ביניש וקרת-מאיר יכריעו: האם כדאי להגיש ייצוגיות בניירות ערך - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביניש וקרת-מאיר יכריעו: האם כדאי להגיש ייצוגיות בניירות ערך

הסכומים שייפסקו בנוגע לפרשת רייכרט ולשכר עורכי הדין בפרשת מכתשים אגן יוכיחו אם בית המשפט יכול לרסן את כוחם של בעלי השליטה בישראל

5תגובות

השאלה אם בית המשפט הכלכלי ישנה את פני שוק ההון הישראלי ויסייע בפירוק השליטה הריכוזית של בעלי הון וריסון כוחם תוכרע בשתי פסיקות טכניות לכאורה שיתקבלו בקרוב. שתיהן נוגעות לשכר הטרחה של עורכי דין שהובילו את הטיפול בתביעות ייצוגיות מרכזיות בשוק ההון. לכאורה אין קשר בין שני התיקים, והם אפילו לא מתנהלים באותם בתי משפט, ובכל זאת, כל אחד מהם עשוי להשפיע על האחר.

העיתונות חגגה באחרונה את ניצחונו של רו"ח דב כהנא בתביעה הייצוגית שהגיש לבית המשפט הכלכלי נגד כור, בגין קיפוח בעלי המניות מהציבור בעסקת מכירתה של חברת מכתשים אגן לחברה הסינית כמצ'יינה. כהנא אמנם חתם בסופו של דבר על פשרה בתיק, אך אין ספק שהפשרה היתה הפסד צורב לקבוצת אי.די.בי השולטת בכור, שהוגדרה על ידי השופטת הכלכלית דניה קרת-מאיר כמי שקיפחה את בעלי המניות מהציבור.

במסגרת הפשרה נקבע כי התובע הייצוגי כהנא יקבל 1.25 מיליון דולר בגין המאמץ והסיכון שנטל על עצמו, ועורך דינו יצחק אבירם יקבל 2.25 מיליון דולר. אגב, בתביעות ייצוגיות מקובל שעורך הדין מקבל שכר טרחה גבוה יותר מהתובע הייצוגי עצמו. ואולם שכר הטרחה הזה אינו מחייב את השופטת קרת-מאיר, והיא רשאית להפחית אותו.

בר און דניאל

קרת-מאיר ידועה כשופטת המתערבת ומפחיתה את שכר הטרחה. באחרונה היא הפחיתה באופן משמעותי את שכר הטרחה של עורכי הדין יוקי שמש ועמית מנור, בפשרה שהושגה בתביעה נגזרת שהגישו השניים בשם בעל מניות נגד אל על בעקבות אישור שכר מופרז למנכ"ל אל על לשעבר, חיים רומנו.

בתביעה שהוגשה בינואר השנה הושגה פשרה לאחר שרומנו - גם בעקבות דו"ח של רשות ניירות ערך - השיב לחברה מיליון שקל. התביעה עצמה הוגשה על סכום של 22.8 מיליון שקל. קרת-מאיר הפחיתה את שכר הטרחה של עורכי הדין מ-700 אלף שקל ל-150 אלף שקל, ואת הגמול לתובע הייצוגי הפחיתה מסכום של 150 אלף שקל לסכום של 75 אלף שקל.

במקרה של תיק מכתשים אגן אין סיבה אמיתית להפחית את שכר הטרחה. אמנם מדובר בשכר הטרחה הגבוה ביותר ששולם בישראל לתובע ייצוגי ולעורך דינו, אבל אם בוחנים את הקריטריונים לקביעת שכר טרחה בתביעות ייצוגיות, די ברור שלכהנא ואבירם מגיע תגמול גבוה.

רות רונן

הסיכון הכלכלי שנטל על עצמו כהנא בתביעה היה גבוה מאוד. אילו היתה התביעה הייצוגית נכשלת, כור היתה דורשת להטיל עליו הוצאות משפט כבדות ביותר. לשם המחשה, באחרונה הוטלו על שני תובעים ייצוגיים שנכשלו בתביעה ייצוגית שהגישו נגד אתרי מכירות פומביות באינטרנט הוצאות משפט בגובה של כמיליון שקל.

פיצוי הגון על הסיכון

כהנא נשא גם בעלויות של הזמנת חוות דעת ממומחי משפט וכלכלה - הפרופסורים דוד האן, גדעון פרוחומובסקי ודן גלאי - שעלו עשרות אלפי שקלים. והעיקר, כהנא נטל על עצמו סיכון שאף גוף מוסדי עתיר כוח וממון לא היה מוכן לקחת על עצמו. אם כהנא לא יקבל פיצוי הגון על הסיכון, שום תובע לא יהיה מוכן לקחת על עצמו מהלך דומה בעתיד. פרשת מכתשים אגן מוכיחה כי הגופים המוסדיים נמנעים מהגשת תביעות כאלה, ולכן חייב בית המשפט הכלכלי ליצור תמריץ כלכלי לתובעים ייצוגיים מסוגו של כהנא.

השיקולים המקובלים בקביעת שכר טרחה לעורך דינו של התובע הייצוגי כוללים גם את היקף העבודה שהושקעה, את סכום הכסף שהשיבה התביעה לכיסו של הציבור, את השאלה אם השכר לעורך הדין משולם מתוך הסכום שהושב לציבור, וגם אם נקבעה נורמה חדשה בזכות המאבק המשפטי.

בכל הקריטריונים האלה, נדמה שלעו"ד אבירם מגיע כל דולר. אבירם וכהנא ניהלו משא ומתן ממושך ולא פשוט מול עורכי הדין של כור ממשרד פישר בכר חן וול אוריון, מהמשרדים הבולטים והחזקים בישראל. בסופו של המשא ומתן שילמה כור סכום פשרה גבוה לכל הדעות, 45 מיליון דולר. זהו הסכום הגבוה ביותר ששולם בישראל בתביעה ייצוגית. הכספים לאבירם וכהנא ישולמו על חשבון כור ולא מתוך כספי הפשרה - כך נקבע בהסכם הפשרה.

חשוב מכל: הסכם הפשרה קובע כי לא תבוטל ההכרעה המשפטית של השופטת קרת-מאיר, שלפיה אסור לבעל שליטה המוכר את החברה שבשליטתו באמצעות עסקת מיזוג שבה הציבור הוא זה שמוכר יותר מ-50% מהמניות לקחת לעצמו תמורה עודפת, למעט "דמי ייזום". עוד נשארת על כנה אמירת השופטת כי בעסקות בעלי עניין שבהן יש חשד שבעל השליטה דואג לטובתו ולא לטובת כל בעלי המניות, ראוי שהחברה תמנה ועדה של דירקטורים שאינם תלויים בבעל השליטה כדי לבחון את תנאי העסקה, ולוודא שהיא אינה מקפחת את בעלי המניות. לא פעם מצליחים גופים חזקים כמו כור להביא לביטול פסקי דין שיכולים למנוע מהם רווחים בטווח הארוך. הפעם זה לא קרה, וקרת-מאיר אמורה לדעת להעריך זאת.

בית המשפט הכלכלי זקוק לתביעות ייצוגיות

עמיתתה של השופטת קרת-מאיר בבית המשפט הכלכלי, השופטת רות רונן, אמרה כבר כמה פעמים בכנסים מקצועיים כי יש צורך להעלות את שכר הטרחה של עורכי הדין בתביעות ייצוגיות בשוק ההון. רונן הסבירה באחרונה בכנס לשכת עורכי הדין באילת כי תביעה ייצוגית היא מיזם עסקי מבחינתו של עורך הדין. לכן, עורך דין המתמחה בתחום צריך שתהיה לו שורה של תביעות ייצוגיות באמתחתו כדי שיוכל להתפרנס מהן, בהנחה שחלקן יסתיימו בכישלון ורק חלק מהן יניבו לו שכר טרחה. כדי שבית המשפט הכלכלי יצליח, הוא זקוק לעורכי דין בעלי מומחיות בשוק ההון שיגישו יותר תביעות ייצוגיות.

בשנים האחרונות היה ממוצע התביעות הייצוגיות בניירות ערך בין חמש לשש תביעות בשנה, לעומת 200 עד 300 תביעות ייצוגיות צרכניות מסוג "חסרים 10 גרם בשקית של הבמבה" או "יש ביוגורט פחות מדי פירות". לדברי השופטת רונן, בית המשפט הכלכלי צריך להמריץ תביעות ייצוגיות טובות על ידי שכר טרחה הולם. ואולם, רונן נוהגת לסייג את דבריה ולומר כי בארה"ב, שבה משולם שכר טרחה גבוה בהרבה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות בניירות ערך, חלה בשנים האחרונות נסיגה והסכומים שם בירידה.

האמת היא שלא נכון לקחת דוגמה מארה"ב בעת הנוכחית. שני דברים קרו שם בשנים האחרונות: מצד אחד, כמות התביעות הייצוגיות נגד תאגידים הגיעה לשיאים, שמשמעותם היא שכמעט שלא ניתן לקבל החלטה עסקית מבלי לחטוף תביעה; מצד שני, בבית המשפט העליון בארה"ב התגבש רוב שמרני של שופטים בעלי תפישת עולם רפובליקאית פרו-תאגידית, והמסר שלהם מחלחל מטה ומגביל מאוד את היכולת להגיש תביעות נגד תאגידים.

לכן צריך להיזהר מהסקת מסקנות ממה שקורה בארה"ב לגבי שכר טרחתם של עורכי הדין בתביעות ייצוגיות בניירות ערך בישראל. בתחום הזה אנחנו לא אמריקה. היה מועיל אם בית המשפט העליון שלנו היה שולח לבית המשפט הכלכלי קצת הנחיות - והוא יכול לעשות זאת ממש בקרוב.

בבית המשפט העליון מונחת עדיין התביעה הייצוגית החשובה ביותר שהתנהלה בישראל בניירות ערך בעשור האחרון - תביעתו של משה שמש המנוח נגד דן רייכרט. התביעה הזאת היתה התביעה הייצוגית היחידה בישראל שהתנהלה עד סופה, וניתן בה פסק דין שלא בפשרה. זה לקח 15 שנים. פסק הדין ניתן בינואר 2010 על ידי השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בבית המשפט המחוזי בתל אביב. על פסק דינה של אגמון-גונן הוגש ערעור, ורק הוא הסתיים בסופו של דבר בהסכמה בבית המשפט העליון לפני כחודשיים.

השאלה היחידה שעוד נותרה לבית המשפט העליון היא שכר טרחתם של עורכי הדין שייצגו את התובע הייצוגי שמש לאורך רוב מהלכו של התיק המסובך והארוך. עורכי הדין רמי בן נתן ונדב אולגן ממשרד ארדינסט בן נתן העריכו כי השקיעו בתיק יותר מ-7,000 שעות עבודה. השופטת אגמון-גונן פסקה להם שכר טרחה כולל של 1.3 מיליון שקל ללא הצמדה וריבית עבור כל עבודתם לאורך השנים. סכום זה חושב לפי 13% מהסכום שחויבו הנתבעים להשיב, שהיה 10 מיליון שקל, אבל עורכי הדין הצליחו להשיג לא מעט סכומים מנתבעים אחרים שהתפשרו במהלך 15 שנות התיק.

שכר טרחה נמוך עד דמעות

בערעור לבית המשפט העליון על פסיקת שכר הטרחה טענו עורכי הדין בן נתן ואולגן כי שכר הטרחה של 1.3 מיליון שקל הוא למעשה פחות מ-5% מהסכום הכולל שהשיגו עבור בעלי המניות של חברת רייכרט תעשיות בטון, שקרסה ב-1994 לאחר שהתנהלה בתרמית.

שכר טרחה של 5% הוא נמוך אפילו בהשוואה לשכר הטרחה בתביעות ייצוגיות צרכניות, שלא לדבר על המומחיות והמאמץ הנדרשים בתביעה ייצוגית בניירות ערך והסיכון הגדול הטמון בה. זהו שכר טרחה נמוך עד דמעות כאשר מביאים בחשבון את התקופה של יותר מעשור שבה מנהלים עורכי הדין את התיק הזה.

לשם השוואה, בארה"ב בתביעות ייצוגיות בניירות ערך המסתיימות בפשרה נהוג לפסוק לעורך הדין של התובע הייצוגי שכר טרחה שנע בין 20% ל-30% מסכום הפשרה - השיעור יורד ככל שהפשרה גדולה יותר. אגב, גם סכום שכר הטרחה שעליו הסכימו כור, כהנא ועו"ד אבירם שייצג אותו הוא פחות מחצי מהסכומים המקובלים בארה"ב.

בית המשפט העליון יכול להכריע בימים הקרובים בעניין שכר הטרחה בפרשת רייכרט. ראש ההרכב בתיק הזה, הנשיאה דורית ביניש, מודעת היטב לחשיבותו של בית המשפט הכלכלי - והיא או חבריה להרכב יכולים להתוות עבורו רף חדש בפסיקת שכר הטרחה בתביעות ייצוגיות בניירות ערך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#