מי היא השופטת שעצרה את עסקת כור-מכתשים-כמצ'יינה? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי היא השופטת שעצרה את עסקת כור-מכתשים-כמצ'יינה?

מבינה, חרוצה, איכפתית ומרובעת - כבר 20 שנה מנהלת השופטת דניה קרת-מאיר את משפטיה בדייקנות ובשקט מופתי

3תגובות

>> קצת לפני חג הפסח הבטיחה שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת-מאיר, לכל הצדדים לפרסם את החלטתה בעניין עסקת כור-מכתשים-כמצ'יינה מיד לאחר פסח אם לא יצליחו להתפשר. הפשרה לא הושגה וקרת-מאיר עמדה בהבטחתה ופירסמה את ההחלטה התקדימית באמצע מאי.

כיום מנהלים הצדדים מגעים מתקדמים מאוד לפשרה וההסדר בין הצדדים יובא כנראה לאישור בית המשפט היום, מה שייתר את המשך התהליכים באולמה של קרת-מאיר (ראו הרחבה בשער האחורי). אך בינתיים, עורכי דין ומשפטנים רבים הופתעו מההחלטה החריגה שנתנה. האם מדובר בשופטת מהפכנית שעוד נכונו לה פסיקות תקדימיות רבות, או שמא מדובר בהחלטה יוצאת דופן של שופטת שמרנית במהותה?

קרת-מאיר, 57, מכהנת כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב תשע שנים. היא סיימה לימודי תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב - שניהם בהצטיינות. במשך 11 שנה, עד 1992, עבדה כיועצת משפטית בבורסה לניירות ערך בתל אביב, תפקיד שממנו יצאה עם הבנה כלכלית עמוקה. לפני 19 שנה מונתה לשופטת בית משפט השלום בתל אביב, וב-2002 מונתה לשופטת מחוזית.

באוגוסט האחרון היא מונתה על ידי נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לשופטת המחלקה כלכלית בתוך בית המשפט המחוזי בתל אביב יחד עם השופטים ח'אלד כבוב ורות רונן. מדובר במינוי יוקרתי ששופטים לא מעטים נשאו אליו עיניים. הנשיאה ביניש ציינה אז בהודעתה כי שלושת השופטים שנבחרו "צברו ידע וניסיון מקצועי בתחום כמו גם בניהול הליכים משפטיים, והם יסייעו בהקמת המחלקה הכלכלית". התגובות אז בקרב עורכי הדין על מינויה היו מפרגנות.

קרת-מאיר גדלה בסביון והיא מתגוררת כיום באזור כיכר המדינה בתל אביב. היא נשואה לדניס מאיר, יועץ ביטוח וניהול סיכונים שמעניק ייעוץ עסקי לחברות רבות במשק ובהן דניה סיבוס ו"ידיעות אחרונות". היא מתניידת במכונית מרצדס כסופה ומפוארת שמעידה על כך שחיי מותרות אינם זרים לה.

בשנים האחרונות עסקה קרת-מאיר בעיקר בתחום הכינוסים ובהסדרי האג"ח של חברות ציבוריות קטנות יחסית. עמיתתה הותיקה ממנה, השופטת ורדה אלשיך, ראש מחלקת הפירוקים והכינוסים בבית המשפט, נתפשת כמי שבחרה לדון בעצמה בתיקים בעלי השלכות ציבוריות רחבות או בתיקים מתוקשרים. זו אולי אחת הסיבות שקרת-מאיר לא זכתה עד עתה להכריע בתיקים בעלי משמעות או עניין ציבוריים דוגמת זה של כור.

תחום נוסף שבו עסקה קרת-מאיר בשנים האחרונות הוא בתיקי מע"מ רבים, כאחת משופטות המיסוי של בית המשפט המחוזי. בקרב עורכי דין בתחום המיסוי היא ידועה כשופטת הנוטה כמעט תמיד לקבל את עמדת שלטונות מע"מ. ההחלטה למנותה לבית המשפט הכלכלי הוציאה אנחת רווחה עמוקה מעורכי הדין המייצגים מולה נישומים. "אנו מברכים מאוד על מינויה לבית המשפט הכלכלי ומקווים שתצליח שם", אמר בציניות שותף בכיר במשרד מיסוי שהתבקש לחוות עליה דעה.

"הפסיקה לא נותנת לשוק לעשות את שלו"

בהחלטה שנתנה לפני כחודש הדהימה השופטת את הקהילה העסקית והמשפטית כאשר קבעה כי חברת כור אינה זכאית לתמורה העודפת בגין חלקה במניות הנמכרות של חברת מכתשים אגן לחברת כמצ'יינה. השופטת פסקה כי "יש לחלק את שוויה של אותה תמורה בין כל בעלי המניות של החברה - הן בעלי המניות מקרב הציבור והן כור בגין מלוא אחזקותיה".

הציבור מחזיק ב-53% ממניות מכתשים. כור, שבשליטת נוחי דנקנר, מחזיקה ב-47%. מדובר בעסקה בסך 1.44 מיליארד דולר שבמסגרתה חברת כמצ'יינה הסינית תקנה 60% ממניות מכתשים שתיהפך לחברה פרטית ותימחק מהבורסה. הדבר ייעשה על ידי כך שהציבור ימכור את מניותיו לכמצ'יינה (53%) וכור תמכור עוד 7%. במסגרת העסקה יקבל הציבור 1.27 מיליארד דולר עבור 53% מהמניות וכור תקבל כ-168 מיליון דולר עבור 7% מהמניות. העסקה נעשתה בדרך של מיזוג הופכי משולש. בעסקה משולב רכיב נוסף שבגינו הוגשה התביעה הייצוגית שבמסגרתה התקבלה החלטת השופטת: כמצ'יינה תעניק לכור הלוואת נון-ריקורס (הלוואה שבה הביטחון היחיד הוא הנכס שבגינו נלקחה ההלוואה) של 960 מיליון דולר שתוחזר על פני שבע שנים. הלוואה זו מובטחת על ידי שעבוד יתרת מניותיה של כור במכתשים. למעשה, ההלוואה שווה לערכן של 40% ממניות מכתשים שייוותרו בידי כור. אם תבחר כור שלא להחזיר את ההלוואה, תקבל כמצ'יינה את מניותיה של כור ותקבל בעלות מלאה במכתשים. אם שווי מכתשים יעלה בשנים הקרובות, כדאי יהיה לכור להחזיר את ההלוואה ולמכור את המניות למרבה במחיר. כלומר, ההלוואה היא למעשה אופציה לכור.

לטענת התובע הייצוגי, רו"ח דב כהנא, המיוצג על ידי עו"ד איציק אבירם, האופציה שניתנה לכור בלבד ולא לשאר בעלי המניות היא קיפוח של בעלי המניות משום שכור מקבלת תמורה עודפת בשעה שהתמורה צריכה להתחלק באופן שוויוני בין כל בעלי המניות המוכרים את מניותיהם. סכום התביעה הוערך בין 381 מיליון שקל ל-762 מיליון שקל. בתשובה לתביעה הביעה כור חשש כי התביעה תסכל את העסקה ותגרום לאובדן ההזדמנות העסקית הגלומה בה עבור החברה ובעלי מניותיה. כור טענה כי אין פגיעה בשוויון המהותי בין בעלי המניות, שכן ההטבה תשתלם בידי כור בדרך של פרמיית שליטה שעליה החברה מוותרת וכי מדובר בתשלום תמורה שונה לבעלי מניות שונים.

בהחלטתה התקדימית קבעה קרת-מאיר כי בעסקה "לא הובטחה בדרך כלשהי זכותם של בעלי המניות מקרב הציבור כי תונח בפניהם לאישור ההצעה הטובה ביותר. מכאן עולה כי אין לראות בבעל השליטה כמי שקיים את חובת ההגינות כלפי בעלי המניות". השופטת השוותה את אישור הבאת העסקה לאישור כ"הצבת אולטימטום" בפני בעלי המניות, והוסיפה כי "קבלת הטבה נפרדת על ידי בעלת השליטה, במסגרת הסכם מיזוג, נוגדת באופן מפורש את עיקרון השוויון שחל בעסקות מיזוג".

קמחי מוטי

היא סיכמה את החלטתה בכותבה כי "נטילת חלק מהתמורה על ידי בעלת השליטה עצמה, בנסיבות העניין שבפניי, מהווה הפרה של חובת ההגינות על ידי כור. בעלת השליטה עומדת במצב של ניגוד עניינים מובהק בעסקה שהיא מהותית ביותר לבעלי המניות, שכן התוצאה מעסקת המיזוג מופקעות המניות מידי בעלי המניות ומתנתק הקשר בינם לבין החברה".

שופט שעבד עם קרת-מאיר בעבר סבור כי עקב אכילס של החלטותיה טמון בכך שהיא אינה מתייחסת להשפעות החלטותיה על שוק ההון בכללותו. לדבריו, "היא לא מסתכלת על השלכות רוחב של פסקי דין שהיא כותבת. הם נכונים בדרך כלל מבחינה משפטית אבל בנושאי כלכלה וניירות ערך צריך לבחון גם השפעת המאקרו".

הוא סבור כי המחלקה הכלכלית אמורה לראות את האספקט הכלכלי הרוחבי. "צריך לתת לשוק לעשות את שלו, ולא להסדיר הכל באופן אטום. בית המשפט הכלכלי צריך לתמוך בכלכלה ולא לתת הנחתות והנחיות", הוא תוקף את החלטתה בענין כור.

פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מומחה לדיני חברות מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מבקר גם הוא את החלטתה של קרת-מאיר. "כור מקבלת יותר מבעלי המניות מקרב הציבור. כמו שציין בית המשפט בצדק, הפרמיה הייחודית לכור מתבטאת בכך שרק היא מקבלת את הלוואת הנון-ריקורס בתנאים טובים, שניתן להעריך אותם בשווה כסף. אך מה רע בכך? אילו היו שוללים מכור את הייתרון הגלום בעסקת הלוואת הנון-ריקורס, העסקה היתה פחות כדאית מבחינתה.

"אם לא נתבונן רק במקרה כור אלא במקרים דומים שייווצרו בעתיד, חיובו של המוכר לחלוק את הפרמיה עם יתר בעלי המניות יעשה את העסקה לפחות כדאית מבחינתו של המוכר, ולכן בשיווי משקל תהיינה פחות עסקות מעין אלה והציבור יפסיד".

שופטת שעבדה עם קרת-מאיר סבורה כי מקום הולדתה של השופטת: שווייץ, יכול גם לתאר את אופייה והליכותיה כשופטת. לדבריה: "היא שווייצית, ומתנהגת ככזו. היא מאוד ישרה, חרוצה ומבינה אבל קצת מרובעת ומופנמת. יש לה מוסר עבודה גבוה, היא באה לעבוד בימי שישי על חשבון זמנה הפנוי ואף פעם לא איחרה במתן פסקי דין".

מייחסת חשיבות לשוויון בין בעלי השליטה לציבור

עורכי דין שמופיעים מולה חולקים לה שבחים מקצועיים. אין להקל ראש בתשבוחות הללו שנשמעות על ידי עורכי דין בכירים וותיקים, שפעמים רבות אינם מהססים לבקר את התנהלותם המקצועית של שופטים. עמיתיה של קרת-מאיר לכס השיפוט יכולים לקנא במידת ההערכה המקצועית שהיא זוכה לה בקרב הפרקליטים.

"ההחלטה האחרונה שלה היתה אמיצה מאוד והיא מעידה שהיא פוסקת ללא איפה ואיפה. כולם שווים בפניה. הגדול מול הקטן ביותר", אמר עו"ד ותיק. עורכת דין אחרת שמופיעה באולמה טוענת כי ההחלטה של קרת-מאיר "מפתיעה". עורכת הדין מתארת אותה כשופטת שמרנית שמקפידה לשמור על יושר והגינות ושאינה נוטה לפתח את פסקי הדין של בית המשפט העליון אלא ללכת לאורם. פרקליט שהופיע מולה עוד מתקופתה כשופטת בבית משפט השלום תיאר אותה כ"שופטת נעימה, לא כועסת ולא צועקת, איכפת לה מהצדדים והיא תמיד בעד לנסות להגיע לפשרות. כשמעידים מולה עדים מעניין אותה הסיפור של העדים, היא מתעניינת בסיפור שלהם, מעבר להיבט המשפטי הטהור. היא מנסה תמיד לראות את כל התמונה".

עורך דין אחר סיפר עליה: "היא היתה תמיד שופטת חכמה וסוף-סוף קיבלה במה. בשנתיים האחרונות היא החלה להתעסק עם הסדרי חוב של אג"ח בחברות ציבוריות ואז החלה לבלוט החשיבות שהיא מייחסת לשוויון בין בעלי השליטה לבין הציבור. בהסדרי נושים שהיא אישרה היא הקפידה שבעלי השליטה יתחייבו לא למשוך דיווידנדים או לבצע עסקות ולמכור את מסת הנכסים העיקרית של החברה. זה אמנם לא פיתוח עצמאי שלה, אבל אצלה זה ניכר מאוד לעין".

עורך דין אחר שצבר מאות שעות באולמות השיפוט השונים שבהם היא ישבה ציין כי "היא רצינית, יסודית, מתכוננת לדיונים, מבינה עניין. היא שופטת נבונה מאוד והיא מינוי מצוין למחלקה הכלכלית. יש לה מזג שיפוטי מצוין. היא יודעת להקשיב, לשמוע. יש לה סבלנות, בדיוק הפוך מהשופטת ורדה אלשיך. היא עובדת על מי מנוחות". לצד זאת, הוא מבהיר כי היא שופטת החלטית. לדבריו, "היא יודעת לחתוך, להעמיד מי שטוען טענה שלא לעניין במקומו ולנהל דיון אפקטיבי".

הביקורת היחידה שהוא משמיעה כלפיה היא "שלעתים היא רכה מדי וסלחנית כלפי עורכי דין אגרסיביים שיש לקטוע". לדבריו, גם כשקיבל החלטות שבהן הפסיד, הן היו "סדורות, ברורות ולעניין".

עורך דין נוסף שספג לא מעט הפסדים באולמה חש שהוא קיבל את יומו בבית המשפט וכי היא עשתה צדק בדרכי נועם. גם מפיו נעתקו המילים כשנשאל האם יש לו ביקורת מקצועית על השופטת.

החלטתה התקדימית של קרת-מאיר בעניין כור מיישמת את חזונם של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ושל יו"ר הרשות לניירות ערך לשעבר, פרופ' זהר גושן, כפי שהובע בטקס חניכת המחלקה הכלכלית לפני כחצי שנה. אז אמרה ביניש: "אני מאוד מקווה שמכאן ייצאו הדפוסים של העבודה המיוחדת בנושאים כלכליים. אני מאמינה מאוד בסיכויי ההצלחה של המחלקה שתפתח דינים או דרך עבודה משלנו בתחום".

גושן הוסיף אז: "בית המשפט ייצוק תוכן מעשי לחובות ולהגבלות שמטיל הדין על יכולתם של בעלי שליטה לנצל לרעה את כוחם על חשבון החברה ובעלי מניות המיעוט בה. בית המשפט יקבע תקדימים שידריכו את השוק ויעצבו את נורמות ההתנהלות בו. יעילות השוק תעלה, פרמיית השליטה תקטן והמרוויח העיקרי יהיה הציבור".

לפני כשבוע הגישה כור בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטתה של קרת-מאיר ובה טענה כי הוטלו עליה מגבלות שאינן קיימות על יתר הציבור. "לתפישתו של בית המשפט המחוזי, למרות שכור מאבדת שליטה ואף שנדרשות ממנה התחייבויות שאינן נדרשות משום בעל מניות מהציבור, עליה לתת 'בחינם' ולבצע התחייבויות המוטלות עליה בהתנדבות", כתבה כור בערעור שהוגש באמצעות משרד עו"ד פישר, בכר, חן.

עתה נותר להמתין ולראות האם אכן ייחתם הסכם הפשרה בתיק, שייתר ככל הנראה את הערעור לעליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#