מוסד בוררות חדש יפתור מחלוקות בין אנשי עסקים ישראלים לפלסטינים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מוסד בוררות חדש יפתור מחלוקות בין אנשי עסקים ישראלים לפלסטינים

בראש מוסד הבוררות, שעתיד לקום בסתיו, יעמדו גורם משפטי בינלאומי ונציגי לשכת המסחר הבינלאומית בישראל וברשות הפלסטינית

3תגובות

>> על רקע הקיפאון במשא ומתן המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית, נחתם לפני כחודש בירושלים מזכר הבנות להקמת מוסד בוררות עסקי ישראלי-פלסטיני, שנועד להסדרת מחלוקות בין אנשי עסקים משני הצדדים. המזכר נחתם בחסות לשכת המסחר הבינלאומית (ICC).

מהצד הישראלי חתם על המזכר אלוף (מיל') אורן שחור, יו"ר ICC-ישראל. מהצד הפלסטיני חתם איש העסקים המיליארדר מוניב אל-מסרי, נשיא ICC-פלסטין. מהצד האירופי חתמו המשפטן הבריטי ג'ון ביצ'י, נשיא בית הדין הבינלאומי לבוררויות הגדול בעולם (ICA), וז'אן גידי, מזכ"ל ICC.

ישראל הדרי

"למוסד הבוררות (JAC - Jerusalem Arbitration Center) תהיה משמעות כלכלית רחבת היקף", אמר שחור. "שיתוף הפעולה בין ICC-ישראל ל-ICC-פלסטין הוא א-פוליטי ומטרתו לגשר על סכסוכים עסקיים אפשריים בין אנשי עסקים ישראלים ופלסטינים - ולפותרם. כתוצאה מכך להרחיב את היקף הסחר בין הצדדים, העומד כיום על כ-15 מיליארד שקל בשנה.

"משנחתם מזכר ההבנות, אנו עובדים במלוא המרץ על פתיחתו של המוסד כבר בסתיו הקרוב. באחרונה קיימנו פגישות בתל אביב עם האשם א-שוואה, המנכ"ל והבעלים של בנק אוף פלסטיין, הבנק הגדול בגדה, ועם סמיר חוליילה, מנכ"ל פדיקו, החברה הציבורית הגדולה בגדה - שניהם חברים בדירקטוריון ICC-פלסטין. המגעים יימשכו במקסיקו סיטי, בכנס הבינ"ל של ICC, במטרה לקדם עניין זה".

סילבן שלום: "יעד מרכזי"

לדברי שחור, רוב העסקות בין ישראלים לפלסטינים נעשות במזומן, והמוסד גם יאפשר להרחיב את הפעילות לעסקות באשראי. המוסד יאפשר גם לפלסטינים לדון במחלוקות עסקיות שלא בבית משפט ישראלי.

TheMarker

שחור הוסיף כי הפלסטינים הביעו עניין בהרחבת קשרי העסקים עם ישראל, כולל השקעות ישראליות בשטחים, ובכלל זה בהקמת העיר הפלסטינית החדשה בשומרון, רוואבי. היזם העומד מאחורי הקמת העיר הוא בשאר אל-מסרי, קרוב משפחה של מוניב אל-מסרי. "ניתן יהיה לחתום על הסכמים עם אנשי עסקים פלסטינים שבהם ייכלל סעיף הקובע כי כל מחלוקת עסקית תובא לבירור במוסד הבוררות - ואשר יקל על העסקים", העריך שחור.

לאחר טקס החתימה התקיימה פגישה בין השר לפיתוח אזורי סילבן שלום לבין ביצ'י ושחור, שבמסגרתה הבטיח שלום לתמוך כספית בהקמת מרכז הבוררות.

שלום אמר ל-TheMarker כי משרדו ישקיע כמיליון שקל במיזם הבוררות. לדבריו, מוסד בוררות כלכלי אזורי יהיה כלי לסיוע ולהגנה משפטית לאנשי עסקים ישראלים שמקיימים עסקים מול אנשי עסקים פלסטינים. "הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית מהווה יעד מרכזי בשיתוף הפעולה האזורי", אמר. "היוזמה באה להגן על אנשי עסקים ישראלים שנפלו קורבן למעשי רמייה ונוכלות בעת שסחרו עם פלסטינים, ואין להם למעשה כל סעד משפטי".

מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי נמסר כי הובטח לשר שמוסד הבוררות יעסוק גם במחלוקות עסקיות בין פלסטינים למתנחלים, אף שהרשות הפלסטינית מחרימה את ההתנחלויות ורואה בהן ישויות בלתי חוקיות.

תוקף משפטי

על פי מזכר ההבנות, מוסד הבוררות יוקם במימון של עד 20% מהממשלות הישראלית והפלסטינית ועד 20% נוספים מאנשי עסקים ישראלים ופלסטינים. היתרה תמומן מגורמים בינ"ל. המימון הישראלי והפלסטיני יהיה שווה בהיקפו.

TheMarker

על פי ההסכם, משרדי המוסד יוקמו בתל אביב וברמאללה, והדיונים ייערכו בירושלים. צוותי הבוררות יורכבו מישראלים, מפלסטינים ומגורם בינלאומי. בדיונים ישתתפו משפטנים מישראל ומהרשות הפלסטינית. שחור ואל-מסרי, שהובילו את הקמת מוסד הבוררות העסקית, יעמדו בראשו, לצד גורם משפטי בינלאומי, שיהיה אחראי על ההיבטים המשפטיים של התנהלות המרכז. דירקטוריון המוסד יכלול מספר זהה של אנשי עסקים ומשפטנים ישראלים ופלסטינים, שמינויים יאושר על ידי לשכת המסחר הבינלאומית.

לדברי שחור, ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שיעניקו תוקף משפטי להסכמי הבוררות שיפסוק המוסד המשותף. צוותים משפטיים המוקמים בימים אלה יעברו השתלמויות מקצועיות על ידי ICA, מוסד הבוררות הבינלאומי המסונף ל-ICC. בראש המערך המשפטי של המוסד הישראלי-פלסטיני יעמוד ביצ'י, המשמש גם כנשיא ICA.

את ניסוח מזכר ההבנות מהצד הישראלי ליווה עו"ד דניאל רייזנר, שותף האחראי על המשפט הבינלאומי הפומבי ועל נושא ביטחון הפנים בפירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. לדברי רייזנר, הקמת המוסד תואמה עם משרד המשפטים הישראלי, והוסכם כי יהיה לו תוקף משפטי זהה לזה של כל הליך בוררות ישראלי. את הפן המשפטי בצד הפלסטיני ייצג עו"ד מאזן קופטי.

באוקטובר התקבלה לשכת המסחר הפלסטינית כחברה בארגון ICC במעמד של "קבוצה" (Group), מעמד שבו משתמש הארגון עבור ישויות שאינן מוכרות כמדינות. השיחות שהביאו ליוזמה נערכו בסיועו של הארגון השוודי PIBF, המסונף להתאחדות התעשיינים השוודית NIR, אשר מימנה את הפרויקט משלב העלאת הרעיון ועד כה.

ארגון ICC הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה כדי לקדם שלום באמצעות סחר הוגן, ופועל בכ-140 מדינות בעולם. בית הדין הבינלאומי לבוררות נחשב למוביל בעולם בפתרון סכסוכים עסקיים בינלאומיים בהליכי בוררות. מאז הוקם בית הדין ב-1923, התנהלו בו יותר מ-17 אלף בוררויות.

אל-מסרי הוא מיליארדר פלסטיני המתגורר בגדה המערבית, ולצד עסקיו מחזיק בשלל תפקידים ותארים ציבוריים, כסגן נשיא הבנק הערבי ויועץ מיוחד לבנק העולמי בוושינגטון לענייני המזרח התיכון. אל-מסרי חזר לגדה לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ונחשב לגורם מרכזי בכלכלה הפלסטינית ובעל השפעה על הממשלה הפלסטינית. בעבר היה ממקימי תאגיד פדיקו, החולש על חלקים ניכרים במשק הפלסטיני, וכן הוא עוסק בנדל"ן, תקשורת, חברות פיננסיות ומשק החשמל. שמו הוזכר גם כמועמד לתפקיד ראש הממשלה הזמנית.

שחור כיהן כיו"ר קצא"א וכמתאם פעולות הממשלה בשטחים. במסגרת תפקיד זה התמנה שחור לתפקיד ראש הוועדה האזרחית במשא ומתן עם הפלסטינים, וניהל מגעים מול פלסטינים וגורמים בינלאומיים בנוגע לפרויקטים כלכליים ביהודה ושומרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#