לב לבייב תובע 7 מיליון שקל ממנהל תיקי ההשקעות שהורשע בפלילים דניאל מולקנדוב - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לב לבייב תובע 7 מיליון שקל ממנהל תיקי ההשקעות שהורשע בפלילים דניאל מולקנדוב

לטענת לבייב, מולקנדוב הציג את עצמו כ"מומחה בעל שם" בשוק ניירות ערך, וגרם לו להפסד כל כספי השקעתו בסך 5 מיליון שקל

תגובות

איש העסקים לב לבייב הגיש תביעה בסך 7.2 מיליון שקל נגד דניאל מולקנדוב, אריה ארנטרוי, חברת לב התמר שבבעלותם והחברה המרכזית לשירותי בורסה, לאחר שהפסיד דרכם את כל כספי השקעתו בסך 5 מיליון שקל.

לטענת לבייב, מולקנדוב הציג את עצמו כ"מומחה בעל שם" בשוק ניירות ערך. בדיעבד התברר ללבייב כי מולקנדוב עומד במרכזן של פרשיות הונאה חמורות, בשל התנהלותו מול לקוחות אחרים ושכנגד מולקנדוב תלויים ועומדים הליכים משפטיים רבים.

ארנטרוי, לפי לבייב, הציג עצמו כאדם עתיר נכסים ומכובד בקהילייה היהודית והעולמית וכשותפו של מולקנדוב. לבייב טוען כי ארטנרוי ידע והיה אחראי לפעולותיו של מולקנדוב, ולמרות זאת איפשר לו להמשיך ולהפר את הדין, כדי לגבות רווחים נאים, שלא כדין.
באוגוסט 2010, בתום משפט פלילי, הורשע מולקנדוב במספר עבירות ובהן קשירת קשר לבצע פשע, קבלת דבר במרמה, פרסום תשקיף חסר ומטעה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. הוא נידון ל-20 חודשי מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי.

לשיטת לבייב, השניים שיכנעו אותו למסור לניהולם כספים המסתכמים ב-5 מיליון שקל לשם ניהול תיק השקעות. השכנוע, הוא מפרט, כלל הצגת מצגי שווא, הבטחות סרק, הפרות של חובת גילוי, הפרות הוראות דין מפורשות, הפרת חובת האמונים והזהירות שלהם כלפיו והטעיות מהותיות. "הנתבעים 'השמידו' את כספו של התובע בתקופה של כ-7 חודשים בלבד", נכתב בתביעה, ונטען כי "לאחר שהנתבעים השמידו את כספו של לבייב, שהופקד לידם ונוהל על ידם, ולאחר סגירת החשבון, הופתע לבייב לגלות כי במקביל לניהול כספו ומחיקתו, גרפו הנתבעים רווחים עצומים לחשבונותיהם, בסכומים אדירים בשיעור של מיליוני שקלים. ברווחים אלה התחלקו הנתבעים עם חברת הבורסה".

לבייב מתאר בתביעה כי השניים פנו אליו ב-2004 וביקשו להיפגש איתו. הוא הסכים להיפגש עמם ובהמשך נערכו מספר פגישות בנוכחותו ובנוכחות נדב גרינשפון.
ההסכם עליו חתם לבייב מולא לטענתו בשיטה מרמתית, בה הגדירו הנתבעים את מדיניות ההשקעה כחלוקה בין אפיקי השקעה רבים בשיעור של בין 0% ל-100%, כאשר בפועל הושקע כספו באפיק השקעה יחיד, מסוג אופציות, אשר הניב לנתבעים עמלות אדירות ורווחים חסרי פרופורציה יחסית לקרן ההשקעה של הלקוח.

לפי התביעה, כספו של לבייב הושקע בנכסים פיננסים שלנתבעים היה אינטרס אישי בהם בשל העמלות העצומות ששלשלו לכיסיהם, מבלי שהדבר הובהר לו ובאופן שהביא לחיסול תיק ההשקעות של התובע. לבייב טוען באמצעות עו"ד אסף ברם, תומר ברם ועוז סאסי כי לא התערב בניהול הכספים והוא עודכן מעת לעת על מצב החשבון אך לא העלה בדעתו שהנתבעים מרמים אותו.

לאחר קבלת ריכוז החומר התחוור ללבייב כי מיום פתיחת החשבון בחברה המרכזית ועד ליום סגירתו, תקופה המסתכמת בשבעה חודשי פעילות ברוטו, "מדיניות ההשקעות" בה נהגו הנתבעים בחשבונו, הניבה עשרות אלפי עסקאות באופציות מעו"ף, אשר בעקבותיהן, חויב חשבונו בעמלות בסכום של 3.2 מיליון שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#