בנצי ליברמן הורשע בהליך משמעתי: פעל בניגוד עניינים חמור ומובהק - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנצי ליברמן הורשע בהליך משמעתי: פעל בניגוד עניינים חמור ומובהק

הפרקליטות הודתה בעת ניהול ההליך המשמעתי כי בדיעבד היה צריך להעמיד את ליברמן, לשעבר מנהל רשות מקרקעי ישראל, לדין פלילי ■ ליברמן הורשע בהתערבות לטובת חברו הקרוב, נחום לנגנטל

8תגובות
בנצי ליברמן, לשעבר מנהל רשות מקרקעי ישראל
תומר אפלבאום תומר אפלבאום

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים הרשיע היום (ה') את בנצי ליברמן, מי שכיהן כמנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בשני אישומים של עבירות משמעת. האישומים סובבים סביב בפעולות של ליברמן, בניגוד עניינים חמור, לטובת חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל - שהיה חברו הקרוב.

בתחילת 2015 פשטו שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה על משרדי רמ"י בירושלים ועיכבו את ליברמן לחקירה. בהמשך אותה השנה המליצה המשטרה להעמידו לדין בגין חשדות להפרת אמונים, אך הפרקליטות החליטה לא לפנות לאפיק הפלילי אלא לזה המשמעתי.

עם זאת, בפרקליטות הודו בעת הגשת הסיכומים בתיק המשמעתי כי לאחר שהתנהל ההליך המשמעתי, הראיות והפרטים החדשים שהתגלו ולא היו ידועים בזמנו הביאו למסקנה שמוטב היה כן להעמידו לדין פלילי. עו"ד יוחאי בן שמואל, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כתב כעת בסיכומים שהוגשו בתובענה המשמעתית כי "אילו היה היועץ המשפטי לממשלה דאז (יהודה וינשטיין; א"נ) בוחן את נסיבות המקרה, כפי שהתבררו בדיוני ההוכחות בפני בית הדין, החלטתו באשר לחומרת מעשיו של הנאשם היתה שונה - והיה מקום להעמידו לדין פלילי, ולא למצות את הטיפול בהליך משמעתי".

דודו בכר

ליברמן הורשע כעת בכך שבשתי פרשות פעל תוך ניגוד עניינים חמור ותוך הפרה בוטה של ההסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם עם כניסתו לתפקיד מנהל רמ"י, ובכך פגע במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד מדינה והתנהג באופן שאינו הולם את תפקידו כעובד מדינה.

בית הדין המשמעתי קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה ליברמן ניצל את מעמדו הבכיר ואת יתרונו כמנהל רמ"י כדי לפעול מתוך ניגוד עניינים על מנת לקדם אינטרסים של לנגנטל, חברו הטוב המקורב אליו מאוד (לגבי לנגנטל, שנחקר בפרשה כחשוד, הוחלט בזמנו לגנוז את תיק החקירה מחוסר ראיות מספיקות).

החשד המרכזי בעניינו של ליברמן היה כי ניצל את מעמדו על מנת לקדם בקשה שהגיש לנגנטל לאשר העברת זכויות בפרוייקט רמת אלישיב בעיר לוד מחברת קרדן, בה הועסק ליברמן בעבר כיועץ בשכר, אל חברת מסיקה-חסון - שלנגנטל היה שותף ובעל אינטרס כלכלי בה. זאת למרות שליברמן חתם על הסדר ניגוד עניינים שאסר עליו לטפל בחברת קרדן ובפרט, במישרין או בעקיפין, בפרוייקט זה.

"הנאשם היה מחוייב לא להידרש לעניין ובוודאי לא לשמש אכסניה לכל דיון הקשור בקרדן או שמעורב בו חברו לנגנטל", פסק בית הדין. "הנאשם מילא את תפקידו כראש רמ"י תחת השפעתו של לנגנטל, ומתוך רצון לסייע לו. ביצוע פעולות תחת השפעה כזו עלול לסדוק את אמון הציבור ברשות... מכלול פעולותיו של הנאשם מלמד כי נעשו מתוך ניגוד עניינים מובהק".

בית הדין הרשיע את ליברמן גם בגין מעורבותו בפרשה נוספת בניגוד עניינים, כשלקח חלק במשא ומתן שבמרכזו מחלוקת בין חברה קדישא לבין רמ"י ומשרד המשפטים. זאת למרות ניגוד העניינים בו היה מצוי, בשל ידיעתו כי לנגנטל מייצג את האינטרסים של חברת קדישא במחלוקת. "ראוי היה שיימנע מקיום פגישות בעניין בעל משמעות כספית וציבורית עצומה, שעה שחברו הקרוב מאוד מהווה צד להן", קבע בית הדין.

עו"ד יעקב (ינקי) קוינט
מיכל פתאל

בהכרעת הדין נדחו טענות ההגנה המטילות דופי במהימנותו של עד התביעה הראשי בפרשה, עו"ד ינקי קוינט, מי שכיהן כיועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל (והיום מכהן כיו״ר רשות החברות הממשלתיות), ושמתוקף תפקידו הביא לחשיפת הפרשה. בית הדין נתן אמון מלא בעדותו של קוינט, שהיתה סדורה ועקבית, וקבע כי הוא נהג כראוי וכמתבקש מתפקידו כיועץ המשפטי של הרשות. "אין אלא להצר על כך שהנאשם לא הפנים את המגבלות והאיסורים שחלו עליו", נכתב בהכרעת הדין.

הטיעונים לעונש יישמעו בתחילת דצמבר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#