שימוע לפני כתב אישום לשר חיים כץ החשוד בשוחד - ביום ראשון - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שימוע לפני כתב אישום לשר חיים כץ החשוד בשוחד - ביום ראשון

הפרקליטות החליטה להעמיד את כץ לדין בעבירות שוחד והפרת אמונים ■ לפי כתבי החשדות, החל ב-2010, בזמן שאיש שוק ההון מוטי בן-ארי שימש יועץ כלכלי לקבוצת אקוויטל, התפתחה מערכת יחסי שוחד בין בן-ארי לכץ ■ כץ: "אחרי הליך השימוע התיק ההזוי הזה ייגנז"

8תגובות
שר העבודה והרווחה, חיים כץ
מרק ישראל סלם

ביום ראשון הקרוב יתקיים שימוע לשר העבודה והרווחה, חיים כץ. במאי הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) על הכוונה להעמידו ואת איש שוק ההון מוטי בן-ארי לדין בכפוף לשימוע. כץ חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים. 

לפי כתבי החשדות, החל ב-2010, שעה שבן-ארי שימש יועץ כלכלי לקבוצת אקוויטל, התפתחה מערכת יחסי שוחד בין בן-ארי לכץ. בן-ארי הרעיף לכאורה על השר טובות הנאה בדמות שירותי השקעות ושימוש במידע פנים, שערכן נאמד במיליוני שקלים; והשר בתמורה קידם לכאורה את האינטרסים של אקוויטל כחבר כנסת ויו"ר ועדת העבודה והרווחה - ואף הציע הצעת חוק, שלבסוף נהפכה לחוק שאותו ניסח בן-ארי לטובת אקוויטל.

רשמית, בעל השליטה באקוויטל הוא חיים צוף. ואולם מקובל לשייך את השליטה בקבוצה לאיש העסקים קובי מימון, הנחשב למקורב לפוליטיקאים רבים ובהם כץ ושר האוצר, משה כחלון.

טובות ההנאה לכץ התבטאו בשירות ניהול השקעות שנתן בן-ארי לכץ, במסגרתו לא נגבו דמי ניהול. ניהול ההשקעות הזה, נעשה על פי החשד תוך שימוש במידע פנים על קבוצת אקוויטל. כמו כן, הפרקליטות מסרה כי היחסים בין השניים כיועץ השקעות וכלקוח, לא הוסדרו רשמית כפי שמחייב החוק. בשלב מסוים, מפרטת הפרקליטות, פתח כץ חשבון נאמנות שנוהל בפועל על ידי בן-ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים המחייבים דיווח על פרטים אלו.

לפי הודעת הפרקליטות, "בן-ארי המליץ לשר כץ, על פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה. כמו כן, השר כץ ובן-ארי ביצעו עסקות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה", הנאמדת על פי החשד במיליוני שקלים.

בתמורה לטובות מצדו של בן-ארי, הפעיל כץ לכאורה את סמכויותיו כאיש ציבור כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן-ארי. בין היתר, מפרט כתב החשדות, קידם כץ את תיקון 44 לחוק ניירות ערך, שלא זו בלבד שנועד לשרת את אקוויטל – מי שניסח את התיקון הוא בן-ארי. התיקון עשה שינוי בסדר הנשייה (החזרת החובות) במקרה שחברה ציבורית אינה עומדת בתשלומיה למחזיקי אג"ח.

בתקופה שבה כץ שימש יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הוא אף זימן לדיון בהצעת החוק את בן-ארי כמומחה יחיד לנושא. זאת, תוך שבן-ארי מוצג כמומחה אובייקטיבי ונטול אינטרס, ובלי לגלות לחברי הוועדה על האינטרסים של בן-ארי ועל הקשר העסקי שהתנהל מאחורי הקלעים בין כץ ליועץ הבכיר. על אף ההליך המזוהם, הצעת החוק אושרה בוועדה והפכה לחוק.

כץ מסר כי הוא "בטוח שאחרי הליך השימוע התיק ההזוי הזה ייגנז כי אין בו שום דבר עובדתי או משפטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#