העליון: רשות המסים זכאית לתבוע מיליוני שקלים מקלאב מרקט - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון: רשות המסים זכאית לתבוע מיליוני שקלים מקלאב מרקט

שמתוך 50 מיליון שקלים שנותרו בקופת הנאמנים, תקבל רשות המסים כמחצית מהסכום

תגובות

בית המשפט העליון קיבל בשבוע שעבר את ערעורה של רשות המסים, וביטל את פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בת"א ורדה אלשייך בסוגיית דרישת מע"מ לקבל החזר מס התשומות שניכתה חברת קלאבמרקט.

משמעות פסק הדין היא שמתוך 50 מיליון שקלים שנותרו בקופת הנאמנים, תקבל רשות המסים כמחצית מהסכום - זאת לאור קביעת העליון כי מעמדה של רשות המסים יהיה זהה למעמדם של כל הנושים הרגילים שקיבלו כמחצית מסכום החוב כלפיהם.

מדובר במחלוקת מורכבת אשר התעוררה בין רשות המסים לבין נאמני קלאבמרקט במסגרת ניהול תיק הקפאת ההליכים של החברה, שקרסה ב-2005. בטרם קריסת קלאבמרקט, שילמו ספקים ונותני שירותים של החברה לרשות המסים מע"מ בגין עסקאות שערכו עם החברה, ואילו החברה ניכתה מס תשומות בגין עסקאות אלה, אך עוד קודם שהעבירה תמורה לספקים נכנסה להקפאת הליכים.

במסגרת הסדר הנושים, התחייבה קלאב מרקט להחזיר לספקים ונותני שירותים חלק מהתמורה בגין העסקאות שביצעה עמם, ולכן רשאים הספקים לפנות בדרישה להחזר המע"מ בגין אותו חלק מהתמורה אשר נחשב כחוב אבוד. בשל כך דרשה רשות המסים את ההחזר היחסי של מס התשומות שניכתה חברת קלאבמרקט בגין אותו חלק מהתמורה שלא שולם על ידה לספקים בגין העסקאות שביצעו עמה (החוב האבוד).

כך לדוגמה, ספק שהגיש תביעת חוב בסך עשרת אלפים שקל - ובהסדר הנושים קיבל בחזרה רק 5,000 שקל, ביקש שרשות המסים תחזיר לו את המע"מ ששולם על החוב האבוד, בסך 5,000 שקל הנותרים. הרשות החזירה לאותו ספק את הכסף, ובהמשך ביקשה החזר מקופת הנושים.

נאמני קלאבמרקט דחו את דרישת רשות המסים וטענו כי היא אינה זכאית להחזר היחסי של ניכוי מס התשומות במסגרת הסדר הנושים ובית המשפט המחוזי קיבל את עמדתם.

בית המשפט העליון שביטל את פסק הדין קבע כי: "לרשות המסים עומדת זכות תביעה כלפי קלאבמרקט להשבה של חלק יחסי מניכוי מס התשומות שהחברה קיבלה, בשים לב לתמורה החלקית שקלאבמרקט שילמה בסופו של יום בגין העסקאות עם הספקים במסגרת הסדר הנושים".

השופטים אילה פרוקצ'יה, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין, קבעו כי מדובר בחוב עבר הנובע וצומח באופן מהותי מפעילותה העסקית של החברה ומקריסתה שצריך להיות מוסדר במסגרת הסדר הנושים של החברה ולהידרש על ידי אגף המכס ומע"מ כחוב בדין רגיל (נשיה לא מובטחת). "חוב החברה כלפי רשות המיסים הוא, אפוא, בר תביעה בהסדר הנושים. מעמדה של הרשות הוא של נושה בלתי מובטח, ללא דין קדימה, והיא זכאית על פי ההסדר לאחוז מוגדר מהיקף הנשייה הכולל, כשאר הנושים המצויים באותו מעמד של נשייה. ככל שזכותה של רשות המיסים להחזר מס תשומות מתוך קופת ההסדר מקטינה את היקף הדיבידנד המשולם לנושים, כך היא מצמיחה לאותם נושים זכות להחזר מע"מ נוסף; אלא שזכות הנושים האחרים כלפי רשות המיסים תיפרע במלואה, בהיות תביעתם חיצונית להסדר הנושים, בעוד זכותה של רשות המיסים, הנתבעת במסגרת ההסדר, תיפרע בשיעור יחסי, בהתאם לשיעור הדיבידנד המשתלם לנושים בעלי מעמד נשייה זהה לשלה בהליך חדלות הפרעון", קבעו השופטים.

השופט רובינשטיין הוסיף כי דרישת הרשות הינה הוגנת בנסיבות וכי מחד המדינה לא תתעשר ומאידך לא תצא וידיה על ראשה. באשר לפסק דינה של השופטת אלשיך שבוטל קבעה פרוק'ציה: "שלושה צדדים מעורבים בעיסקה החייבת במע"מ: העוסק, הרוכש, ורשות המיסים. הסדר הנושים קובע, כי בגין העיסקה ישולם לעוסק רק חלק מתמורת העיסקה, ויתרתה תיחשב "חוב אבוד". לאור שיעור התמורה החדש של העיסקה, נדרשת התאמת תוצאות המס לדמותה החדשה.

התאמה זו מתחייבת בשלוש הצלעות של המשולש: בצלע התמורה המשתלמת מידי הרוכש לעוסק; בהחזרת המס ששולם ביתר מידי רשות המיסים לידי העוסק; ובהשבת מס התשומות שנוכה ביתר מידי הרוכש לידי רשות המיסים. התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי אינה עונה לדרישה זו, משהיא אינה מתאימה את תוצאות המס לאופייה החדש של העיסקה בכל צלעות המשולש: היא מניחה את קיומה של עיסקה המעוצבת מחדש מבחינת התמורה המשולמת בגינה, ואת זכותו של העוסק לקבל מרשות המיסים החזר מס ששולם ביתר; אולם היא אינה מאזנת תוצאה זו על ידי התאמת תוצאות המס גם בצלע השלישית - השבת מס תשומות שנוכה ביתר - לעיסקה החדשה. לא ניתן לקיים תוצאה זו".

רובינשטיין הוסיף כי אלשיך, ברצותה להגדיל את עוגת החזר החובות, החשיבה את קופת המדינה לעניין זה כ"כיס עמוק", הצריך להיסוג מפני אינטרס ההסדר והחלוקה לנושים. "אכן, להסדר נושים מעין זה שבפנינו ביסודו יתרונות, גם מבחינת קופת המדינה והשאלה היא מוטת השתרעותם. המטוטלת אינה צריכה לנוע רחוק מדי, ויש להביא בחשבון את כל המעורבים, כולל הציבור שאין דינו "יתמות".
(ע"א 10739/07)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#