"רשויות המס בעולם הבינו: יש הרבה בשר בתחום מחירי ההעברה" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רשויות המס בעולם הבינו: יש הרבה בשר בתחום מחירי ההעברה"

פתרון רשויות המס בעולם להכנסות ממסים המדשדשות - גיוס מאות עובדים כדי למנוע מחברות להוציא רווחים לחו"ל; במחלקה הישראלית מועסקים ארבעה עובדים בלבד

תגובות

<< "הקלות הבלתי נסבלת של העברת רווחים בין חברות קשורות היא הבטן הרכה של רשויות המס בכל העולם" - כך אומר ליאור הררי, שותף בכיר ומנהל מחלקת מחירי העברה בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג. ואכן רשויות המס בכל העולם, ורשות המס האמריקאית (ה-IRS) בראשן, מיקמו את נושא מחירי ההעברה במוקד המאבק לסגירת החורים בתקציבי הממשלות ולהגדלת היקפי גביית המס שלהן.

ועדת הכספים של הכנסת תתכנס הבוקר כדי לדון גם היא במדיניות רשות המסים נגד תכנוני מס אגרסיביים. ראש הרשות, יהודה נסרדישי, שצפוי לפרוש בסוף יוני, נדרש על ידי הוועדה להציג את נתוני רשות המסים בנושא. אחד הנושאים שתידרש ועדת הכספים להתייחס אליו ללא ספק הוא נושא מחירי ההעברה.

תחום מחירי ההעברה נוגע לקביעת המחירים שבהם נעשות עסקות בין חברות קשורות. כשחברה גדולה מוכרת סחורה או שירות לחברה הבת שלה בחו"ל, המחיר שבו תירשם העסקה יקבע כמה רווח תרשום החברה האם וכמה רווח תרשום החברה הבת שלה. מאחר שמחירי ההעברה לא נקבעים במשא ומתן ובתנאי שוק, המימד המיסויי מקבל בעסקות מסוג זה משמעות מרכזית. חברות יעדיפו לרשום רווח גדול יותר במדינה שבה שיעור המס נמוך, או במקלטי מס שבהם הן משלמות 0% מס.

כך למשל, בסוף 2010 פורסם שכיל מוכרת אשלג וברום לחברות הבנות שלה בחו"ל, במחירים נמוכים בעשרות אחוזים מהמחיר שבו היא מוכרת ללקוח הסופי. לכן תשלומי התמלוגים של החברה ב-2000-2008 היו נמוכים בכ-115 מיליון דולר מהתמלוגים שהיתה משלמת לו מכרה את הסחורות במחירי שוק.

TheMarker

המחיר שבו נקבעת העסקה בין חברות קשורות קובע למעשה איפה החברה רושמת את הרווח שלה, וכנגזרת - איפה היא משלמת מס.

ח"כ זהבה גלאון, שזימנה את הישיבה שתתקיים היום בכנסת, התייחסה לדו"ח בנושא שפורסם לאחרונה ב-TheMarker ואמרה כי "ההפסדים למשק הנגרמים כתוצאה מהמהלכים שנוקטות החברות הציבוריות הגדולות מסתכמים במיליארדי שקלים בשנה. זאת, בשעה שאותן חברות ממש הן הנהנות העיקריות מהטבות מס שונות שנותנת המדינה".

הגורם העיקרי לכפל מס בעולם

"רק לפני שנה, במסגרת תוכנית אובמה, גייסה רשות המס האמריקאית 700 עובדים חדשים, יותר מ-350 מתוכם גויסו למחלקות מחירי ההעברה", מספר הררי. "היקף השומות שהוטלו על תאגידים בתחום הזה גדל באופן משמעותי, כאשר במקרי הדגל מדובר בשומות של מיליארדי דולרים".

לדבריו, "נושא מחירי ההעברה הוא הגורם המוביל כיום לכפל מס בעולם. כל מדינה רוצה את הנתח שלה וחלק מהמדינות מנהלות מדיניות אגרסיבית מאוד בנושא. זה התחום הכי מתפתח והכי צומח בעולם המיסוי כיום. רשויות המס הבינו שיש שם הרבה מאוד בשר, אבל צריך הרבה מאוד כלים כדי לתקוף את הנושא".

התאגידים הבינלאומיים הם לא השחקנים היחידים בסיפור. בניגוד לנושאי מס אחרים, לא מדובר בעימות בין התאגיד לבין רשות מס יחידה. העימות במקרה של מחירי העברה הוא בין התאגיד לבין שתי רשויות מס או יותר, ויותר מכך - מדובר בעימות בין רשויות המס עצמן.

"כאשר רשות המס האמריקאית פתחה בהליך נגד גלקסקו, רשות המס הבריטית עמדה לצד החברה כשעל השולחן מיליארדי דולרים. בסופו של דבר נחתם הסכם פשרה שבו שילמה גלקסקו תוספת מס של 3.5 מיליארד דולר", מסביר הררי. "וכשהחברה פנתה לרשות המס הבריטית כדי לשנות את מחירי ההעברה בהתאם, היא קיבלה כתף קרה. הסיכוי במקרים כאלה שהמדינה השנייה תסכים להחזיר מסים הוא אפסי".

לחברות הבינלאומיות יש סיבות רבות להרגיש נוח בישראל מבחינת מיסוי. "יש תחושה שקל יותר להסתדר כאן", אומר הררי. "נקודת המוצא באסטרטגיית ניהול המס של חברות שפועלות גם בישראל היא שמשתדלים להביא לפה כמה שיותר רווחים. בניגוד לרושם שמנסה רשות המסים לייצר, ישראל היא מקלט מס של רוב החברות הישראליות. אין מקום בעולם שחברות משלמות בו פחות מס. חוק עידוד השקעות הון, ההשקעות בחברות טכנולוגיה והירידה הנמשכת בשיעור מס החברות עד לרמה של 16% מייצרים שיעורי מס אפקטיביים נמוכים ברמות שלא קיימות בעולם. ישראל אטרקטיבית מאוד להשקעות במובן הזה".

עם זאת, מסביר הררי, כשהדברים מגיעים לדיון במס הכנסה - כל הנדיבות של מדינת ישראל נעלמת. "את מפקח המס לא מעניין שהחברה הביאה לישראל הרבה רווח. מבחינתו, וכך זה צריך להיות, הוא בודק שהחברה לא השאירה יותר מידי רווח בחוץ. העסקות בין חברות קשורות צריכות להיעשות במחירי שוק ונטל ההוכחה במקרה זה הוא על החברות". בשורה התחתונה הררי מציין כי היכולת של מחלקת מחירי ההעברה ברשות המסים לטפל בנושא מוגבלת.

"לעומת מדינות אחרות - המשאבים שלנו קטנים"

מחלקה למחירי העברה הוקמה בינואר 2003 בעקבות תיקון 132 לפקודת מס הכנסה וכניסתו של סעיף 85 א' לתוקף. בראש המחלקה עומדת רו"ח עידית ליאו, שעובדת במחלקה למיסוי בינלאומי של רשות המסים מאז 2001, ואתה עובדים שלושה מפקחים נוספים, כולם רואי חשבון עם תארים שניים.

המחלקה, לדברי ליאו, קטנה אבל מקצועית מאוד. המחלקה ועוסקת בחקיקה, ניסוח הוראות, ייעוץ לפקידי שומה, קביעת החלטות מקדמיות (פרה-רולינג), שמירה על קשר עם ארגון OECD שמעצב את הנורמות הבינלאומיות בתחום, ארגון כנסים להסברה והשתתפות בכנסים חיצוניים.

"יש לנו הרבה הצלחות בשנים האחרונות בתיקים של מחירי העברה. השומות שהצלחנו להוציא מחברות בתחום הזה מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים בשנה", מציינת ליאו. "ובכל זאת", היא מוסיפה, "בהשוואה להשקעה של מדינות אחרות בתחום הזה, המשאבים שלנו קטנים לאין ערוך. לסלובנים, שנכנסו אתנו ל-OECD, יש מחלקה גדולה יותר משלנו. אנחנו מנסים ומצליחים להוציא את המירב עם המשאבים שיש לנו", אומרת ליאו.

המקרים הקלאסיים שבהם טיפלה המחלקה בשנים האחרונות עוסקים בעיקר במכירת ידע בעסקות אקזיט של חברות טכנולוגיה. חוזר לפקידי שומה שהוציאה רשות המסים בסוף 2009 מחייב את החברות לשנות את המודל העסקי שלהן כדי שלפחות חלק מהתמורה יכנס לקופה הציבורית בישראל.

הרשות מכוונת בעיקר למקרים שבהם חברות היי-טק, שרשמו במשך שנים הפסדים כתוצאה ממחקר ופיתוח יקרים וממושכים, נקנו על ידי תאגידי ענק. כל הידע שצברה החברה באותן שנים, לפעמים תוך קבלת הטבות מס משמעותיות, עובר לתאגיד לעתים ללא תמורה, ומה שנשאר בישראל במקרה הטוב הוא מתן שירותים עם רווחיות נמוכה מאוד.

אם כבר להיתפס - אז בישראל

חוקי המסים בתחום מחירי ההעברה מטילים על החברות הבינלאומיות חובת תיעוד ודיווח רציפה של כל העסקות בין חברות קשורות. לחובה הזו יש מחיר שלא כולם מוכנים לשלם. "אנחנו עדיין נתקלים בתופעה שבה חברות מוכנות לקחת את הסיכון ובמקומות מסוימים לא לנהל כמו שצריך את החובות האלה, בהנחה שהסיכוי להיתפס לא גבוה. מה גם שבישראל, גם במקרה שנתפסת, אין קנסות ספציפיים למחירי העברה", אומרת ליאו.

"לא הצלחנו להעביר את זה בחוק. נתקלנו בלובי מאוד מאוד חזק. אין ספק שאם היו קנסות, כמו שמקובל בארה"ב ובמדינות אחרות, האכיפה שלנו היתה טובה יותר". רשויות המסים בארה"ב ובאירופה, יש לציין, מטילות קנסות של 30%-60% מגובה השומה שנקבעת בעקבות בעיות במחירי העברה של החברות.

"החוק בישראל אמנם לא מאפשר לרשות המס לקנוס את החברה, אבל הוא מטיל אחריות אישית ופלילית על נושאי משרה בתאגיד", מסביר עו"ד יריב בן דב ממשרד בר-צבי את בן דב, המתמחה במחירי העברה. "חוץ מזה, חברות מביאות בחשבון שאם יתפסו אותן פעם אחת על דבר כזה, הם לא ירפו".

לדברי בן דב, החוק הישראלי מחייב את החברות להציג דו"ח בנוגע למחירי ההעברה בכל עסקה בין חברות קשורות. "מטרת הדו"ח היא להסביר לרשויות המס איך העסקה מתבצעת ולהוכיח להן שהחברה פועלת במחירי שוק", מסביר בן דב.

בשלב השני החברות נדרשות לתרגם את הדו"ח להסכם בין-חברתי. "על אף שמדובר בשתי חברות תחת אותה בעלות, צריך להיחתם ביניהן הסכם כאילו מדובר בצדדים לא קשורים. זאת כדי להוכיח, לפחות למראית עין, שהיה משא ומתן בין קונה מרצון למוכר מרצון".

וכאן אולי נמצאת נקודת התורפה המשמעותית ביותר של החוק הישראלי. "כל עוד החברה יכולה להציג דו"ח והסכם בין-חברתי - למנהלים אין אחריות פלילית ואישית", אומר בן דב. "האבסורד הוא שכיום, יותר טוב שיהיה לך דו"ח שלא יקבלו אותו כי הוא לא באמת מייצג מחירי שוק, מאשר שתעבוד על פי מחירי שוק בלי שיש לך דו"ח מסודר והסכם".

ובכלל, החוק הישראלי מאפשר לחברות להציג את המחקר שעליו מתבססים מחירי ההעברה תוך 30 יום. כמו כן, תמיד עומדת לרשות החברות האפשרות לתקן בדיעבד את המחירים או להתחיל ולתרץ, כלכלית ומשפטית, למה החברה לא עובדת במחירי שוק. בכך, אומר בן דב, אשמים לא רק אנשי הכספים בחברות, אלא גם היועצים שלהם.

"30% מהחברות כלל לא ממלאות את הטפסים של מחירי ההעברה, וזו עבירה פלילית. בתוך ה-30% האלה, בהרבה מאוד מקרים רואי החשבון ויועצי המס לא מיידעים את החברה על החובה לעשות את זה ואפילו גרוע מכך - ממליצים לחברה כלל לא להתעסק בזה", אומר בן דב. "ככל שהאכיפה של מחירי ההעברה תעלה, כך לחברות יהיה פחות נוח להתעלם מהם ולקחת את הסיכון, הכוח של החברות לתמרן ירד, ובסיס המס של המדינה מפעילות בינלאומית יגדל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#