תביעה נגד משה חוגג: "מתחמק מלשלם לנו, מסובך בחובות לשוק האפור" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביעה נגד משה חוגג: "מתחמק מלשלם לנו, מסובך בחובות לשוק האפור"

בבקשת פירוק של חברה בבעלות חוגג, טוענים 17 אנשי עסקים כי הוא מנסה להבריח נכסים כדי לחמוק מתשלום חוב של 3.5 מיליון דולר ■ נדחתה בקשת התובעים לאסור על חוגג לעשות כל שינוי ביחס לנכסיו האישיים ■ חוגג: "זו עלילת דם. אין לנו חוב לשוק האפור. חבורה של עבריינים מורשעים מנצלת את בית המשפט"

45תגובות
משה חוגג
שרון בוקוב

איש העסקים משה חוגג מנסה לבצע פעולות של הברחת נכסים כדי לחמוק מתשלום חוב של 3.5 מיליון דולר - כך טוענים 17 אנשי עסקים, לשעבר בעלי חברת AOH. בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי תל אביב, הם טענו כי ביום ראשון רשם חוגג משכון "להבטחת חובות של חברת מ.ג.פאי פתרונות מימון בע"מ, חברה העוסקת במתן הלוואות בשוק האפור ובניכיון המחאות - כלפי חברת מימון חוץ בנקאי אחרת (אמפא קפיטל בע"מ)".

אנשי העסקים שהיו בעלי חברת anypoints למסחר באופציות בינאריות (AOH) הגישו בסוף השבוע בקשה לבית המשפט, לפרק את חברת IDC הרשומה בקפריסין, ונמצאת בבעלות חברת אינבסט מקרן סינגולריטים שבשליטת חוגג.

המשכון שלטענת אנשי העסקים רשם חוגג, הוא על קרקע בכפר שמריהו שאותה רכש מאיש העסקים אילן בן-דב תמורת 19 מיליון דולר. לטענתם, המשכון בוצע יום עסקים אחד בלבד לאחר שאנשי העסקים הגישו בקשה לפירוק חברת IDC שבבעלות חוגג, עקב החוב שלטענתם יש לחברה שבבעלותו כלפיהם.

עדכון, 17:05: השופט חגי ברנר דחה את בקשת התובעים לאסור על חוגג לעשות כל שינוי ביחס לנכסיו האישיים, וקבע כי "מדובר בהליך חדלות פירעון נגד חברה ולא בהליך חדלות פירעון נגד בעל השליטה בה. ממילא אין מקום בגדרו של הליך זה לתת צו איסור דיספוזיציה ביחס לנכסים אישיים של בעל השליטה".   

חוגג מכחיש כל טענה לחובות כלפי מישהו. לדבריו, המשכון נרשם לפני חודש, עוד לפני הסכסוך המשפטי שהתגלע בין הצדדים.

לפי אנשי עסקים, ובהם גם טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר, "מעבר לעיתוי רישום השעבוד, העובדה שחוגג ככל הנראה מסובך בחובות לגורמים בשוק האפור ולמלווים חוץ בנקאיים - מחזקת את הצורך, הדחיפות והנחיצות במתן צווי איסור דיספוזיציה שיקפיאו את מצב הדברים".

בעניין זה נמסר מקבוצת סינגורלטים: "זוהי עלילת דם. אין לנו חוב לשוק אפור. זוהי עלילה קשה, שבגלל שהיא רשומה בכתב תביעה ומוגנת בתביעה, הם מרשים לעצמם לרשום שקרים ללא דין וללא דיין".

לטענת התובעים, פעולת המשכון "היא למעשה פשיטת רגל מצד חוגג על כל המשתמע מכך, היא מצביעה על האופן חסר המעצורים שבו הוא פועל, על ביצוע פעולות של העדפות מרמה ו/או הברחות נכסים. זהו נכס המהותי ביותר הרשום בישראל על שמו של חוגג, שנעשים פעולות ומאמצים להבריחו".

ביולי 2017 מוזגה פעילות AOH בחברה חדשה - IDC, לאחר שמסחר באופציות בינאריות נאסר בישראל. לטענתם, לחברת IDC היו אמורות להיות 25% מחברת סטוקס, חברה שהנפיקה מטבע וירטואלי בשם STX. זו גרפה הכנסות של 34 מיליון דולר בזמן קצר. מהפעילות המוצלחת הזאת, לטענת אנשים עסקים, הם היו אמורים לקבל אחוזים - לפחות 3.5 מיליון דולר.

ואולם, לטענתם, אף שב-IDC היו אמורות להיות 25% ממניות סטוקס, חוגג דאג שחברת סטוקס תהיה שלו בלבד. לטענתם, חוגג יצר הסכם פיקטיבי שבו לכאורה רכש את מניות חברת IDC בחברת סטוקס, הסכם שהיה חתום על-ידי חוגג בלבד, בפעולה שלטענת אנשי העסקים מהווה "רישום כוזב במסמכי תאגיד".

לטענתם חוגג "גזל וגנב את מניות IDC בחברת STX (סטוקס; ש"ש), שלפי תוצאות ההנפקה היו אמורות להניב ל IDC כ-15 מיליון דולר". בבקשת הפירוק טענו בנוסף: "חוגג הוא גנב ורמאי שאינו מהסס להתקשר בהסכמים פיקטיביים ולמראית עין, על כל המשמעויות הכרוכות בכך".  

בסביבת חוגג, מנגד, טוענים כי הוא לא חייב שקל לאף אחד. לטענתם, אנשי העסקים הם שרימו את חוגג וגמרו לו להאמין שיש 7 מיליון דולר במזומן בחברת AOH, בעוד שזה היה כסף של לקוחות החברה, שלה היו חובות רבים. חוגג הגיש תביעה בקפריסין, שבו העלה שורה של טענות נגד אנשי העסקים.

משה חוגג: חבורה של עבריינים מורשעים מנצלת את בית המשפט" 

משה חוגג מסר היום: "חבורה של עבריינים מורשעים שפעלו בתחום האופציות הבינאריות מנצלים את בתי המשפט בהגשת הליכי סרק, במטרה לפגוע בשמי הטוב, תוך הפעלת לחצים דרך אמצעי התקשורת. יש להדגיש כי אין לי כל חובות, בוודאי שלא לשוק האפור. מדובר בשקר נתעב ובעלילת דם אשר תתברר במהרה בבית המשפט.

יש לציין את הרכב הקבוצה התובעת:

אחת התובעות, בעלת מניות בחברה שעסקה באופציות הבינאריות, שפעילותן הוגדרה כלא חוקית בישראל, היא עורכת הדין טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, הודתה בעבירות במסגרת הסדר טיעון ואף נגזרו עליה 180 שעות עבודות שירות.

תובעת נוספת הנה אשתו של העבריין המורשע שי בן אסולין, מייסד החברה שעסקה באופציות הבינאריות, שהורשע בפרשת כאל בעבירות של קבלת דבר במרמה, ואף ריצה עבודות שירות ושילם קנסות גבוהים. חשוב להדגיש כי IDC הציבה כתנאי להתקשרות שלה עם חברת Any options את הדרישה כי שי בן אסולין לא יהיה מעורב יותר בפעילות החברה, דבר שהתברר לצערנו כלא נכון.

משקיעה נוספת בחברה ואחת התובעות, עורכת הדין דגנית באשה שגב, הורשעה אף היא, בעקבות הודאתה בעבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה ונגזר עליה עונש של עבודות שירות, כפי שהיה במקרה של בן אסולין, במסגרת פרשת כאל.

Any options  הנה חברה שעסקה בתחום האופציות הבינאריות. כאשר נעשתה ההתקשרות בין חברת IDC (אשר קרן סינגולריטים בה אני משמש כיו"ר השקיעה בה) לבינה, תנאי בסיסי שהועמד היה כי יחדלו מכל פעילות שעוסקת בתחום האופציות הבינאריות, פעילות אשר הפכה לבלתי חוקית במדינת ישראל.

בשבוע שעבר הוגשה תביעה מצד בעלי מניות  IDC(חברה קפריסאית) כנגד  Any options (אף היא חברה קפריסאית), בקפריסין, כנדרש בחוק, וכנגד בעלי המניות שלה, שי דתיקה, שי כחלון ושי בן אסולין, בגין נזקים שנגרמו לחברה בשל מצגי שווא של הנתבעים.

יום לאחר הגשת התביעה בקפריסין, הגישה Any options תביעת פירוק בישראל כנגד IDC, זאת על אף היות שתי החברות קפריסאיות. די בכך כדי להבין שמדובר במהלך סרק, שכן ברור שלא ניתן לפרק חברה זרה בבתי המשפט בישראל, בוודאי מקום שהליך תלוי ועומד כבר קיים במדינת המוצא של החברה.

אם לא די בכך, אתמול נתבשרתי דרך התקשורת כי הוגשה נגדי, במסגרת אותו הליך פירוק מופרך בין any options  ל- IDC, בקשה לאסור תנועה בנכסיי הפרטיים. בקשה זו מפורכת אף יותר מקודמתה, שכן מדובר בבקשה נגד מישהו שכלל אינו צד בהליך הפירוק המופרך המתנהל בין התובעים לחברה הקפריסאית. אין כל תביעה נגדי ואינני צד בהליך, על אף זאת הוגשה הבקשה, אשר ברור כי תידחה על הסף. כל ניסיון מצידי לבדוק מה עמדת בית המשפט בבקשה זו נדחה בטענה, הנכונה, שאיני צד להליך ועל כן לא ניתן לחשוף בפני סטטוס של בקשות בו – אף אם הוגשו נגדי.

מדובר במקרה שקוף של ניצול לרעה של מערכת בתי המשפט בישראל, בהליכי נפל זדוניים, שכל מטרתם לנסות ולפגוע בשמי הטוב ובנכסי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#