משה מזרחי: "עבריינות מס לא נתפשת בציבור כפשע חמור במיוחד" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משה מזרחי: "עבריינות מס לא נתפשת בציבור כפשע חמור במיוחד"

למרות כוונתו להתמודד על תפקיד מנהל רשות המסים, החליט משה מזרחי, היועץ המשפטי של הרשות, לפרוש לשוק הפרטי ו"להיות בחלק שסופג פחות ביקורת"; הוא דוחה את הטענה שעשירים משלמים פחות מס, ומודה כי העונש של ג'קי מצא חמור מדי לטעמו

4תגובות

>> ברור שההחלטה של משה מזרחי לפרוש מרשות המסים היתה מלווה בהתלבטות כואבת. עו"ד ורו"ח מזרחי מכהן כבר שבע שנים כיועץ המשפטי של הרשות וראה את עצמו מתאים לעמוד בראשה עם פרישת מנהל הרשות, יהודה נסרדישי. מזרחי כבר סימן את עצמו לפני שנה כמתמודד על התפקיד, אבל חזר בו והחליט לפרוש.

אין מה לדאוג כמובן לעתידו המקצועי. קודמיו ברשות המסים הפכו את הניסיון והידע שצברו לנכסים שמיקמו אותם במרכז פרקטיקת המיסוי הפרטית בישראל. הבולט מבין היועצים המשפטיים שפרשו לשוק הפרטי היה ד"ר אבי אלתר המנוח, שהקים את אחד המשרדים הבולטים בתחום. גם יועצים שפרשו אחריו עשו חיל, כמו עו"ד טלי ירון-אלדר שהיתה יועצת משפטית ונציבת מס הכנסה, וכיום עומדת בראש מחלקת המיסוי במשרד תדמור ושות'.

ואולם, איש מקודמיו לא צבר את ההשפעה שצבר מזרחי ברשות המסים. הכוח הזה מיוחס לשילוב של כמה מרכיבים. הראשון הוא העובדה שהיבטים משפטיים בתחום המיסוי נהפכו לסוגיות ציבוריות בעלות חשיבות לאומית. כך למשל, עניין הגדלת המיסוי על רווחי חברות הגז שמזרחי צידד בו. כך היה בעניין פסק דין ורד פרי בעניין ההכרה בהוצאות השגחה על ילדים שמזרחי התנגד לו עיכב אותו והביא לתיקונו בחקיקה. המרכיב השני שחיזק את מעמדו של מזרחי הוא היחלשות הדרג המקצועי של רשות המסים עקב פרשות השחיתות ובראשן הרשעתו של המנהל לשעבר ג'קי מצא ושליחתו לשנת מאסר בכלא (מצא מערער). גם שמו של מזרחי שורבב בהקשרים של חקירות ברשות אך הוא טוהר מכל חשד.

מרכיב שלישי בהשפעתו של מזרחי הוא מקצועיותו. יש לא מעט המבקרים את החלטותיו, אך אין חולק כי הוא איש מקצוע בעל שיעור קומה. הוא זוכה להערכה מצד בכירי המערכת הציבורית על עמדותיו המשפטיות. בשוק הפרטי טוענים כי זו עדות לכך שהוא נמנע מחדשנות והגן באגרסיביות על קופת המס.

המרכיב הרביעי בביצור השפעתו הוא אלמנט שגם מזרחי מודה בו: הוא מגדיר את הלשכה המשפטית שבראשה עמד כ"משרד עורכי הדין הגדול ביותר במדינה בתחום המסים". הלשכה מונה כמאה עורכי דין והיא הגדולה ביותר בשירות המדינה. תחומי הפעילות שבה נעים מגיבוש חקיקת דיני מס, ליווי פקידי שומה, מיסוי מקרקעין ותחנות מע"מ והמכס, וכלה בניהול אלפי תיקים עם הפרקליטות בבתי המשפט.

"אחת המהפכות שהצלחתי להוביל בשנים האחרונות היא שכיום כל החלטה מקצועית שניתנת ברשות המסים מלווה בייעוץ משפטי", אומר מזרחי בראיון פרישה ל-TheMarker.

הביקורת היא שנוצרה עודף משפטיזציה. אומרים שפקידי מס מפחדים לקבל החלטות בלי יועץ משפטי צמוד.

"מדובר בחוסר הבנה בסיסי. כיום, הלשכה המשפטית שותפה מלאה בקביעת מדיניות המס ברשות המסים, מלווה ויוזמת רפורמות מרכזיות לכל אורך הדרך. כך עובדי הלשכה מתרכזים במתן מעטפת משפטית להחלטות המקצועיות שניתנות על ידי הגורמים המקצועיים. עברנו מאישור בדיעבד של החלטות לשותפות מלאה בתהליך ההחלטה. זה משפר בצורה ניכרת את קבלת ההחלטות".

סיבה נוספת למעורבות הגוברת של הלשכה המשפטית בקבלת ההחלטות, לדעת מזרחי, היא השינויים שחלים בבתי המשפט. "עולם הליטיגציה בתל אביב הולך להשתנות בשנים הבאות. נשיאת המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, הוסיפה הרבה מאוד שופטים בתחום המסים. עד לאחרונה היה שופט מסים אחד, מגן אלטוביה. ברלינר הבינה שיש פקק של תיקים שצריך להכריע בהם מהר. היא הבינה שהעיכוב יוצר עינוי דין וגם עיכוב בגבייה ולכן הוסיפה שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שופט מסים נוסף מונה בבית המשפט המחוזי מרכז ועוד שתי ועדות ערר במס שבח. זה אומר שהקצב של דיוני המסים הולך להתגבר מאוד בשנים הבאות".

יש מספיק אנשים בפרקליטות כדי להתמודד עם זה?

"בינתיים לא. כיום בבתי המשפט נמצאים תיקים בהיקף כספי של כ-3.5 מיליארד שקל שממתינים לבירור וכמובן השלכות הרוחב של התיקים האלה גדולות פי כמה. לכל פרקליט בתל אביב יש מאות תיקים והם קורסים תחת הנטל. באחרונה שכנענו את פרקליט המדינה ואת מנהל רשות המסים לשלב ידיים ולהביא לפרקליטות הפיסקלית תקנים נוספים".

האם הליטיגציה הגוברת והדרישה לליווי משפטי של קבלת ההחלטות לא נובעת מכך שברשות המסים מפחדים לקבל החלטות בגלל תיקי חקירות, כמו פרשת רשות המסים והרשעתו החמורה של ג'קי מצא, וכמו המשפט של שוקי ויטה ועו"ד יעקב וינרוט?

"בדקתי את מספר ההחלטות שהולכות לדיון משפטי כיום לעומת השנים שקדמו לפרשת רשות המסים ולהפתעתי לא מצאתי גידול ניכר".

אז גם לך יש תחושה שאנשים מפחדים לקבל החלטות?

"התחושה שלי היתה שאנשים הרבה יותר זהירים בקבלת החלטות ושהרבה יותר תיקים מגיעים לדיון משפטי. אבל הבדיקה הסטטיסטית שאני עשיתי מראה שזה לא מובהק".

איך אתה מסביר את זה?

"או שאני סטטיסטיקאי לא טוב או שבאמת זה לא כצעקתה. אני לא מכחיש שכיום, לאור החקירות שהיו בעבר ברשות המסים ולאור החשיפה המוגברת של התקשורת, קיים קושי לקבל החלטות. התופעה הזו אינה נחלתה הבלעדית של רשות המסים - היא משתרעת על השירות הציבורי בכללותו. יש כאלה שיגידו שאולי זה לטובה. אני חושב שזה לשלילה".

מה הלקח שלך מפרשת רשות המסים? אנשים בסביבתו טוענים שהעונש שלו חמור מדי.

"אין ספק שיש מקום להפיק לקחים מפרשת רשות המסים. בשנתיים האחרונות עבדה ועדה בראשותי שכללה גם נציג של משרד המשפטים במטרה לזהות כשלים בתפקוד הרשות ולהמליץ על פתרונות. מסרתי את מסקנות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל הרשות בחודש שעבר.

"עם זאת, צריך להיות ערים לפער שבין הצגת פרשת רשות המסים בימים הראשונים של החקירה לבין עסקות הטיעון שנחתמו בסוף התהליך. אפשר אפילו לשער שאם מלכתחילה היו מייחסים למצא את העבירות שנקבעו בעסקת הטיעון, התוצאות היו שונות. אני בהחלט שותף להרגשה שהעונש שהוטל על מצא חמור מדי. תזכור שהעונש הזה מצטרף לארבע שנים ארוכות של סבל שלו ושל בני משפחתו".

לא רק בישראל חוקי המס מורכבים

שר המשפטים יעקב נאמן, שהוא כידוע מומחה למסים, תמיד אומר שחוקי המס בישראל מסובכים מדי.

"באופן כללי הטענה נכונה. הסיבה היא שפקודת מס הכנסה מטפלת במגוון גדול מאוד של נישומים במדינת ישראל: בשכירים שמקבלים משכורת חודשית קבועה, בעסקים קטנים ובינוניים, בחברות היי-טק ובחברות ציבוריות ומשקיעים זרים. זו לא רק תופעה ישראלית. מפגישות שלי עם אנשי מסים בעולם גיליתי שהמורכבות היא לא נחלתה של ישראל בלבד".

סיבה נוספת למורכבות, לדברי מזרחי, היא הצורך להתמודד עם תכנוני מס. "מטרת חוקי המס היא ליצור את הבסיס החוקי לגביית מס מהאזרח. מכיוון שהחקיקה לא מושלמת, נוצרות אפשרויות רבות לתכנוני מס שחלקם לגיטימיים יותר וחלקם לגיטימיים פחות. כדי להתמודד עם תכנוני המס אנו נאלצים לא אחת לחוקק סעיפים אנטי-תכנוניים שהופכים את הפקודה למסובכת".

חלק מאחריותה של הלשכה המשפטית היא האכיפה הפלילית. מזרחי סבור שהאכיפה הפלילית משיגה כיום עונשים כבדים יותר. לדבריו, "אני לא תמים. ברור לי שאנחנו תופסים חלק מצומצם של ההון השחור, אבל ההרתעה גוברת והולכת. גזרי הדין חמורים הרבה יותר ולכן ההרתעה עובדת. ככל שהענישה מחמירה יותר, הדילמה אצל העבריין קשה יותר. כיום בתי המשפט כבר לא מקלים ראש בעבריינות המסים. אני רואה אנשים שהולכים לכלא לשנים על עבריינות מסים. ככל שהתקשורת תיתן יותר ביטוי לענישה, כך הקהל יגיב לזה כי הפיתוי לגנוב הוא גדול מאוד".

אבל האם יש שינוי תרבותי?

"שינוי תרבותי הוא אטי יותר. אני יושב בתוך עמי. עבריינות מס עדיין לא נתפשת בציבור כעבריינות חמורה. יש איזו קריצה של מי שמצליח לשלם פחות מסים".

אולי זה נובע מכך שהשכירים בישראל משלמים מס בשיעור גבוה לעומת בעלי הון שמשלמים מסים נמוכים?

"זו טענה שנשמעת כל הזמן. כדי להבין שזה לא נכון צריך להכיר את דיני המס. כשבעל שליטה משלם 25% על דיווידנד, זה לאחר שהחברה שבבעלותו כבר חויבה במס חברות".

אבל בעלי שליטה מוציאים את הכסף מהחברה בכל מני דרכים אחרות, והמס האמיתי עליהם נמוך יותר.

"אני רואה את התיקים ואת המס שמשולם באמת. החוק מתמודד עם הדברים האלה. כל הטבה שחברה מעמידה לטובת בעלי השליטה ועובדיה חייבת במס. אני כמעט לא מכיר דרך להוציא כסף לכיס הפרטי של בעל השליטה מבלי לשלם מס".

מה אתם עושים כדי לפשט את חוקי המס?

"מדי פעם אנחנו עושים רוויזיה בחקיקה בנושאים מסוימים כדי להגיע לוודאות ולפשטות. למשל, הרפורמה בחוק עידוד השקעות הון שעשינו באחרונה. שמענו תלונות רבות מהשוק הפרטי ולאחר ששמענו מנהלי כספים רבים, מנכ"לים של חברות ורואי חשבון בכירים שהסבירו את הכשל הגדול שהיה בשיטה הקודמת, ושבעקבותיו נפגעו באופן ממשי ההשקעות בישראל - החלטנו שהגיע הזמן לבצע רפורמה במגזר התעשייתי".

הכשל שעליו מדבר מזרחי הוא מגבלות שהוטלו בחוק עידוד השקעות הון על היכולת של משקיעים למשוך את הרווחים מחברות שבהן השקיעו וזכו להטבות מהמדינה. השינוי בחוק הוא אחד ההישגים שמזרחי מתגאה בהם. "זו מהפכה שמסובך להסביר אותה ולכן העיתונות לא כל כך מתעניינת, אבל החוק עבר שינוי מדהים. זה חוק שחל כמעט על כל חברה תעשייתית במדינה. זה המון כסף. עשינו שם שינוי גדול שלא קיבל תהודה. לפני השינוי המייצגים אמרו לי שההשקעות בישראל קשות כי אין ודאות לגבי ההטבות. כיום יש ודאות והחוק מאפשר לבעלי חברות למשוך את הרווח בלי סנקציות - שזה דבר מדהים".

חוק עידוד השקעות הון נתפש כמכשיר לקידום הפריפריה שנכשל.

"הוא לא נכשל. אם אתה נכנס לעומק ומסתכל על המספרים אז אתה רואה שהוא לא נכשל. הלוואי על מדינת ישראל כמה מפעלים כמו אינטל, למשל. זו דוגמה גדולה, אבל יש הרבה מפעלים שנהנים מהחוק הזה ומעסיקים אלפי עובדים. כיום החקיקה מאפשרת להם יותר ודאות ומאפשרת להם לקחת את הכסף. החוק במתכונת הקודמת גרם לכך שפירמות גדולות לא רצו להשקיע בישראל כי הן הבינו שאי אפשר להוציא את ההשקעה מישראל".

למעשה, למזרחי היתה תוכנית נרחבת יותר לחיזוק המחקר והפיתוח בישראל. "אם זה היה תלוי בי, הייתי אוסף את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ומכין תוכנית ארוכת טווח לעשור שלם שתתמקד בקידום המחקר והפיתוח בכל התחומים. התכנון לטווח הארוך אצלנו לוקה בחסר. קשה להעביר פרויקט בסדר גודל כזה שלא מניב פירות באופן מיידי".

למה אין תכנון לטווח ארוך?

"אני יודע מה קורה ברשות המסים. אני מדבר על משהו בינתחומי שקשורים בו כל משרדי הממשלה. תוכנית כזו היא קשה לביצוע. לא זיהיתי באמת את התכנון לטווח ארוך ועל זה צר לי. באו אלינו ראשי האוניברסיטאות. שמענו כיצד האוניברסיטאות מנהלות את תקציבי המחקר אצלן בבית. כל חוקר שמגלה משהו צריך תקציב פיתוח וזה בשלב הראשון כשהמחקר הוא עוד לא מסחרי. אתה רואה את היופי של מדינת ישראל ואת העתיד של המחקר וזה מחמם את הלב, אז אתה רוצה לקחת את היתרון הזה ולפתח אותו. אני לא הצלחתי".

באחרונה פורסם חוזר מס הכנסה המסדיר פטור ממס למלגות מחקר. רשות המסים דווקא התנגדה למהלך בתחילת דרכו. "בעינינו אין שוני בין חוקר באוניברסיטה לחוקר בחברת טבע שמקבל משכורת", מסביר מזרחי. "בסופו של דבר זה הגיע לחקיקה. החקיקה נבעה מלחצן של האוניברסיטאות שהרגישו שהן צריכות לשלם לחוקרים יותר וכי אין להן את התקציבים להתחרות עם משכורות שמשלמים בחו"ל.

"בסופו של דבר הפטור הוכרע בכנסת. אני לא מצטער על זה ואפילו רווח לי. המאבק היה משפטי. המצב החוקי היה כזה שלשיטתנו המלגות האלה חייבות במס. לפעמים אתה עושה פעולות שהן לא לטעמך כי החוק מורה לך לעשות. ניסינו להסביר את זה לראשי האוניברסיטאות. הם לא קיבלו את זה והפעילו לובי בכנסת. מבחינתי זה בסדר. לאחר שעברה החקיקה נתתי הוראה לבטל את כל שומות המס הפתוחות בעבר בעניין זה".

רוב האנשים תופשים את רשות המסים כמקום אפור, ולא כמקום עם רעיונות ויוזמות כפי שהצגת עכשיו. אז למה לא התמודדת על תפקיד מנהל רשות המסים?

מזרחי לוקח נשימה לפני שהוא משיב. אף שאינו אומר זאת במפורש, קשה להתעלם מהתחושה שהדברים קשורים בסערות שעברו על רשות המסים בשנים האחרונות. "ההחלטה לא להתמודד היתה לא קלה", הוא אומר. "אני כבר 20 שנה בשירות הציבורי, ברשות המסים ובפרקליטות בתפקידים בכירים. בתקופה זו ראיתי כיצד מתפתחים הדברים בשירות הציבורי ואת הקושי להתמודד על תפקיד בכיר.

"לכהן בתפקיד ציבורי כיום זה קשה מאוד. אתה משלם מחיר גבוה מאוד. אני בעמדה בכירה מאוד ברשות המסים וגם אני משלם מחיר גבוה מאוד. בסופו של יום החלטתי להתמקד בתחום המקצועי ולא לפנות לכיוון של ניהול. הרגשתי שהגעתי למיצוי בתפקיד הנוכחי והחלטתי לפנות את המקום לאנשים חדשים".

זה מצב של "נמאס לי"?

"בשלב הזה אני רוצה פאוזה מהחיים הציבוריים. להיות בחלק שסופג פחות ביקורת".

ומה הלאה?

"אני עדיין לא יודע. אני בוחן כמה אפשרויות להצטרף למשרדים, ובוחן גם את האפשרות להקים משרד משלי. הנטייה שלי היא להקים משרד משלי, אבל ימים יגידו".

איך תתמודד עם מגבלות הצינון שחלות עליך?

"אקפיד קלה כחמורה. הצינון אינו מוחלט, אבל במקום שיש להקפיד אני אקפיד".

ההמלצות שחיסלו את קבוצות הרכישה

בשנים שבהן כיהן מזרחי כיועץ משפטי התמודדה הרשות עם אתגרים משפטיים וציבוריים במשק הנתון לסערות כלכליות מקומיות ובינלאומיות. הוא עצמו גאה דווקא בתהליכים מקצועיים סמויים יותר.

אחת המהפכות שמזרחי היה בין מוביליה היא הרפורמה בנאמנויות, שנועדה לטפל בכספים המוחזקים על ידי ישראלים בחו"ל, במיוחד בעלי הון אמידים. "כדי למנוע את תכנוני המס ביצענו תיקון חקיקה מקיף. כיום יש לנו חקיקה מתקדמת במיסוי נאמנויות, שמחייבת מומחיות ברמה הגבוהה ביותר", אומר מזרחי. החקיקה מסובכת אבל לדברי מזרחי, "זהו סקטור שעובד עם יועצים אליטיסטים מאוד. זה מראש נושא שפונה לסקטור עשיר מאוד ומתוחכם. בגלל זה היה קשה מאוד להתמודד אתו".

יש עוד מהפכות שטרם נשלמו. מיסוי קופות הגמל הוא סוגיה שתוסדר בעתיד הקרוב. "המצב בתחום זה גובל באבסורד. מדובר בהטבת המס אולי השכיחה ביותר שכמעט כל אזרח בישראל נהנה ממנה, אך מבחינת דיני המס מדובר בתחום מורכב שמעטים מאנשי המקצוע בקיאים בו. החלטנו לפשט את ההוראות בתחום תוך שמירה על מסגרת ההטבות לציבור".

נושא אחר שטיפל בו הוא מיסוי קבוצות רכישה. ועדה בראשות מזרחי המליצה על הקלות מס לזוגות צעירים, אך הציעה להשית מע"מ על מוכרי מגרשים לקבוצות. אחת הטענות היא כי ההמלצות הרגו את קבוצות הרכישה. מזרחי דוחה את הביקורת בשתי ידיים.

"הפתרון שהצענו ותורגם לחקיקה הוא הוגן וכלכלי ואפילו נוטה קמעה לטובת קבוצות הרכישה. איני רואה כיצד מסקנות הוועדה יביאו לחיסולן של הקבוצות".

אתה היית "האיש הרע" בפרשת פסק דין ורד פרי בעניין ניכוי הוצאות השגחה על ילדים. רשות המסים הפסידה בפסק הדין במחוזי ובעליון והזדרזה וביצעה תיקון חקיקה. האם זה היה לגיטימי?

"שלא יהיה ספק, רשות המסים מכבדת ומיישמת כל פסק דין מחייב. נדירים המקרים שבהם בעקבות פסק דין של העליון רשות המסים מובילה תיקון חקיקה עוקף פסיקה. בפסק דין ורד פרי, בית המשפט העליון עשה שני דברים שאיפשרו לנו לתקן את החוק. ראשית, הוא קבע תחולה עתידית של פסק הדין, שזה כמעט חסר תקדים. שנית, בפסק הדין עצמו בית המשפט השאיר פתח לשנות את החוק. התלבטנו קשות אם ראוי להוביל חקיקה שמשמעותה שינוי ולו באופן חלקי של פסק הדין. בהתחשב בהיקף התקציבי המשמעותי של פסק הדין החלטנו להוביל חקיקה תוך מתן הקלות לאמהות עובדות. גם בכנסת לא היה פשוט, אבל בסוף שיכנענו אותם שזו הדרך הטובה ביותר לסייע לשכבות הזקוקות להקלה".

מאבק אחר שניהלה הלשכה המשפטית בהנהגת מזרחי היה נגד עתירה לבג"ץ שבה נדרשה להסיר את הסודיות מעל הסדרי כופר. "הסדרי כופר הם כורח בל יגונה והם נועדו להתמודד עם המצוקה הגדולה בפרקליטות ובבתי המשפט. ב-2005 ישבתי בראש ועדה שקבעה את הקריטריונים לתיקים שמתאימים להליך של כופר ומזה כשנתיים אנחנו גם מפרסמים את שמות מקבלי הכופר בעקבות ההחלטה בבג"ץ", מסביר מזרחי.

"אנחנו לא עושים שימוש נרחב בכלי הזה. יש בו כמה עשרות תיקים. לא המון. הנטייה הטבעית של המערכת היא להעביר תיקים להגשת כתבי אישום ולא ללכת לכופר. בכל זאת יש תיקים שבהם ניתן להסתפק בכופר במקום הליך פלילי יקר וממושך".

אז למה התנגדתם לעתירה?

"תחשוב על מי זה משפיע. את העיתונאים לא מעניין משה כהן מחדרה. מה שמעניין זה הידוענים. אין הרבה דוגמאות כאלה. אני לא בטוח שהאנשים האלה היו מקבלים כופר קודם. זה מראה משהו על אלמנט השקיפות. במציאות יש הרבה סיפורים אפורים ולא מעניינים. הבקשה נבדקת על פי אמות מידה קבועות מראש. אין שם שמות גדולים שאנחנו מנסים להסתיר מהציבור".

בסופו של דבר, מזרחי ריכך את עמדתו וכיום הוא סבור שהשקיפות לא הזיקה. "בדיעבד נדמה לי שצדק בית המשפט העליון שהורה על שקיפות כי עכשיו הכל מתפרסם ואין יותר טענות להעדפה של ידוענים".

"כהמצב במשק משתפר, יש עזיבה בשירות הציבורי"

>> למתבונן מבחוץ נדמה שהשלד המקצועי הבכיר של רשות המסים מידלדל בחודשים האחרונים. בכירים בעלי ניסיון כמו מזרחי, מנהל הרשות יהודה נסרדישי, מנהל המחלקה המקצועית אלדד נח ואחרים - עזבו.

לדברי מזרחי, "אין ספק שיש מעבר לשוק הפרטי אבל זה לא רק בגלל הביקורת על רשות המסים. צריך להסתכל על תקופות במשק. אפשר לראות את זה לאורך כל השנים. ככל שהמצב במשק טוב יותר, השוק הפרטי מתרחב ויש עזיבה של השירות הציבורי לטובת המשרדים הפרטיים. תוסיף לזה את הקושי של התדמית של רשות המסים שבעיני דווקא משתפרת והולכת, שני אלה יחד גורמים לפרישה מרשות המסים. למרות הפרישות האלה יש עדיין הנהלה מנוסה מאוד שיכולה להתגבר על החסר שנוצר".

מזרחי אינו מכחיש כי קיימת עזיבה בכל הדרגים. "רשות המסים משקיעה משאבים רבים בטיפוח ההון האנושי. מרבית העובדים הם מקצועיים, מוכשרים ובעלי מוטיווציה שמתמודדים בהצלחה עם מיטב מומחי המס בשוק. אבל בגלל מסגרת השכר בשירות הציבורי יש קושי להשאיר את האנשים הטובים לאורך זמן. יותר מזה, לאחר העזיבה קשה למלא את השורות בגלל הקיצוצים הרוחביים בשירות המדינה".

לדברי מזרחי, "אנחנו יכולים להראות שעל כל מאה מפקחים אנחנו יכולים לגבות מיליארד שקל בשנה. אלה מספרים שהוצגו פעמים רבות לאוצר. אני חושב שחוסר במפקחים ברשות המסים פוגע באופן ממשי בשוויון ובצדק החלוקתי. למרות הנתון המדהים הזה לא שיכנענו את משרד האוצר להגדיל באופן ממשי את מספר המפקחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#