פגיעה באמון הציבור, ריביות גבוהות והפסד כספי: הנזק שנגרם מעיכוב בהחזרי מס

תופעת העיכובים בהחזרי מס גורמת למצוקות תזרימיות אצל הנישומים ופוגעת בקופת האוצר שלא לצורך ■ המדינה צריכה לבצע בחינה כוללת של הסוגיה

אריאל כץ
אריאל כץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ערן יעקב
ערן יעקב, מנהל רשות המסיםצילום: אוליבייה פיטוסי

בשנים האחרונות ניכרת תופעה של עיכובים בלתי מוצדקים בהחזרי מס לנישומים. מדובר בתופעה שפוגעת הן בנישומים והן במדינה, שמפסידה כספים רבים עקב ריביות שמשולמות על ידה שלא לצורך. ראוי שמשרד האוצר יבצע בחינה כוללת של סוגיית עיכוב החזרי המס, אל מול אמצעי מימון אחרים שבהם המדינה עשויה לבחור, כגון הנפקת אג"ח ממשלתית.

על-פי הוראות החוק, במקרה שבו החזר המס אינו שנוי במחלוקת ממשית, על רשות המסים לשחרר את ההחזר לנישום תוך 90 יום מהמועד שבו הוגש הדו"ח (או ב-31 לחודש יולי, לפי המאוחר). גם בחוזרים פנימיים של רשות המסים נקבע שאין לעכב החזרי מס ללא סיבה מוצדקת.

הנזקים הנגרמים לנישומים ולמדינה

הנישומים שהחזר המס שלהם מתעכב, עשויים למצוא את עצמם במצוקה תזרימית ובצורך במימון חיצוני עד לקבלת החזר המס בפועל (אף שהם נהנים בסופו של דבר מקבלת הריבית הגבוהה).

מהצד השני, משלמת המדינה ריביות גבוהות מאוד (4% + הצמדה), תוך פגיעה בקופת האוצר. זאת, בעוד שהמדינה יכולה לשחרר את החזרי המס במהירות ולגשר על פערי המימון שלה (ככל שיש כאלו) באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתי בריבית אפסית. כלומר, נוצר מצב אבסורדי שלפיו המדינה משלמת ריביות גבוהות בהרבה מאלו שהיא יכולה לשלם, באופן שקשה עד בלתי אפשרי להצדיק אותו.

נזק נוסף הראוי לציון הוא הפגיעה באמון הציבור במערכת המס, הן בשל אי עמידה של הרשויות בהוראות החוק, והן בשל התחושה של יחס בלתי שווה לנישומים מול הרשויות, שהרי מקום בו הנישום חייב כספים לרשויות המס, הן מפעילות במקרים רבים אמצעי גביה דורסניים כגון קנסות ועיקולים, ובוודאי לא מאפשרות לו לעכב את תשלום המס מעבר לתקופות הנקובות בחוק.

על רשויות המס לשפר באופן ניכר את קצב שחרור החזרי המס, זאת בכדי לעמוד בהוראות החוק, למזער מצוקות תזרימיות אצל הנישומים, לשפר את אמון הציבור במערכת ובשביל שהמדינה לא תאלץ לשלם ריביות גבוהות. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker