מתכנתים צעירים תבעו 70 אתרים וחויבו בהוצאות של 950 אלף שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתכנתים צעירים תבעו 70 אתרים וחויבו בהוצאות של 950 אלף שקל

שני מתכנתים הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד אתרי המכירות הפומביות הגדולים באינטרנט וספקיהם; התובעים לא הצליחו לשכנע את השופט, שדחה את תביעותיהן

29תגובות

>> שני צעירים, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד 70 אתרי מכירות פומביות מובילים באינטרנט בישראל וספקים של אתרים אלה, ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך כולל של 950 אלף שקל. בסוף השבוע שעבר קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יהודה פרגו כי שני התובעים, ארתור פרנק ואסף קרקו, ישלמו 25 אלף שקל לכל אחד מהנתבעים שיוצג על ידי עורך דין. למזלם של התובעים, חלק מהנתבעים יוצגו יחד על ידי אותו עורך דין, ולכן מסתכם הסכום שעל התובעים לשלם ב-950 אלף שקל.

פסק הדין כולל ביקורת חריפה על התובעים, שיוצגו על ידי עו"ד עזגד שטרן ועו"ד ד"ר אסף רנצלר ממשרד ש. הורוביץ, הנחשב לאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הליטיגציה.

הבקשה לתביעה הייצוגית הוגשה ב-2007 נגד אתרי המכירות הפומביות הבולטים באינטרנט הישראלי בטענה להטעיה של המשתתפים במכירות פומביות באינטרנט. בין הנתבעים - האתרים אולסייל.קום, נענע 10, נטוויז'ן, וואלה שופמיינד וסמייל מדיה. לפי הנטען, אתרים אלה, המרכזים בידם יותר מ-85% מכלל הסחר האלקטרוני בישראל, נקטו דרכי רמייה פסולות כדי להעלות את מחירי הזכייה במוצרים המוצעים למכירה במכירות הפומביות ברשת. הדבר נעשה, כך נטען, באמצעות הפעלת משתתפים פיקטיביים המגישים הצעות במכירות. בכך, טוענים התובעים, נמנעת ממשתתפים במכירות הפומביות זכייה כדין במוצרים, במחירים שנחשבו בעיני האתרים לנמוכים מדי.

יוסי זליגר

לפי הנטען, המשתתפים במכירות מניחים כי לא קיימת בהן התערבות בלתי הוגנת מצד האתרים המנהלים אותן או מצד הספקים המציעים למכירה את מרכולתם. המשתתף האמיתי שזכה במוצר נאלץ לשלם עבורו מחיר גבוה מהמחיר שאותו היה יכול לשלם אלמלא התערבות המשתתף הפיקטיבי. במקרים אחרים, המשתתף הפיקטיבי "זוכה" במוצר, ובכך מונע ממשתתף אמיתי לזכות בו במחיר נמוך יותר.

האתרים הכחישו את הטענה כי הפעילו משתתפים פיקטיביים. לטענתם, אם אכן היתה השתתפות אסורה במכירות הפומביות, הדבר היה שלא בידיעתם ועל אף פעולות שנקטו כדי למנוע השתתפות כזו.

השופט פרגו דחה את הבקשה לאישור הייצוגית, תוך שהוא ממטיר ביקורת חריפה על אופן ניהולה. לדבריו, התובעים הוכיחו חוסר הבנה וידע, אך נמנעו מהגשת חוות דעת מומחים. "אם איסוף נתונים אינו עניין של מומחיות", ציטט השופט את טענות המשיבים, ו"אם הסקת המסקנות כמופיע בטבלאות נערכו תוך שימוש בפעולות חשבון פשוטות ובסיסיות (חיבור, חיסור וחילוק), מלמד הדבר עד כמה לא מבינים המבקשים את הסוגיה הנדונה, עד כמה אינם בקיאים בה ועד כמה הצגת הנתונים והמסקנות אותן הציגו הנן שטחיות ובלתי מבוססות. יש בכך כדי להסביר את המסקנות המוטעות או את החסרות אליהן הגיעו המבקשים, כדי כך שלא ניתן לסמוך עליהן כלל".

השופט דחה את הנחת היסוד של התובעים, שלפיה היה לאתרים אינטרס להתערב במכירה הפומבית. "שוכנעתי כי גם לאתרי המכירות וגם לספקים היה אינטרס שלא תהיה השתתפות אסורה. השתתפות כזו עשויה היתה לסכל את המכירה ועמה את קבלת התמורה או העמלה", קבע והוסיף כי התובעים לא הצליחו להוכיח, ולו לכאורה, שבמכירות הפומביות שבהן השתתפו היתה השתתפות פיקטיבית כלשהי.

לדברי השופט, "כל האינדיקציות שהעמידו המבקשים כנר לרגליהם הוכחו כלא נכונות או כאינן מספיקות לאתר את המשתתף הפיקיטיבי או להגיע למסקנות אליהן הגיעו המבקשים. הם לא השכילו להציג בפני בית המשפט ראיות ולו לכאורה המוכיחות התערבות כלשהי במכירות הפומביות, שנעשתה על ידי אתרי המכירות ו/או הספקים".

השופט יהודה פרגו

השופט הוקיע את התנהלות התובעים הייצוגיים שהשתתפו במאות מכירות פומביות, לטענתם, לצורך בדיקת המצב, ושלא מתוך כוונה לרכוש את המוצר שנמכר על ידי האתר. על כך כתב השופט כי "המבקשים עצמם התערבו והשפיעו בהשתתפותם זו על המהלך התקין של מאות אחדות של מכירות פומביות, לרבות על המחיר הסופי. בהשתתפות פיקטיבית זו היו המבקשים גורם המתערב בהעלאת מחיר המכירה". לדבריו, ייתכן כי דווקא המבקשים הם שגרמו נזק למשתתפים האחרים, בדומה לנזק שהם טוענים שנגרם על ידי משתתף פיקטיבי.

השופט ציין עוד כי כדי להגיש תביעה כה נדירה בהיקפה כנגד 70 נתבעים היה צורך לבצע בדיקה מדוקדקת ומחקר מעמיק, תוך היוועצות עם מומחים. בסופו של דבר, קבע, התוכנה שבאמצעותה דגמו את הנתונים היתה חסרה ולא מתאימה להסקת המסקנות שהסיקו.

עניין נוסף אותו דחה השופט היה מכתב ששיגרו עורכי דינם של התובעים לנתבעים ובו הצעה להפוך לעדים מטעם התובעים בתמורה להסדר פשרה שיהיה כפוף לאישור בית המשפט. המכתב נוסח בדומה להצעות שמעלה המדינה לעדים להפוך לעדי מדינה בתמורה לעדותם במשפט פלילי. השופט ציין לגבי צורת הפנייה לנתבעים כי "אינה לטעמי" והוא מסביר את המכתב כך: "בשלב מסוים, לאחר הגשת התביעה, גם המבקשים כנראה הבינו כי אין בידיהם חומר ראיות התומך את טענותיהם, והם החליטו לנסות להשיג ראיות חסרות באמצעות פנייה ישירה לנתבעים על דרך ‘עדי מדינה'. אין זה מקובל עלי להגיש תביעה שהיא מעין ‘כתב אישום' כנגד 70 נתבעים, ללא ראיות מבוססות, ולאחר מכן לחפש את הראיות החסרות, כפי שעשו המבקשים".

התובעים: "סיכויי הערעור טובים מאוד"

עו"ד ד"ר אסף רנצלר, מבאי כוחם של התובעים, אמר בתחילת השבוע ל-TheMarker כי בכוונתו לערער לבית המשפט העליון נגד כל 70 הנתבעים. "אנחנו מאמינים שסיכויי הערעור טובים מאוד", ציין.

רנצלר הגיב גם לקביעות השופט לגבי אופן ניהול ההליך. בנוגע לקביעת השופט כי התובעים לא נעזרו במומחים, הבהיר רנצלר: "עבדנו על התביעה במשך שנה שלמה טרם הגשתה לבית המשפט, ולכן בדקנו היטב כל פרט ופרט. לא מדובר בתביעה שהוגשה ללא בדיקות מקדימות.

וקנין עופר

"המבקשים העידו על עצמם שהם מתעסקים בכתיבת תוכנות, שהם יודעים לכתוב את התוכנה ושגם לפי הבדיקות שהם ביצעו הנתונים שהורדו מאתרי המכירות תאמו לנתונים שהופיעו באתרים. במסגרת הדיונים לא הופיע אף עד שטען שדרך איסוף הנתונים שלהם אינה נכונה. לכן, לדעתנו בית המשפט לא יכול היה להגיע למסקנה שדרך הורדת הנתונים לא היתה נכונה. לא היתה שום עדות נגדית שתגיד שלא ככה אוספים נתונים. אני לא יודע מדוע השופט קובע זאת. בפסק הדין הוא אומר מהן מסקנותיו, אבל הוא לא אומר מה לא נכון".

לגבי קביעת השופט כי התובעים בעצמם הציעו הצעות פיקטיביות, מסביר רנצלר כי "קרקו ביצע בדיקות רבות כדי להבטיח את אמינות הנתונים, וזה טוב שעושים הרבה בדיקות. לא היה במשפט אף עד שהסביר שנהוג לעשות 20 בדיקות ולא 200. השופט לא יכול היה להגיע למסקנה ש-200 בדיקות זה לא בסדר. לשופט אין מומחיות בענייני מחשבים כדי לומר שכך לא עושים זאת. המבחן לאיסוף הנתונים הוא אם הוצגה שגיאה באיסוף הנתונים - המשיבים לא הציגו שגיאה אחת, וגם השופט לא מצביע על נתון אחד שגוי".

על רמיזת השופט כי הצעות התובעים גרמו נזק למשתתפים אחרים מגיב רנצלר: "התובעים כתבו תוכנה שמעתיקה את רשימת ההצעות שמוגשות בכל מכירה פומבית. כדי לוודא שהתוכנה אמינה, הם היו חייבים מדי פעם להגיש הצעה בעצמם כשהמכירה בשלביה הראשונים כדי לראות שהתוכנה מעתיקה את הצעתם בצורה נכונה ואמינה. אין דרך אחרת לעשות זאת. גם השופט לא אמר שיש דרך אחרת לעשות זאת".

מדוע החלטתם להגיש תביעה נגד כל כך הרבה נתבעים?

רנצלר: "כשמגישים תביעה נגד אחד האתרים, ברור שחייבים להגיש תביעה גם נגד הספקים שבמכירות שלהם נטען שהיו משתתפים פיקטיביים. כשאני מגלה בבדיקות שעשינו שהופעלו משתתפים פיקטיביים במכירות של 60 ספקים, אני לא יכול ולא ראוי אם אני מבקש לייצג את הציבור שאבחר להגיש את התביעה רק נגד חלק מהם. מייצג נאמן של הציבור חייב להגיש את התביעה נגד כל הספקים שהוא מזהה השתתפות פיקטיבית במכירות הפומביות שלהם. זה לא עניין של בחירה, אלא הכרח".

בנוגע להצעה לנתבעים להיות "עדי מדינה" אומר רנצלר: "בעינינו אין שום פסול בכך. אנשים נכנסים לכלא על סמך פנייה של המדינה לאדם להיות עד מדינה, ובית המשפט מעולם לא מצא בעצם הפנייה פסול. קל וחומר ברור שאין בעיה לעשות זאת בהליך אזרחי. ההסכם כפוף לאישור בית המשפט. כתבנו במפורש שהכל כפוף לאישור בית המשפט ואיננו יכולים לערוב לכך שהוא יאשר זאת".

האם התביעה תשנה משהו בתחום התביעות הייצוגיות?

"אני מאמין שנצא מהעליון כמנצחים. בעיני אין ספק שבתיק הזה הוכח הרבה, למעלה מהמידה הדרושה, שבמכירות הפומביות היו הרבה מאוד משתתפים פיקטיביים. ההוצאות שנפסקו הן בגובה חריג מאוד. אני לא מכיר מקרה קודם כזה, ואני מאמין שהעליון יתייחס גם לסוגיה הזו. גם אם היינו מנצחים בפרשה הזו, היא היתה מגיעה לעליון".

רנצלר הוסיף כי "בניגוד לקביעת בית המשפט, הנתבעים בכלל לא הכחישו כי הפעילו משתתפים פיקטיביים. בית המשפט קיבל טענות הגנה עובדתיות שונות של הנתבעים, אבל שכח שכל הטענות הללו לא נתמכו בתצהירים, ולכן אי אפשר אפילו לדון בהן, לא כל שכן לקבלן".

"להשתמש בתביעות ייצוגיות בזהירות"

עו"ד טל איל-בוגר, שייצגה יחד עם עו"ד הגר רובינשטיין ממשרד פישר, בכר, חן שתי נתבעות, דיזנהויז ותגה-מגם, סבורה גם היא כי "סכום ההוצאות שנפסק לתובעים אדיר, אבל הוא מכפלה של מספר הנתבעים. אני לא מכירה סכום כזה, אבל גם לא מספר כזה של נתבעים. ל-70 המשיבים זה לא החזיר הוצאות ריאליות. זה אפילו לא מתקרב לכך. מי שמגיש תביעה כזו צריך לדעת שהוא לוקח סיכון. בעיני אין פה הרתעת יתר. להפך, השיטה מקלה מדי. התביעה הייצוגית היא כלי חשוב, וצריך להשתמש בו בזהירות הראויה".

עו"ד דוד לשם, שייצג את סמייל מדיה, מסר כי "התובעים ניסו לתבוע שוק שלם, למרות שלא היתה להם כל יריבות עם חלק גדול מהנתבעים ולמרות שבין רוב הנתבעים אין כל קשר. נוכח מימדי ההליך המפלצתי והמיותר שיצרו התובעים, אף מבלי שהציגו ראיות לטענותיהם, סכום ההוצאות שנפסק לכל נתבע הוא על הצד הנמוך".

עו"ד רונן עדיני, שייצג ארבעה ספקים שנתבעו, סובר כי פסק הדין לא ירתיע תובעים, אלא כאלה שמחפשים תביעה קלה ומהירה. "החידוש הוא דווקא ביומרה של התובעים הייצוגים, לנסות ‘להסדיר שוק' שלם בתביעה חסרת תקדים בהיקפה, מבלי שעשו שיעורי בית כנדרש, ומבלי שיש בידיהם ולו ראיות לכאורה לביסוס הטענות. סכום ההוצאות שנפסק דווקא נמוך יחסית, שכן ברור שכל אחד מ-70 הנתבעים שילם לעורך דינו יותר מסכום ההוצאות שנפסק. מדובר בפסיקת הוצאות נמוכה מאוד, במיוחד אם מביאים בחשבון שההליך התנהל יותר משלוש שנים, וכל משרד עו"ד השקיע כמה מאות שעות עבודה".

לגבי הסכמי "עד המדינה" מציין עדיני כי "זהו צעד לא כשר הפוגם בתום לבו של התובע הייצוגי, ופוסל אותו מלשמש ככזה. הרי זו תביעה ייצוגית, ולא אישית. התובע לא יכול להחליט לתת חסינות לנתבע מסוים ולהעדיפו על פני נתבע אחר, רק כדי להשיג ראיות כנגד יתר הנתבעים. זו התנהלות פסולה ותמוהה, שבאה להשיג ראיות בסיסיות, אחרי שהוגשה התביעה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#