המבקרים הפנימיים נותרו ללא קשרי חוץ - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המבקרים הפנימיים נותרו ללא קשרי חוץ

לשכת המבקרים העולמית שללה את זיכיון הלשכה בישראל בבחינות ההסמכה; הנשיא הישראלי: "פנינו אליהם כדי לחדש את הקשר"; הלשכה העולמית: "לא רואים סיכוי לכך"

3תגובות

>> כבר חודשיים אין למבקרים הפנימיים בישראל "אבא" במובן המקצועי של המלה. לפני כחודשיים הודיעה לשכת המבקרים הפנימיים העולמית (IAA) כי היא מנתקת את קשריה עם הלשכה הישראלית, ומאז אין גוף ישראלי המאגד את המבקרים הפנימיים במסגרת בעלת הכרה בינלאומית פורמלית. הלשכה הבינלאומית שללה מהלשכה הישראלית את הזכות לייצגה ולעשות שימוש בשמה ובחומרים המקצועיים המופקים על ידיה.

שלילת הזיכיון מהלשכה הישראלית אירעה על רקע מתיחות רבת שנים בין לשכת המבקרים הישראלית לבין לשכת רואי החשבון. רואי חשבון בישראל העוסקים בביקורת פנים טוענים זה זמן כי לשכת המבקרים הפנימיים מכשילה את האפשרות של רואי חשבון להיות חברים בלשכת המבקרים, כדי למנוע השתלטות של פירמות רואי החשבון על לשכת המבקרים. עיקר הטענות הופנו נגד מי שהיה נשיא לשכת המבקרים הפנימיים עד לאחרונה, שלמה קלדרון.

כעת מתברר כי לשכת המבקרים העולמית ניהלה חקירה באמצעות חוקרים פרטיים נגד לשכת המבקרים הישראלית לפני שהודיעה על שלילת הזיכיון שלה. חקירת הלשכה העולמית נפתחה לאחר פרסום כתבה ב-TheMarker באוגוסט 2010, ולפיה לשכת המבקרים הפנימיים בישראל מערימה קשיים על רואי חשבון המבקשים להיות חברים בה. בעקבות הכתבה הוגשו תלונות ללשכה הבינלאומית בדרישה שתפתח בחקירה.

במה התמקדה החקירה? ראשי הלשכה העולמית שומרים על עמימות בנקודה זו. ריצ'רד צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל לשכת המבקרים העולמית, אישר ל-TheMarker כי הלשכה הבינלאומית קיבלה מספר רב של תלונות ממבקרי פנים בישראל. עם זאת, צ'יימברס לא היה מוכן לפרט את ממצאי החקירה.

במכתב ששלח באחרונה פיל טריילינג, סגן יושב ראש לשכת המבקרים העולמית, ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, מסביר טריילינג כי חילוקי דעות לאורך 18 החודשים האחרונים - ובהם מחלוקת לגבי מדיניות החברות שהנהיגה הלשכה בישראל, צורת ההדרכה שלה, מדיניות הנהגת הלשכה והשימוש בתקנים שונים מהתקנים שהכתיבה הרשות הבינלאומית - גרמו ללשכה העולמית לנתק את הקשרים עם הלשכה הישראלית. טריילינג כותב כי הלשכה הבינלאומית פתחה בחקירה נגד הלשכה הישראלית בטענה להפרת זכויות קניין רוחני מצד הלשכה הישראלית. לשכת המבקרים הפנימים בישראל סירבה להתייחס לטענות אלה.

לשכת המבקרים העולמית

חשד להעתקות במבחני הסמכה

עם זאת, ל-TheMarker נודע כי החקירה שניהלה הלשכה העולמית התמקדה בחשדות להעתקות במבחני ההסמכה למבקרים פנימיים שערכה הלשכה הישראלית. בחינות ההסמכה מחוברות על ידי הלשכה העולמית ומתורגמות על ידי הלשכה הישראלית מאנגלית לעברית. חוקר פרטי מטעם הלשכה העולמית ניסה לדלות מידע על טענות לזיופים והעתקות בבחינות ההסמכה מאנשי מקצוע שריאיין.

אחד הנחקרים, שניגש לבחינות של לשכת המבקרים בישראל לפני כשנתיים, אמר לאחר שביקש לשמור על עילום שמו כי נשאל על ידי החוקר אם קיבל מאנשי הלשכה במהלך הבחינה את התשובות למבחן האמריקאי שנערך. שותף במשרד רואי חשבון בתחום הביקורת הפנימית סיפר ל-TheMarker כי ארבעה עובדים ממשרדו נחקרו על ידי החוקר הפרטי. לדבריו התמקדה החקירה בניסיון לברר אם קיבלו מידע מוקדם על שאלות בבחינות ההסמכה של לשכת המבקרים הישראלית. לטענת רואה החשבון, עובדיו סיפרו לו כי מרבית השאלות שעליהם עברו בקורס מטעם לשכת המבקרים הופיעו אחר כך בבחינה.

יש לציין כי במכתבו של טריילינג לא נאמר דבר על חשדות להעתקות וזיופים. מלשכת המבקרים הפנימיים בישראל נמסר בתגובה כי כמה פעמים ביקשה הלשכה הישראלית מהלשכה הבינלאומית ראיות לטענות הקשות שהועלו כנגדה. "עד היום לא עלה בידנו לקבל שום בסיס לטענות. לאור העובדה שניתוק הקשר תמוה בעינינו, יש מהלך של הידברות עם הלשכה העולמית בניסיון לראות כיצד ניתן לשקם את היחסים בין הלשכות", מסרה הלשכה.

"אין בידי הלשכה בישראל כל מידע אודות הפרות לכאורה של סודיות הבחינות למועד נובמבר 2010 או כל מועד אחר. הנהלת הלשכה פנתה למבקר הפנימי כדי לבדוק איזה נושא הוא בדק, ולדבריו לא מצא פגם בהליכי הטיפול בבחינות. הבחינות התקיימו כל השנים תחת פיקוחה של אוניברסיטת בר אילן", אמר בתגובה עו"ד מרדכי שנבל, שנבחר באחרונה לנשיא לשכת המבקרים הישראלית.

אייל טואג

שנבל החליף את קלדרון שמונה לנשיא כבוד. נשיא הלשכה העולמית צ'יימברס אמר כי "אינו מאשר ואינו מכחיש" את המידע שלפיו ניתוק היחסים בין הלשכות נבע מחשדות לאי סדרים בבחינות ההסמכה בישראל. הוא דחה בתוקף את הטענה שלפיה לשכת רואי החשבון בישראל פעלה להכשיל את היחסים בין הלשכות, ואמר כי לשכת המבקרים יכולה להאשים רק את עצמה בניתוק היחסים עם הלשכה הבינלאומית. "בשנים האחרונות קיבלנו פניות מהמון חברים בישראל שלא היו מרוצים מהתנהלותה של לשכת המבקרים הישנה. ניסינו לפתור את הבעיות שהועלו בפנינו מול הלשכה הישנה במשך כשנתיים -אך הפער היה כה גדול עד שלא היה ניתן לגשר עליו", אמר צ'יימברס.

לדבריו, היחסים נותקו בין היתר על רקע אי הסכמה בין הלשכות לגבי התקנים המקצועיים המחייבים את בעלי המקצוע. "חלקנו על הפילוסופיה של המנהיגות הישראלית לגבי זהות החברים בארגון ולכן, מסיבות אלו ומסיבות אחרות שאותן איני יכול לציין, החלטנו לקחת מהם את הזכות להשתמש בזיכיון שלנו", הוסיף.

"הלשכה סגרה דלתות למצטרפים חדשים"

מה זה אומר? רואי החשבון בישראל מתנדבים לפוגג את העמימות הדיפלומטית של צ'יימברס. היועץ המשפטי של לשכת רואי החשבון, עו"ד ירון הרמן, מסביר כי "לשכת המבקרים הפנימיים התנהלה בצורה שסגרה את הדלתות בפועל להצטרפות של חברים חדשים, והגבילה שינויים באיוש של מי שעומד בראשה ושל ההנהלה הבכירה באמצעות מבנה התקנון והפרקטיקה שהיתה נהוגה שם. באופן הזה אותם אנשים הובילו את הלשכה במשך שנים, ולעצמאיים שרצו להצטרף היה קשה מאוד לעשות זאת".

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול ובקרה מרשת גראנט ת'ורנטון, טוען כי "לשכת המבקרים עשתה שינויים כפי ראות עיניה בתקנים הבינלאומיים".

וקנין עופר

שנבל הודף את כל ההאשמות. על הטענות כאילו הנשיא היוצא קלדרון שינה את התקנון כדי להאריך את כהונתו אומר שנבל כי "הלשכה היא עמותה רשומה בישראל, ותקנונה נקבע על ידי האסיפה הכללית. משך הכהונה של נשיא או חברי המועצה או ההנהלה לא מופיע בהסכם עם הלשכה העולמית".

על הטענות בדבר הגבלה של קבלת חברים ללשכה עונה שנבל כי "במאי 2010 נחתם זיכרון דברים עם נציג הלשכה העולמית. הלשכה בישראל החלה ליישם את הכתוב בזיכרון הדברים. הלשכה העולמית קיבלה באופן שוטף את שמות החברים ומספרם, ואף שולמו בגינם דמי חבר ללשכה העולמית".

על הטענה בדבר שינוי תקנים מקצועיים ללא אישור הלשכה העולמית אומר שנבל: "ספר התקנים המקצועיים תורגם מאנגלית לעברית. התרגום הועבר ללשכה העולמית".

נשיא הלשכה העולמית צ'יימברס מודה כי "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה יש נתק כה גס בין לשכת רואי החשבון ללשכת המבקרים. בכל העולם אני רואה אחווה בין הגילדות, אך משום מה בישראל היחסים מאוד שליליים". בלשכת המבקרים בישראל ציינו בעבר כי צ'יימברס עצמו עבד בפירמת רואי חשבון בינלאומית גדולה, ובכך רמזו כי הלשכה הבינלאומית, הפרושה על פני 104 סניפים ברחבי העולם, מצדדת באינטרסים של פירמות ראיית החשבון ולא באינטרסים של המבקרים הפנימיים.

בחוזה בין הלשכה העולמית ללשכה הישראלית נכלל סעיף שלפיו רשאית הלשכה העולמית לנתק את קשריה עם הלשכה הישראלית ללא כל נימוק. "סעיף זה איפשר לנו לסיים את מערכת היחסים מבלי להגיב או להתייחס לצורת ההנהגה של הלשכה הישנה ולטענות שאתם מעלים, ושאותן אני לא יכול להכחיש או לאשר", אומר צ'יימברס.

"לסיים את הקשר עם הלשכה הישנה"

צ'יימברס וראשי הלשכה הבינלאומית השתתפו באחרונה בכנס ביקורת פנים שערכה לשכת רואי החשבון הישראלית. לדברי צ'יימברס, הוא הגיע לישראל כדי להסביר לחברים הישראלים בלשכה הבינלאומית כי "אנו לא מעוניינים לסיים את הקשר עמם, אלא רק עם הלשכה הישנה. הלשכה הישראלית לא מסרה לנו את כל פרטי החברים, ואנו מעוניינים להסביר להם שאנו לא נוטשים אותם. לארגון הבינלאומי אינטרס מאוד חזק בישראל, ואנו ממשיכים לתמוך בחברינו הישראלים ונשמח לשמור עמם על קשר, אבל לא הצלחנו ליצור קשר עם כולם", אמר.

צ'יימברס מתייחס ללשכת המבקרים בישראל במלים "הלשכה הישנה", והדבר מעורר זעם אצל שנבל, הטוען כי מושג זה מרמז כאילו בקרוב תהיה לשכה אחרת, חדשה. שנבל טוען כי "בחודש החולף מצאה לנכון הלשכה העולמית לבקש מהלשכה הישראלית מידע נוסף לצורך בחינה מחדש של ההחלטה לנתק את הקשרים בין הלשכות".

גרסתו של צ'יימברס שונה. צ'יימברס אומר כי הלשכה הישראלית פנתה בבקשה לחדש את הקשרים שנותקו, וציין כי הבקשה תובא בפני ועדת הקבלה של הלשכה הבינלאומית, המונה 36 חברים שהצביעו בעבר פה אחד על ניתוק הקשרים.

להערכת צ'יימברס, נדרשים שינויים מהותיים בהנהגת הלשכה הישנה כדי להביא לשינוי בהחלטת הניתוק. "מכיוון שטרם קיבלתי כל מידע חדש, ואני לא רואה כי ייתכן מצב שבו מידע חדש אכן יסבר את אוזני החברים בוועדה, אני לא רואה מצב שהוועדה תשנה את דעתה ותעניק בחזרה את הזיכיון ללשכה הישנה", אמר.

מבקר מערכת הביטחון רוצה למלא את הוואקום

>> יש כבר מי שמעוניין למלא את החלל שנוצר עם ניתוק הקשר בין לשכת המבקרים העולמית ללשכה הישראלית. מבקר מערכת הביטחון, חגי טננבאום-ארז, הודיע כי בכוונתו להקים ועדת היגוי שתפעל להקמת לשכת מבקרים פנימיים חדשה, שתחדש את הקשר עם הלשכה העולמית.

לטננבאום רקע עשיר במגוון תפקידי ביקורת פנים. הוא כיהן בין היתר כמבקר ונציג תלונות הציבור במשרד התחבורה, מבקר קונצרן כור ומבקר ראשי של צה"ל, ופרש מצה"ל בדרגת אלוף משנה.

לדבריו, "בישראל פועלים כיום 2,000 מבקרי פנים. הלשכה הישנה מנסה לחסום את העיסוק לרואי החשבון ועורכי הדין. אני מתעתד לפתוח את העיסוק בפני כל מי שירצה ויגלה עניין בתחום. אין חוק שמחייב את מבקרי הפנים להתאחד תחת גוף אחד, כמו את עורכי הדין ורואי החשבון, ולכן הלשכה של המבקרים הפנימיים חייבת לתת ערך מוסף של ידע ולימוד - אחרת אין צורך בקיומה".

המהלך של טננבאום-ארז מגובה על ידי נשיא לשכת רואי חשבון, דורון קופמן. לדברי קופמן, "חשוב להעלות את ביקורת הפנים בחזרה על פסים מקצועיים, לטובת כלל העוסקים בה והמסתייעים בשירותיה. חשוב לנו כלשכה וכרואי חשבון לשמור על עצמאותו של מבקר הפנים ואי תלותו, וכן לטפח את רמתו המקצועית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#