הרשות לאיסור הלבנת הון רוצה להפוך את עורכי הדין למשת"פים - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשות לאיסור הלבנת הון רוצה להפוך את עורכי הדין למשת"פים

תזכיר החוק לתיקון חוק איסור הלבנת הון שפירסם משרד המשפטים מחייב נותני שירותים עסקיים לדווח על פעולות פיננסיות המבוצעות בעבור הלקוח; עורכי הדין תוקפים את ההצעה: "התזכיר סותר לחלוטין את העקרונות שעליהם מושתתת עבודתנו"

2תגובות

לפני כשבועיים הפיץ משרד המשפטים תזכיר חוק לתיקון חוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע יוסיף חובות דיווח על נותני שירותים עסקיים, כמו עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס, ביחס לפעולות בעלות אופי פיננסי המבוצעות עבור הלקוח.

כך לדוגמה, לפי ההצעה, עורך הדין לא יוכל לקבל לידיו במזומן מהלקוח סכום של יותר מ-50 אלף שקל. בנוסף, הצעת החוק מטילה על עורך הדין ורואה החשבון חובות כמו זיהוי והכרת הלקוח כתנאי לעשיית פעולה ברכושו, וחובת דיווח על פעולות מסוימות ברכוש הלקוח, כמו קנייה ומכירה של נדל"ן או של עסקים, ניהול נכסי לקוח או ניירות ערך שלו והקמת חברה, ובלבד שלא חל על המידע חיסיון או חובת סודיות לפי הדין.

"בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים מעורבות גוברת והולכת של נותני שירותים, כמו עורכי דין ורואי חשבון, בפעילות הלבנת הון. עקב התגברות המאבק הבינלאומי בהלבנת הון, עבריינים פונים לשיטות מתוחכמות יותר להלבנת כספים, ולשם כך, בין השאר, הם נעזרים באנשי מקצוע, הנותנים שירות מקצועי כאמור", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

"בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, התגלו מקרים רבים שבהם נעשה שימוש במגזרים אלה על ידי מלביני הון, שמנצלים לרעה את המאפיינים והמומחיות של בעלי מקצוע אלה. ניתן למצוא ניצול לרעה של הסודיות והחיסיון המקצועי של עורכי הדין, ניצול חשבון הנאמנות של עורך הדין או רואה החשבון להסתרת רכוש אסור, ניצול יכולתם של עורכי דין או רואי חשבון להקים יישויות משפטיות מורכבות, לרבות הסדרי נאמנות, במטרה לטשטש את הבעלים והמקור של הרכוש, וכן השגת מראית עין של מכובדות".

בתזכיר מוסבר כי הטלת חובות הדיווח בהצעה נועדה להתאים את החקיקה בישראל בתחום המלחמה בהלבנת הון לדרישות הבינלאומיות שנקבעו על ידי ארגון בינלאומי המשויך למועצת אירופה, לבסס את מעמדה של ישראל כמדינת חוק השותפה למאבק הבינלאומי בתופעות הלבנת הון, ולמצב את המערכות המשפטיות, הפיננסיות והרגולטוריות הישראליות כבעלות סטנדרטים בינלאומיים.

עם זאת, מנסחי ההצעה מודעים לכך כי "הטלת חובות על נותני שירות עסקי כאמור כרוכה מטבע הדברים בהכבדה על בעלי מקצוע אלה, ויש בה להשליך על יחסיהם מול לקוחותיהם. זאת בייחוד ביחס לעורכי דין שעליהם חלה חובת סודיות רחבה על פי דין, ושחילופי הדברים והמסמכים בינם לבין לקוחותיהם חוסים תחת חיסיון סטטוטורי".

לכן, אומרים מנסחי ההצעה, החובות שהוטלו בתזכיר הן מוגבלות, במטרה "לצמצם למינימום את פוטנציאל הפגיעה בנותני שירות עסקי, ובחיסיון וחובת הסודיות בפרט".

פגיעה קשה בזכות הייצוג

עורכי הדין העוסקים בתחום, אינם מתרשמים כלל מ"דברי ההרגעה" הכלולים בהצעה. הם דווקא רואים בחובות הדיווח הכלולות בתזכיר סכנה למקצוע עריכת הדין והוכחה לחוסר הבנה מהותי ליחסי האמון ההכרחיים בין עורך הדין ללקוח.

"מערכת היחסים בין עורך הדין ללקוח היא מיוחדת, בעלת מאפיינים של אמון שהחדירה המוצעת אליה תפגע בו", מסבירה עו"ד נוית נגב המתמחה בעבירות צווארון לבן. "רבים טוענים שיש בהצעת החוק פגיעה בחיסיון, אלא שבעיניי הדבר המרכזי הוא הפגיעה בזכות הייצוג שהחיסיון הוא חלק ממנה", מוסיפה נגב ומסבירה: "הלקוח צריך לדעת שעורך הדין שלו נאמן לו, כמובן בכפוף לחוק. אם הלקוח יידע שעורך הדין שלו צריך לדווח לשלטונות על המידע ששמע, או שעורך הדין צריך לדאוג קודם כל לעצמו - תיווצר פגיעה קשה בזכות שלו לייצוג".

TheMarker

לדברי נגב, הנימוק שהוזכר בתזכיר, לפיו, לחץ של גורמים בינלאומיים שהוליד את הטלת החובות, "איננו מצדיק את הפגיעה המתוכננת. יש תחומים שבהם מדינות העולם מפעילות עלינו לחצים ואנחנו מצליחים לעמוד בהם. גם כאן, עשויים להיפגע ערכים ועקרונות יסוד של המשפט שיש לעמוד עליהם".

עו"ד יעל גרוסמן, סניגורית המתמחה בעבירות צווארון לבן, היתה זו שייצגה את עמדת לשכת עורכי הדין במהלך הכנת תזכיר החוק. הלשכה התנגדה בתוקף להצעה לכל אורך ההליכים. ההתנגדות אמנם נלקחה בחשבון, מסבירה גרוסמן, וכתוצאה מעמדת הלשכה הוספו בתזכיר הקביעות שהחיסיון וחובת הסודיות יגברו על דרישות הדיווח של עורך הדין וכן שעורך הדין לא יחויב לדווח על מידע שהובא לידיעתו במהלך בירור שקדם למתן השירות, במקרה שבו החליט בסופו של דבר שלא לייצג את הלקוח. עם זאת, גרוסמן עדיין מתנגדת להצעה כפי שנוסחה.

גרוסמן סבורה כי "החוק מהווה מכה אנושה בלבו ובעצם מהותו של מקצוע עריכת הדין - שהוא חובת האמון בין עורך הדין ללקוח. אמנם לכאורה לפי התזכיר עורך הדין אינו צריך לדווח כשהשירות לא בוצע, אבל בפועל הלקוחות יחששו להתייעץ עם עורכי דינם והדבר יגרום לפגיעה מערכתית גם בעורכי הדין וגם בציבור שנזקק לשירותיהם".

לדברי גרוסמן, הקביעה בתזכיר כי החיסיון והסודיות גוברים על חובת הדיווח אינה פותרת את הבעיה המהותית, "משום שלא קיים מקרה שבו העברת דיווח על ענייני הלקוח לרשויות לא מהווה פגיעה בחיסיון המקצועי ובסודיות של הלקוח". לכן, לדבריה, "לא ברור מה הטעם לקבוע בחוק דבר והיפוכו".

גרוסמן מסבירה כי העילה העיקרית להטלת חובות הזיהוי והדיווח היא החשש כביכול שעבריינים יעשו שימוש בעורכי דין לצורך הלבנת הון. "אין טעם בהטלת חובות דיווח כדי לפתור בעיה זו", אומרת גרוסמן, "שהרי, אם עורך דין משתף במודע פעולה עם לקוחו, הוא מבצע עבירה פלילית, ואם אין הוא מודע לכך, הרי הוא במילא לא יבצע דיווח".

"הגורמים העומדים מאחורי תזכיר חוק זה לא נתנו דעתם לחוסר ההתאמה המשווע בין תזכיר החוק לבין העבודה היומיומית של עורך הדין", מסביר עו"ד רונן רוזנבלום, קצין לשעבר ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות וכיום עורך דין עצמאי המתמחה בעבירות הלבנת הון.

לדבריו, תזכיר החוק במתכונתו הנוכחית סותר לחלוטין את תכלית החוק ומהווה ניסיון הרחבה של נותני השירותים עליהם חלים חובות הדיווח, "באופן בלתי מידתי ובלתי מותאם לכללי המשק והעקרונות שעליהם מושתתת עבודת עורך הדין העצמאי".

רוזנבלום מסביר את חוסר ההתאמה כ"חוסר ידיעה של ממש באשר לדרך התנהלות של משרד עורך דין בכל הנוגע לביצוע פעולות בעלות אופי פיננסי, לרבות גביית שכר טרחה". לדבריו, לפי התזכיר, בפרקטיקה היומיומית, עורך הדין שגם כך מתקשה פעמים רבות להחתים את הלקוח על הסכם שכר טרחה, יצטרך מעתה להתנהל כמו שוטר ולשאול את הלקוח שאלות בנוגע למקור הכסף שלו. "סוג מידע זה, אודות מקור הכסף, אינו חוסה תחת חיסיון או חובת סודיות על פי דין, וככזה חייב בדיווח בהתאם לנוסח תזכיר החוק כיום".

לדבריו, "מדובר בפגיעה בלתי הפיכה בהתנהלות מול לקוחות, עד כדי כך כך שלקוחות יימנעו מלשכור שירותים של עורך דין".

רוזנבלום מוסיף ומציין כי עיון בדברי ההסבר לחוק מעלה תמיהה באשר להסבר הגורף שלפיו "עבריינים פונים לשיטות מתוחכמות יותר להלבנת כספים, ולשם כך, בין השאר הם נעזרים באנשי מקצוע". רוזנבלום מדגיש כי אם הדברים נכונים ומגובים בתשתית ראייתית, אזי הרשות אינה נזקקת לחובת דיווח והדרך פתוחה לה להעמיד לדין את אותו גורם מקצועי המסייע לעבריין להלבין כספים.

עורך דין או משת"פ?

עו"ד דרור מתתיהו, חבר ועדת איסור הלבנת הון בלשכה וסניגור המתמחה בעבירות צווארון לבן, מתנגד גם הוא להצעה. לדעתו, התזכיר יוביל לכך שבעתיד עורך דין ייאלץ להעיד נגד לקוח שלו בבית המשפט. "אסור להסכים לכך שהרשות לאיסור הלבנת הון תהפוך את ציבור עורכי הדין בישראל לחלק מזרועות המודיעין שלה ותדרוש מהם לחשוף מידע שנמסר להם על ידי לקוחותיהם, בכדי שתוכל להשתמש בו נגד אותם לקוחות", אומר מתתיהו.

"המחשבה שעורכי דין שמלווים לקוחות חשודים במהלך חקירותיהם על ידי רשויות אכיפה שונות, יהיו גם אלה שמספקים לאותן רשויות מידע מפליל לכאורה על הלקוחות, אינה מתקבלת על הדעת".

לדברי מתתיהו, אחת ההשלכות מרחיקות הלכת שעלולות להיגרם כתוצאה מהטלת חובת הדיווח היא "שבמקרים שבהם המידע שיעביר עורך הדין יוביל לפתיחה בחקירה פלילית ומאוחר יותר להגשת כתב אישום נגד לקוחו, ייאלץ עורך הדין גם להעיד נגד הלקוח בבית המשפט כעד מטעם המדינה". לדבריו, גם אם לא מדובר במידע מהסוג שחל עליו באופן מובהק חיסיון עורך דין-לקוח, הרי שיש במסירתו כדי לפגוע במרקם היחסים העדין הקיים בין עורך הדין ללקוחו, "שמבוסס על אמון מלא".

החוק מגן על רואי החשבון?

בניגוד לעמדתם הנחרצת של עורכי הדין נגד התזכיר והטלת חובות הדיווח, בקרב רואי החשבון יש גם מי שרואה את יתרונותיה של הצעת החוק. "מדובר במגמה ברורה של הטלת חובות דיווח המתקיימת בכל העולם", הסביר רו"ח אלישע סער, חבר הוועד המרכזי בלשכת רואי החשבון ונציג קבוצת אליוט בדירקטוריון קבוצת אליוט העולמית.

סער מציין כי חשוב להדגיש ללקוחות ולאנשי עסקים כי התיקון עצמו אינו משפיע על ההתנהלות היומיומית של רואי החשבון מולם, "אלא פועל אך ורק במקרים חריגים הכוללים עשייה של פעילות פיננסית עבור לקוח. מחובתנו יהיה להסביר ללקוחות שלגביהם נדרשת פעילות מסוג זה, כבר בשלב ההתקשרות, את נושא הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון".

לדבריו, "אין מדובר בדיווח על פעילות סטנדרטית, כמו ביקורת, תכנון מס וליווי פיננסי שלנו מול לקוחות, אלא רק בפעילות שהיא חריגה מבחינתנו". החוק, מסביר סער, יחול על רואי החשבון אך ורק במקרים שבהם יהווה רואה החשבון נאמן או מיופה כוח בכל הקשור לקבלת כספים והעברתם וביצוע פעולות שונות בחשבונות בנק. "כך לדוגמה, אם יתקבל אצל רואה החשבון סכום כסף עבור השקעה, במקרה זה יהיה על רואה החשבון לדווח".

סער סבור כי בפעולה זו יש חשיבות רבה, "שכן היא מגינה על רואה החשבון בכל מקרה של חשד לביצוע פעולות שלא כחוק ובניגוד לחוק איסור הלבנת הון". מה שכן, הוא אומר, השינוי בחקיקה ייאלץ גם את רואי החשבון להרחיב את הידע שלהם ולהעמיק בלימוד רשימות עבירות המקור הרלוונטיות לעניין חוק איסור הלבנת הון.

מנגד, רו"ח אריאל פטל, יו"ר רואי החשבון בקבוצת אליוט ישראל ומרצה לביקורת באוניברסיטת בר אילן ובמכללה למינהל, מתנגד נחרצות להצעת החוק. הוא קורא לה "הצעה הזויה" ומסביר: "אנחנו אנשי מקצוע ואזרחים שומרי חוק, ואין זה מתפקידנו להיות סוכני חרש של רשויות המדינה. אין זה מתפקידנו לתשאל את הלקוחות ולהלשין.

"הסיטואציה המתבקשת אינה נוחה לנו שכן אנו מקבלים מידע כנאמנים של הלקוחות ובמערכת היחסים המושתתת בין רואה חשבון ללקוחו מעוגנת בחקיקה חובת הסודיות של רואה חשבון, שהיא מאושיות המקצוע ומהווה את בסיס האמון מאז ומעולם. הצעת החוק מתכוונת להפוך אותנו לאנשי אכיפה ואין זה מתפקידנו. איננו נאמנים של הרשות לאיסור הלבנת הון ואיננו שלוחים שלהם", אומר פטל.

פטל מסביר כי גם מול רשויות המס, כשנודע לרואה חשבון על עבירת מס, הוא מחויב בחובת הסודיות ואסור לו להעביר את המידע לשלטונות המס. חובתו להודיע ללקוח במקרה כזה כי עליו לתקן את הדיווחים או להימנע מכל קשר עם דיווחי כזב.

לדבריו, "העובדה שבחלק ממדינות אירופה הצעה זו הפכה לחוק אינה הופכת אותה לדבר נכון שעל ישראל לאמץ". לכן, מציע פטל לרשות לאיסור הלבנת הון "לשפר את פעילותה באופן כזה שהיא תבצע מהלכים מודיעיניים מטעמה לאיתור הלבנת הון, ולא תפיל זאת על אנשי המקצוע".

ביצעת פעולה חשודה עבור לקוח? דווח לרשויות

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, פול לנדס, דוחה את טענותיהם של עורכי הדין ורואי החשבון כלפי התזכיר. לנדס מסביר כי "התזכיר אינו חל בשום מצב שבו עורך דין נותן ייעוץ משפטי והוא גם אינו חל במקרה שבו עורך דין מייצג לקוח בפעולה משפטית. התזכיר חל רק במקרה ספציפי מאוד, שבו לקוח משתמש בעורך הדין בתור פלטפורמה עסקית ומבקש ממנו לבצע פעולה פיננסית או פעולה סמי-פיננסית - פעולות שלא יוחדו לעורכי דין.

"כשלקוח מבקש מעורך דין לבצע פעולה פיננסית מסוג זה (לדוגמה רכישת נדל"ן, הקמת חברה או ניהול כספים וניירות ערך, ש"מ) ועורך הדין מגיע למסקנה שלא מדובר בלקוח תמים וחושד שרוצים להשתמש בו לצורך עבירה פלילית, כבר כיום החיסיון והסודיות אינם חלים".

לנדס מדגים: "כשלקוח מבקש מעורך דין לבצע העברה של נכס בטאבו ועורך הדין חושד שהמסמכים מזויפים, הוא אינו יכול לבצע את הפעולה". יתרה מכך, אומר לנדס, במצב זה כבר כיום אין חיסיון וחובת סודיות. "אנחנו לא מוכנים שמשרדיהם של עורכי הדין ורואי החשבון ייהפכו לערי מקלט לעבריינים", הוא אומר.

לדבריו, משרד המשפטים הכניס את ההתייחסות לסודיות ולחיסיון שגוברים על חובת הדיווח, מתוך כוונה שחובות הדיווח החלות על עורכי הדין ורואי החשבון לא יתנגשו עם חובות הסודיות והחיסיון.

"אנחנו אומרים לעורך הדין ולרואה החשבון: גם במצב כיום, אתה לא אמור לבצע את הפעולה. האפשרות ניתנת לך, אם בכל זאת אתה מחליט לבצע את הפעולה, לדווח", מסביר לנדס. "הרשות לאיסור הלבנת הון אינה יודעת שבוצעה פעולה חשובה, אלא אם כן, שומר הסף, עורך הדין, מדווח עליה. הפן השני לדיווח הוא שעורכי הדין מקבלים הגנה מפני העמדה לדין, ומפני תביעה של הלקוח נגדם. בנוסף, לא ניתן יהיה להטיל עליהם עיצום כספי מכוח חוק איסור הלבנת הון".

"כל 27 מדינות האיחוד האירופי ו-80% ממדינות ה-OECD כבר החילו חובות אלה", מסכם לנדס. "ישראל אינה יכולה להשתרך מאחור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#