בימ"ש דחה בקשה לייצוגית נגד פריזמה: אין די בנזק כדי לקבוע רשלנות של קופת הגמל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בימ"ש דחה בקשה לייצוגית נגד פריזמה: אין די בנזק כדי לקבוע רשלנות של קופת הגמל

התובעת: "הפחיתו את מרכיב אג"ח המדינה, המזומנים והפיקדונות - על חשבון הגדלה חסרת פרופורציה של רכיב האג"ח הקונצרניות"

תגובות

בית המשפט דחה בקשה לדיון בתביעה ייצוגית נגד קופות הגמל פריזמה בטענה כי החברה ניהלה ברשלנות את קופות הגמל הסולידיות שיאון, צור, שגיא, קרן אור וקציר - וכתוצאה מכך נגרמו הפסדים חריגים לעמיתים.

הבקשה הוגשה לפני כשנתיים וחצי על ידי חוסכת בשם אסתר שליט שניהלה בקופות הגמל חסכון מזה 28 שנה וב-9 החודשים האחרונים שלפני הגשת תביעתה נמחקו רבע מהחסכונות שצברה.

סי די בנק

שליט טענה גם, כי בשל רשלנות פריזמה, ספגו העמיתים בקופה הפסדים כבדים יותר בהשוואה לקופות אחרות, המסתכמים במאות מיליוני שקלים.

לפי התביעה, בתחילת 2008 היה היקף הנכסים המנוהלים בקופות הגמל הסולידיות של פריזמה כ-12.98 מיליארד שקל - ואילו בדצמבר באותה שנה, לאחר הפסדים של כ-5%, הסתכם היקף הנכסים המנוהלים בכ-8.15 מיליארד שקל. ההפסד המצטבר בקופות של פריזמה היה 3.3 מיליארד שקל, המתחלקים בין יותר מ-681 אלף עמיתי הקופות.

שליט טענה כי מהדו"חות שהציגו קופות הגמל של פריזמה, עולה כי מנהלי הקופות הפחיתו לרמה מזערית את מרכיב איגרות החוב של המדינה, המזומנים והפיקדונות - שהיו אמורים להיות כריות הביטחון של החוסכים - על חשבון הגדלה חסרת פרופורציה של רכיב האג"ח הקונצרניות. על פי התביעה, בסוף 2006 היו האג"ח הממשלתיות 24% מנכסי קופת שיאון, אך לאחר מעבר הקופה לניהולה של פריזמה ב-2007, ירד נתח האג"ח הממשלתיות לכ-6% בלבד. בסוף 2007, נטען בתביעה, השקיעה הקופה בנכסים מנייתיים ובאג"ח קונצרניות כ-82% מנכסיה.

במסגרת כתב ההגנה צירפה פריזמה חוות דעת של פרופ' שריג, שכיהן אז כדירקטור חיצוני של בנק הפועלים ונחשב מומחה למימון. שריג, כיום הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, כתב כי אין לקבל את גישת התובעת, המנסה להתבסס על התשואות שהניבו הקופות כמדד להערכה בדיעבד של טיבן וסבירותן של החלטות ההשקעה שקיבלה פריזמה.

"סבירותן של החלטות השקעה, המתקבלות בתנאי אי ודאות וכרוכות בסיכון, יכולה להיבחן ולהישפט אך ורק לאור המידע שהיה זמין למקבלי ההחלטות בזמן קבלתן - ולא על בסיס מידע שלא היה זמין באותה עת, או מאורעות שהתרחשו לאחר קבלתן", טען שריג: "בחינה בדיעבד של תוצאות ההחלטות, שהתקבלו בתנאי אי ודאות, אינה אלא חוכמה שלאחר מעשה שאינה מעידה כלל על סבירותן".

השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי בפתח תקווה קיבלה את עמדתו של שריג, בין היתר מכיוון שהתובעת הייצוגית לא הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה שסתרה את ניתוחו של שריג. השופטת קבעה כי התובעת לא הוכיחה את טענתה לפיה פריזמה נטלה סיכון בהשקעותיה.

השופטת פסקה כי "שליט לא הראתה כי השקעת פריזמה באג"ח קונצרטיות היתה מסוכנת בכלל או שהייתה מסוכנת בשיעור הגבוה שבו השקיעה". שטמר הוסיפה גם כי "לא הוכח שהשקעה בשיעור שהושקע באפיק של אג"ח קונצרטיות, מסוכנת לכשעצמה או סוטה באופן בלתי סביר מהשערה סבירה. אין די בעצם העובדה שנגרם נזק כדי לקבוע כי המשיבה עוולה ברשלנות כלפי המבקשת או כלפי המשקיעים האחרים".

השופטת השיתה על המבקשת הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל לטובת פריזמה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#