רועי ורמוס משך עתירתו נגד פסגות ופרקליט המדינה

[עדכון] ורמוס עתר לעליון שיורה על ביטול ההסדר שערכה הפרקליטות עם קרן אייפקס לסגירת תיק החקירה נגד פסגות, שבמסגרתו נקבע כי תופסק העסקתו בקבוצת פסגות

נורית רוט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נורית רוט

בהמלצת בית המשפט: רועי ורמוס משך את עתירתו נגד חברת אייפקס שרכשה את בית ההשקעות פסגות ונגד פרקליט המדינה. ורמוס הודיע על החלטתו בעקבות המלצת שלושת שופטי בג"ץ, אליעזר ריבלין, עוזי פוגלמן וניל הנדל.

"אני מבין שהעותר יצא פגוע מכל העניין, אבל להשקפתנו עדיף להוריד פרופיל ולא להעצים, עדיף שזה יסתיים ב'קול דממה דקה'", אמר לקראת תום הדיון השופט פוגלמן לבא כוחו של ורמוס, עו"ד ניר כהן. לאחר הפסקה של כחצי שעה לצורך התייעצות עם לקוחו ורמוס, חזר כהן לאולם והודיע לשופטים כי ורמוס "מסכים למשוך את העתירה, העתירה תימחק והוא שומר על כל טענותיו וזכויותיו".

בנובמבר 2010 הגיש ורמוס עתירה למתן צו על תנאי נגד פרקליט המדינה עו"ד משה לדור, נגד רשות ניירות ערך, ונגד פסגות בית השקעות, בה הוא מבקש מבית המשפט העליון להורות על ביטול ההסדר שערכה הפרקליטות עם קרן אייפקס לסגירת תיק החקירה נגד פסגות, שבמסגרתו נקבע כי תופסק העסקתו בקבוצת פסגות.

בעתירתו, טען ורמוס כי לא היה צד להסדר נשוא ההחלטה, לא הסכים לו וההסדר אינו יכול לחייבו. לטענת ורמוס, החלטת פרקליט המדינה נעשה תוך חריגה בוטה מסמכויותיו, ואף מהווה עקיפה של הסדרים חוקיים המקנים לרשויות האמונות על שוק ההון סמכויות להעביר מכהונתו נושא משרה בתאגיד הפועל בשוק ההון, בכפוף לתנאים שונים, שלא התקיימו לטענתו במקרה זה. לכן, טוען ורמוס, דין החלטת לדור, ככל שהיא נוגעת להדחתו, להתבטל בשל חוסר סמכות ולחלופין בשל פגיעה אסורה בזכויות היסוד שלו.

עיקר טענתו של ורמוס התמקדה בשלילת זכותו לשימוע. "אף אם היתה לפרקליט המדינה סמכות להתנות הימנעות מהגשת אישום בפגיעה בזכויות צד שלישי (ואין לו סמכות כזו), הרי שלא ניתן היה להפעיל סמכות כזו ללא שמיעת הצד השלישי", כך נטען מצידו. "העותר לא היה צד ל'עסקה' שנרקמה בין הפרקליט המדינה לבין התאגיד העסקי שרכש את פסגות. לא ניתנה לו זכות שימוע לפני שפרקליט המדינה החליט לפגוע בזכויותיו".

ורמוס הוסיף עוד כי החלטת הרשות פוגעת שלא כדין בכבודו ובשמו הטוב. "העותר הוא מנהל עתיר הישגים ששמו יצא כמי שהוביל מאבקים עקרוניים להגנת המשקיעים המוסדיים בשוק ההון. אין בעברו העסקי והפרטי של העותר כל רבב. אין כל הצדקה לפגיעה בזכויות ייסוד שלו בדרך הפסולה שנקט פרקליט המדינה", כך נטען. 

רשות ני"ע והמדינה טענו כי עתירתו של ורמוס לוקה ב"שיהוי". ורמוס, נטען, "המתין עד לאחר השלמת העסקה וקבלת סכומים משמעותיים של עשרות רבות של מיליוני שקלים לחשבונו, ורק לאחר שהושלמה עסקת ענק של רכישה בשווי מעל שני מיליארד שקלים, ולאחר שהועברו לידיו עשרות מיליוני שקלים, שלח את פנייתו לפרקליט המדינה".

במהלך הדיון ניסו השופטים לקבל תשובה מבא כוחו של ורמוס לגבי טענה זו. "לא שמעתי הסבר מניח את הדעת לגבי ההבחנה המלאכותית בין התגמול שקיבל ורמוס בעסקה לבין הנושא של ההעסקה", אמר הנדל. "אתם קיבלתם את הכסף ורק אז עתרתם וההפרדה הזו קשה. הפיצול שלך מלאכותי , חסר תום לב ולא משקף את מה שהיה בחוזה". בתגובה השיב כהן: "לעותר היה מגיע הסכום שהוא קיבל בכל עסקה. יש לו את האופציות הקנייניות שלו. לא היה לו שום אינטרס להתחבא ולתת לעניין הזה לעבור. את ההחלטה להדיח את העותר אפילו לא קיבלתי, איך אני יכול להגיש בג"צ בלי שיש לי את ההחלטה?".

באת כוח המדינה, עו"ד מיכל צוק, טענה בדיון כי העסקתו של ורמוס כמנכ"ל פסגות הסתיימה בדצמבר 2010, וכי מאז ינואר מכהן בתפקיד רונן טוב. לכן גם אם תתקבל העתירה ובית המשפט יורה על ביטול התנאי לסגירת החקירה נגד קבוצת פסגות בסיום העסקתו של ורמוס, הסעד לו יוכל לסייע לו ברמה המעשית ולכן העתירה היא תאורטית בלבד.

השופט פוגלמן שאל במסגרת הדיון את נציגת המדינה האם המדינה תסכים להצהיר שהאמור בהסכם עם אייפקס "לא יהווה חסם לתפקידים עתידיים, כי זה מה שמטריד את העותר". על כך השיבה צוק: "ההחלטה אם להגיש כתב אישום נגד העותר עדיין נשקלת, והכתם שחברי שואל אותנו לגביו הוא נובע מהיותו של העותר חשוד בהליך פלילי. כשתתקבל ההחלטה כמובן שכל העניין יבחן לגופו".

בהמשך לכך שאל השופט ריבלין את באת כוח המדינה מי האחראי לניסוח חוקים אלו. "היוזמה לפנייה הייתה של A-PAX. התנאים הם אלו שהכתבתם ל- APAX או שהם הציעו מיוזמתם?". על כך השיבה הנציגה: "APAX באו למדינה בשלב שברשות חשבו שיש די ראיות לכתב אישום, הפרקליטות עוד לא קיבלה עמדה בשלב הזה. היתה פנייה של אייפקס כתאגיד פיננסי שכפוף לרגולציה, שאם היה רוכש את פסגות כשיש חשש להליכים פליליים או מנהליים נגדו זה יכול לפגוע באפשרותו לגייס הון. לכן APAX שאלה את הרשויות מה לעשות על מנת להבטיח שהיא רוכשת תאגיד נקי בלי חשש לפגיעה בתהליכי רגולציה וביכולת לגייס הון".

"זה נכון שרשות ניירות ערך בהחלט אמרה להם שסיום העסקת ההנהלה זה חלק מההליכים שידרשו", הוסיפה. "זה דבר מאוד מקובל. לבוא ולומר שזה היה אקדח על הרקה זה באמת הצגה לא מדויקת של הדברים. הם בחרו שלא למצות את ההליכים שעומדים להם, אלא לקבל החלטה עסקית".

בא כוח חברת אייפקס, עו"ד יוסי אשכנזי, אמר בדיון כי "ורמוס היה מנהל מצוין, ראוי ומוערך, ואילולא הסיטואציה הזו יתכן שהיה ממשיך. אנו מאחלים לו בהצלחה גם בשימוע. אבל בסיטואציה שנוצרה היה ברור שלא ניתן לבצע את העסקה כאשר הוא נשאר בתפקידו. לכן APAX רצתה לסיים את העסקתו, כי אחרת היא הייתה נאלצת לבטל את העסקה. גם הבונוסים בשווי מיליוני שקלים היו תלויי העסקה". לדבריו, "העסקה הזו יצאה אל הפועל, הוא לקח את הכסף ולא חיכה לעסקה אחרת".

בתחילת פברואר 2010, חודשיים לאחר שקרן איפקס וקרן יורק הכריזו בחגיגיות על עסקת פסגות, נודע כי רשות ניירות ערך חוקרת בפסגות חשד להרצת ניירות ערך. מדובר בפעולות שבוצעו בחשבון הנוסטרו של בית ההשקעות שהכיל מיליארדי שקלים.

על פי טענת הרשות, פעולות הרצת ניירות הערך, שבוצעו באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קונצרניות, יצרו לפסגות רווחים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בתחילה התמקדה החקירה בדוד אדרי ושי בן-דוד, בכירים לשעבר בפסגות. בהמשך התרחבה החקירה, והרשות הודיעה כי התגלו ממצאים המחזקים חשדות שורמוס, יחד עם מנכ"ל חבר הבורסה של פסגות שי ירון, היו מעורבים בפעילות הרצת ניירות הערך בחברה.

בסוף אוקטובר החליט פרקליט המדינה, משה לדור, לסגור את תיק החקירה נגד פסגות בכפוף לתשלום של 150 מיליון שקל וסיום כהונתם של מנהלים בקבוצה שהיו מעורבים, לכאורה, במניפולציה בניירות ערך, ובהם ורמוס. בינואר השנה שלחה פרקליטות מיסוי וכלכלה הודעה על החלטה להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד ורמוס, ירון, אדרי ובן דוד. הפרקליטות הודיעה למעורבים כי בכוונתה להעמידם לדין בכפוף לשימוע בעבירות של השפעה בתרמית על ניירות ערך וקבלת דבר במרמה.

רועי ורמוס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker