גולדברג: התנהלות המערכת המשפטית כלפי השופט שהתאבד - ללא פגם - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גולדברג: התנהלות המערכת המשפטית כלפי השופט שהתאבד - ללא פגם

מסקנתו של נציב התלונות על השופטים: המערכת כשלה במעקב אחר הפיגור בכתיבת ההחלטות של מוריס בן-עטר; ההצעה לבן-עטר לפרוש משיפוט - "חובת המערכת"

2תגובות

>> כחמישה חודשים לאחר התאבדותו של שופט בית משפט השלום בירושלים מוריס בן-עטר, פירסם נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, את מסקנותיו בעניין התנהלותה של מערכת המשפט בפרשה. בהחלטתו, "מזכה" למעשה גולדברג את הנהלת בתי המשפט מההאשמות שהופנו נגדה לאחר המקרה.

"לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המערכת בטיפול בעניינו של המנוח לאחר שהתברר היקף התיקים שבהם היה עליו לתת פסקי דין", כתב הנציב. "אכן, שופט שכשל בכך ראוי לעזרה ולתמיכה. ואולם כשמתברר כי אין באלה כדי להועיל, מתחייבים הצעדים שננקטו כלפי המנוח (ואחרים). אין לדרוש מהמערכת להשלים עם המצב, ואין לראות את ההצעות שהועלו בפני המנוח כחורגות מן הסביר", הוסיף.

השופט בן-עטר שם קץ לחייו בתחילת פברואר השנה בביתו במכבים. הסיבה, ככל הנראה, היתה עומס העבודה הכבד שהוטל עליו בתפקידו בבית המשפט. "העומס הכריע אותי", כתב השופט במכתב ההתאבדות שהשאיר. לאחר התאבדותו הושמעה ביקורת על ידי שופטים על התנהלותם ויחסם של מנהל בתי המשפט, משה גל, ושל נשיאת בית משפט השלום בירושלים, שולמית דותן, כלפי בן-עטר. "השופט בן-עטר השאיר צוואה שהיא כתב אישום לכולנו", אמרה בעקבות ההתאבדות שופטת בית משפט שלום בירושלים. שופטים אחרים התבטאו באמירות חריפות אף יותר כמו "דחפו אותו לתהום".

בהמשך לכך פירסמה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, הודעה לפיה "לאחר שנבחנו הנתונים השונים והנסיבות הקשורות לדרך הטיפול, הגיעה הנשיאה למסקנה שלא נפל דופי בדרך הטיפול של הגורמים השונים במערכת המשפט, ונראה כי האירוע הטראגי אינו כרוך בהתנהגות או באופן הטיפול של המערכת ובפרט של מנהל בתי המשפט ונשיאת בית המשפט השלום בירושלים". עם זאת, נמסר בהודעה, כי מתוך התחשבות בבקשתו של גל, שביקש מביניש לבצע בדיקה בלתי תלויה בנושא, ומתוך מגמה להסיר כל ספק, פנתה הנשיאה לגולדברג בבקשה לברר את הנושא.

מסירות יוצאת דופן לעבודה ופרפקציוניזם

הנהלת בתי המשפט

גולדברג מציין בהחלטתו כי לצורך בדיקת המקרה נפגש עם אלמנתו של בן-עטר ושתי בנותיהם; השופט גד ארנברג, שכיהן יחד עם בן-עטר בבית משפט השלום בירושלים והיה ידיד קרוב שלו; רחל שלו-גרטל, שופטת נוספת מבית המשפט; הנשיאה ביניש והשופט גל; דותן והנשיא שקדם לה בבית המשפט, השופט אמנון כהן; ועם עו"ד איתן לוי, מזכיר ראשי בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים.

כל השופטים שעמם נפגש, מתאר הנציב, הזכירו את העובדה שהשופט בן-עטר היה אדם נעים הליכות ובעל מזג שיפוטי ראוי להערכה, כשם שהיה בעל ידע משפטי רב. "הם הדגישו כי המנוח היה שופט ערכי, שדיקדק בנושא קל כבחמור. מסירותו לעבודה היתה יוצאת דופן".

גולדברג מתאר כיצד לאחר שמונתה דותן לנשיאת בית משפט השלום בירושלים במאי 2009, היא ביקשה מכל אחד משופטי בית המשפט להעביר לה רשימת תיקים הממתינים אצלם למתן פסקי דין. בן-עטר העביר לה רשימה הכוללת כ-40 תיקים הממתינים למתן פסקי דין. כדי לסייע לו להתגבר על הפיגורים, החליטה דותן לשחרר את בן-עטר משני שבועות של תורנות, שבאחת מהתורנויות אף החליפה אותו בעצמה. בנוסף, העבירה 54 תיקים שהיו קבועים בפניו לשופט ארנברג. כמו כן, הופחת מספר התיקים החדשים שהוקצו לטיפולו.

בדצמבר 2009 מספר התיקים שהמתינו לבן-עטר למתן פסקי דין היה 39, לפי רשימה חדשה שהעביר לנשיאה. בעקבות זאת הציעה לו דותן בתחילת 2010 לכהן בבית המשפט לעניינים מקומיים באופן זמני, עד שיסיים את הפיגורים. היא הסבירה לו כי בבית המשפט לעניינים מקומיים אין מטלות כתיבה מרובות ונושאי הדיון בו פשוטים יחסית, ולכן יקל עליו להתגבר על הפיגורים.

בן-עטר קיבל את ההצעה ועבר לבית המשפט המקומי במהלך מארס. "גם בבית משפט זה, ניהל המנוח דיונים עד שעות הערב ונשאר לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות", מציין הנציב.

סלמן אמיל

על ההחלטה להעבירו לבית המשפט המקומי כותב הנציב כי מהעדויות ששמע, בן-עטר היה שבע רצון מההחלטה לעבור לשם. כך למשל, השופט ארנברג, שעמו התייעץ בן-עטר לפני קבלת ההחלטה, העיד כי הוא "לא הרגיש שמשפילים אותו, ממש לא".

דותן העידה בפני הנציב כי סברה שהמעבר ישפר את קצב כתיבת פסקי הדין של בן-עטר. עוד הוסיפה כי בן-עטר סירב להיעזר בעוזרת המשפטית שהוקצתה לו.

גם השופטים כהן, ארנברג ושלו-גרטל, אישרו עובדה זו וציינו כי בן-עטר היה "פרפקציוניסט" ורצה לכתוב הכל בעצמו - ללא עזרה. שני האחרונים ציינו כי הוא אף סירב להצעות שהציעו לו לכתוב עבורו הצעות לפסקי דין והחלטות שעליו לתת.

עם זאת, מציין הנציב כי השופטים גל וכהן, הנשיא הקודם של בית המשפט השלום, לא סברו כדותן כי המעבר לבית המשפט המקומי ישפר את המצב. כהן סבר כי אופי העבודה והעומס הרב בבית משפט זה אינם מותירים פנאי רב לכתיבה.

ואכן, מעדותו של מזכיר בית המשפט המקומי עלה כי בן-עטר עבד שעות ממושכות, היה מגיע לבית המשפט ב-8:00-9:00 בבוקר, מקיים דיונים עד 19:00 מבלי לצאת להפסקת צהריים, ובתום יום הדיונים הוסיף לעבוד עוד שעות רבות. ביום אקראי בתחילת ינואר השנה, לדוגמה, היו קבועים בפני בן-עטר 141 תיקים בקטגוריות שונות. ב-74 תיקים ניתנו גזרי דין בהיעדר התייצבות הנאשם, והדיון בעניינם של 49 תיקים נדחה.

בר און דניאל

הפיגורים התגלו באיחור רב

בתחילת יוני, כשלושה חודשים לאחר המעבר, העביר בן-עטר לדותן רשימה חדשה של תיקים הממתינים לטיפול, לפיה עלה מספר התיקים הממתינים לפסק דינו ל-55.

בעקבות זאת ערכה עמו דותן שיחה. מרשומת השיחה שערכה עלה כי המנוח "הבטיח שיסיים 20 תיקים בפגרה, חלק נוסף בספטמבר והשאר בנובמבר. הבעתי דעתי ש-20 תיקים הם כמות לא ריאלית לפגרה. רמזתי שהמערכת אינה יכולה להשלים עם המצב, ושלא הייתי רוצה שהוא יהיה זה שישלם את מחיר כבד. מוריס נבון והבין היטב, גם ציין שהמצב מעיק עליו מאוד".

בפגישה שנערכה עמה בנציבות תיארה דותן כיצד התנהלה השיחה: "אמרתי לו: תנהל את עצמך אחרת, תראה את ילדיך גדלים. הוא היה אדם עדין, אדיב, גם אם הייתי רוצה לכעוס עליו לא הייתי יכולה. זאת לא היתה נזיפה".

בהמשך, מתאר הדו"ח כי הנשיאה אישרה לו כמה ימי חופשה בספטמבר וכן חודש חופשה בנובמבר 2010, לצורך כתיבת פסקי דין. ואולם מההחלטה עולה כי ערימת התיקים שהמתינה על שולחנו לפסק דין לא צומצמה.

בעקבות זאת, נקרא בן-עטר באוקטובר לפגישה עם דותן ועם גל. באותה פגישה הוחלט להמתין עד סוף נובמבר, כדי לבחון את קצב התקדמותו וסוכם כי יגיש רשימת תיקים מעודכנת עד לתחילת דצמבר.

במכתבו לנציב תיאר גל כי האווירה בפגישה היתה נוחה. עוד הוסיף גל: "סברתי שהשופט המנוח הוא אדם איכותי ביותר ועל כן, אם רק נצליח להתגבר על הבעיה בכתיבה שהיתה לו, אפשר שהמערכת תיהנה משופט טוב".

אלא שברשימה שהגיש השופט בן-עטר בדצמבר המתינו להכרעתו 44 תיקים. לאור זאת, הוא זומן לפגישה נוספת עם דותן וגל. בפגישה זו העלה בפניו גל את האפשרות שיפרוש מרצונו מכס השיפוט, שאחרת, נאמר לו, תישקל האפשרות להגיש נגדו תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים.

גל תיאר בפני הנציב כי הפגישה נוהלה באווירה נוחה: "ראיתי את השיחה הזו כחברית. אמרתי לו (למנוח): 'תראה לאיזה מצב הגעת, כתיבת פסקי הדין רודפת אחריך'". עוד ציין כי הוסבר לבן-עטר כי המערכת תבוא לקראתו מהיבט הכלכלי, לרבות תשלום פיצויי פיטורין.

הנציב ציין בהחלטתו כי מהבירור עם אלמנתו של בן-עטר ועם עמיתיו השופטים, עלה כי בן-עטר לא ביטא כלפי חוץ מצוקה כלשהי לאחר שתי הפגישות האמורות.

את עמדתו להצעה הוא היה צריך למסור תוך שבועיים. בהקשר זה ציין גל בפני הנציב כי "גם אם הוא היה נותן תשובה תוך שבועיים, עדיין יכול היה לעזוב גם אחרי שנה".

בשל גרסאות סותרות, גולדברג לא הצליח להכריע בשאלה מי הציב בפני השופט את הגבלת זמן זו - אם היה זה השופט גל או שמא בן-עטר עצמו. ואולם הוא קבע כי "אם לא המנוח הוא שהציע כי תשובתו תינתן בתוך שבועיים, כי אז יש לראות את התקופה כקצרה מדי מכדי לאפשר לשופט לקבל החלטה כה גורלית שתקבע את עתידו ודרכו המקצועית".

הנציב ציין בהחלטתו עוד כי ביניש עודכנה על דרך הטיפול בבן-עטר. עוד ציין כי בשנתיים האחרונות נהגה מדיניות שלפיה "יש לפעול על בסיס הסכמה לעידוד שופטים לסיום תפקידם אם אינם יכולים לעמוד במשימות הרובצות לפתחם".

מדיניות זו, צוין, הופעלה גם כלפי שופטים נוספים שצברו פיגורים. דוברות בתי המשפט סירבה למסור נתונים לגבי זהותם או מספרם של השופטים שמדיניות זו הופעלה כלפיהם. בסופו של דבר, תשובת בן-עטר להצעה לא הגיעה, לאור התאבדותו.

בסיכומם של דברים, קבע הנציב כי לא נפל פגם בהתנהלותם של דותן ושל גל כלפי בן-עטר. "לאחר שהתגלה היקפם של הפיגורים, נהגה המערכת במנוח בהתחשבות ועשתה מאמץ ניכר כדי לעזור לו", כתב הנציב. זאת, בין היתר, על ידי הפחתת מספר התיקים שהוקצו לו בבית משפט השלום, ביטול תורנויות ואישור חופשות. גם לא מצאתי כי היתה התנהגות בלתי ראויה מצד השופט גל או מצד הנשיאה דותן בשיחות שקיימו עם המנוח. לאחר שלא עזרו כל האמצעים האחרים לחיסול הפיגורים, לא נותר אלא להציע למנוח לפרוש מתפקידו", קבע.

"אכן, מדובר בצעדים משמעותיים ביותר הננקטים כלפי שופט. אולם הם טבועים בחובתה של המערכת לעמוד על כך כי כל שופט ימלא את חובותיו כלפי ציבור המתדיינים", הוסיף.

עם זאת, קבע הנציב כי קיים כשל ניהולי באיחור הרב שבו עמדה הנהלת בתי המשפט על מצב התיקים האמיתי אצל בן-עטר. "לא היה זה סוד כי הנתונים שהיו במערכת הממוחשבת שהופעלה בשעתה לא שיקפו את המצב לאמיתו", קבע גולדברג. לדבריו, ההיקף האמיתי של הפיגורים אצל בן-עטר התגלה באיחור רב. "במצב דברים זה, חרף כל המאמצים והניסיונות, לא היה עוד בידו להשתלט על התיקים שנצברו לפתחו".

הנציב סיים את דבריו בתקווה כי כשל זה בא על תיקונו עם הטמעת המערכת ההממוחשבת "נט המשפט", שמאפשרת לנשיא בית משפט לקבל נתונים אמיתיים על מצב התיקים של השופטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#