תכנון שנגמר בהפסד - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תכנון שנגמר בהפסד

תגובות

>> מה יכולה לעשות חברה המבקשת לייצר הפסד מס יש מאין כדי לקזזו כנגד רווחים החייבים במס? הנה דוגמה לתכנון מס שהגיע עד בית המשפט העליון ובסופו של דבר לא צלח.

ראשיתו של התכנון ברצון לייצר הפסד יש מאין. לצורך כך אפשר לרכוש מניות של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה, לאחר שאלה הכריזו על דיווידנד. רכישה זו מזכה את החברה הרוכשת כבעלת מניות בזכות לקבלת הדיווידנד ביום חלוקתו - "יום האקס". דיווידנד המתקבל בין חברות ישראליות פטור ממס. לאחר קבלת הדיווידנד מוכרת החברה לציבור את המניות ה"מופשטות" מהדיווידנד. ערך המנייה לאחר הפשטת הדיווידנד מוריד בערכו של הדיווידנד (מה שנקרא "מחיר אקס דיווידנד"). לחברה נוצר הפסד הון בסכום הדיווידנד.

פעולה זו מכונה Dividend Stripping. למשל: חברה רוכשת מניות לפני חלוקת דיווידנד בסך 7.7 מיליון שקל. החברה מקבלת דיווידנד בסכום של כ-2 מיליון שקל ומוכרת את המניות בתמורה של כ-5.2 מיליון שקל. במקרה זה החברה קיזזה את הפסד ההון שנוצר בסך של כ-2.5 מיליון שקל.

פקיד שומה התנגד לקיזוז האמור. האם היה טעם מסחרי אמיתי לעסקה או שמדובר בעסקה מלאכותית? בית המשפט העליון קבע כי החברה לא ביססה את התיאוריה שעליה סמכה את הטעם המסחרי בביצוע הפעולה. בית המשפט דורש כי הטעם המסחרי יהיה כזה שבלי הציפייה להתגשמותו לא היה הנישום מבצע את העסקה.

במקרה זה החברה צפתה בוודאות כי בעקבות קניית המניות שבהן הוכרז הדיווידנד היא תיהנה באופן מקסימלי מקיזוז המס בשיעור שבו היתה ממוסה על רווחיה. בפועל, החברה לא הצליחה לעשות רווחים מהעסקות ונגרמו לה הפסדים בסך של כחצי מיליון שקל. ציפייתה של החברה לרווח מהעסקה היתה בלתי סבירה.

הוכחת קיומו של רווח מעסקה עשויה להיות אינדיקציה לכך שהיא אינה מלאכותית. לעומת זאת, הפסד כלכלי אינו מעיד באופן חד-משמעי על מטרותיה של העסקה שכן כישלונה יכול שינבע ממשתנים רבים, במיוחד בעסקות בשוק ההון.

אין בעובדה כי תכנון המס נעשה באופן רשלני או תכנון שהשתבש הלכה למעשה כדי להצביע דווקא על קיומו של טעם מסחרי - אמר בית המשפט.

העסקות במקרה זה נעשו אך ורק כדי להשיג את יתרון המס כשהאפשרות הרחוקה כי לחברה ייווצרו רווחים היתה לא יותר מאשר "הדובדבן שבקצפת", שהיא קיזוז ההפסדים. הסיכונים שנשקלו יוחסו לסיכוי לקזז כנגד ההפסד את המס על מרב שווי רווחיה הצבורים של החברה ולא סיכויי השאת רווחים מביצוע העסקות.

בשורה התחתונה, נקבע כי עריכת עסקה במטרה למחוק רווחים החייבים במס מחייבת הוכחתו של טעם מסחרי יסודי משמעותי כדי למנוע מצב שבו ייקבע כי מדובר בעסקה מלאכותית. נקבע כי מאחר שלא הוכח טעם מסחרי אמין, העסקה מלאכותית, ואין הפסד לקיזוז.

(ע"א 2965/08)

-

הכותב הוא מומחה בדיני מסים, שותף מנהל במשרד ג. בלנגה ושות' jack@blanga.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#