7 שנים לאחר חשיפת פרשת הסליקה האסורה בכאל: המנכ"ל לשעבר ירצה עבודות שירות

בועז צ'צ'יק נחשד בעבירות שוחד והלבנת הון, והודה בכתב אישום מרוכך בעבירת מנהלים. בהסכמת הפרקליטות ירצה ארבעה חודשי עבודות שירות. סטיב גרינשפן שהיה סמנכ"ל הסחר הודה בקבלת דבר במרמה. החברה שילמה ב-2016 קנס של 85 מיליון שקל

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
בועז צ'צ'יק
בועז צ'צ'יקצילום: מוטי קמחי

ארבעה חודשי עבודות שירות - זהו ככל הנראה העונש שיירצה מנכ"ל חברת כאל לשעבר, בועז צ'צ'יק. הוא היה מעורב בפרשה שהחלה בחשדות לכך שכאל ומנהליה רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים ובחשד לכך שהוא ביצע יחד עם סמנכ"ל החברה, סטיב גרינשפן, עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה במיליארדי שקלים. אבל מבחינתו ההר הוליד עכבר והפרשה הסתיימה בהודאה בכתב אישום שכולל עבירת מנהל בתאגיד. 

נשיאת בית המשפט השלום בראשון לציון, עינת רון, אישרה היום (ד') את הסדר הטיעון שנחתם עם השניים. בנובמבר 2016 נחתם הסדר מותנה בין המדינה לכאל, שבמסגרתו חולטו רווחי כאל אינטרנשיונל מפעילות המרמה, בסך 85 מיליון שקל. בתמורה לכך הוסכם כי לא יוגש כתב אישום בפרשה נגד החברה.

צ'צ'יק כיהן כמנכ"ל כאל ויו"ר החברה הבת כאל אינטרנשיונל, וגרינשפן - סמנכ"ל הסחר של כאל ומנכ"ל החברה הבת כאל איטנרנשיונל. צ'צי'ק הורשע לפי הודאתו בעבירה של עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד. הצדדים עתרו לעונש של ארבעה חודשי עבודות שירות וקנס של 350 אלף שקל. גרינשפן הודה והורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה והוסכם עם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה על עונש של עד שישה חודשי מאסר בפועל (הוא יוכל לטעון לעונש של עבודות שירות) וקנס של מאה אלף שקל. העונש ייגזר בהמשך על ידי השופטת.

כאל שבשליטת דיסקונט עוסקת בהנפקת כרטיסי אשראי של המותגים MasterCard ,Visa ו-Club Diners, בסליקתם ובהעמדת אשראי חוץ בנקאי ללקוחותיה.

החקירה נגד כאל, צ'צ'יק וגרינשפן נפתחה בדצמבר 2011, ובדצמבר 2014 העבירה המשטרה המלצה להעמידם לדין יחד עם מעורבים נוספים. החשד היה כי כחלק מפעילות המרמה רחבת ההיקף של החברה ובכיריה, קלטה חברת כאל לסליקה, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים ברשת, שבהם השתתפו מהמרים אמריקאיים. זאת, בניגוד להנחיות ארגוני האשראי הבינלאומיים.

לשם כך הסוותה כאל את סליקת עסקות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. בדרך זו, כך נטען, קיבלו כאל, צ'צ'יק וגרינשפן במרמה את כספי ההימורים והלבינו אותם בהיקפים של מיליארדי שקלים.

באפריל 2015 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע כשהחשדות נגד צ'צ'יק היו בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה והלבנת הון. בפועל, כתבי האישום (המרוככים) לא הוגשו עד ספטמבר השנה כשלצדם הסדרי הטיעון ועבירות מקלות יותר.

לפי כתב האישום המקל המתייחס לצ'צ'יק "לאחר שהובאו בפניו אינדיקציות לכך שבעלי עסק אותם גייסה כאל אינטרנשיונל לסליקה לא עמדו בתוכניות הציות של ארגוני האשראי הבינלאומיים, הנאשם לא הורה על החמרה של נהלי העבודה ובהקשר לסליקת בתי עסק בסיכון גבוה, סמך על גרינפשן כי יטפל בנושא הציות לתכניות הציות של ארגוני האשראי הבינלאומיים ולא הגביר את הפיקוח עליו" 

הסדרי טיעון נחתמו בשנים האחרונות גם עם מעורבים נוספים בפרשה.

הפרשה גררה תביעה נגזרת. ביוני השנה אישר השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר פשרה בתביעה זו, ולפיו נושאי משרה לשעבר בכאל ישיבו לחברה 4.5 מיליון דולר (כ-16 מיליון שקל), ומתוכו ישולמו 2 מיליון שקל שכר טרחה לעורכי הדין, המשרדים של שלומי מושקוביץ ונתי פולינגר. התובע קיבל 260 אלף שקל. התשלום בפועל יגיע מהביטוח.

עו"ד יעל גרוסמן שייצגה את סטיבן גרינשפן מסרה: "הצלחנו להגיע לטווח ענישה מוסכם. אני מקווה שבית המשפט ייענה לבקשתנו ויסתפק בעבודות שירות".

עו"ד נוית נגב ועו"ד יאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את בועז צ'צ'יק מסרו: "מדובר בחקירת משטרה שנפתחה לפני יותר מ-7 שנים בחשדות חמורים ביחס לפעילות הסליקה הבינלאומית של כאל  בעשור הקודם. בכל הנוגע למר צ'צ'יק, בסופו של דבר מיוחסת לו בכתב האישום עבירת מנהל בתאגיד, שעיקרה פיקוח על פעילות הסליקה הבינלאומית, אשר היוותה חלק קטן מכלל הפעילות של כאל באותן שנים. זאת לאחר שנתקיים מול הפרקליטות הליך שימוע מקיף ומעמיק, במהלכו הצגנו טענות כבדות משקל אשר הפריכו לחלוטין את החשדות שעלו כלפיו בחקירה. 

"מבחינתו של מר צ'צ'יק, עם סיום התהליך יבוא קץ לשנים ארוכות של עינוי דין קשה, והוא מקווה שיתאפשר לו ולמשפחתו להניח מאחור את הפרק המטלטל הזה ולפתוח פרק חדש בחייו״.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker