ההליך המוזר של החוק הביומטרי - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההליך המוזר של החוק הביומטרי

בפעם הראשונה הכנסת מאצילה סמכויות חקיקה לשר הפנים

5תגובות

>> בשקט-בשקט קורם לו בימים אלה המאגר הביומטרי הלאומי עור וגידים. חבל שהעור הוא עור פנינו, שתמונותיהן יישמרו במאגר, והגידים גידי אצבעותינו, שטביעותיהן יישמרו לשעת הצורך.

בשבוע שעבר דנה ועדת המדע של הכנסת, בראשות ח"כ מאיר שטרית (קדימה), באישור תקנות שיאפשרו את הקמת המאגר וצו שיכניס את החוק לתוקף. זאת, לאחר שוועדת השרים ליישומים ביומטריים דחתה את הצעתו של פרופ' עדי שמיר, ממומחי ההצפנה החשובים בעולם, לעמעם את הקשר בין הדגימות הביומטריות לבין זהויות האזרחים כדי למנוע שימוש לרעה במאגר. השר מיכאל איתן היה היחיד שהתנגד להחלטה.

מדובר בהליך חריג מבחינה חוקתית, שכן חוק המאגר הביומטרי, שנחקק בכנסת כבר בדצמבר 2009, עדיין אינו בתוקף, והוא לא יופעל באופן מלא עד שיחליט כך שר הפנים בתום תקופת ניסיון של שנתיים, שבמסגרתה ינפיק משרד הפנים תעודת זהות ביומטרית רק למי שמעוניין בכך. שימו לב: הסמכות שהוענקה לשר בעוד שנתיים אינה לקבוע מועד לתחולת החוק, אלא להחליט אם החוק בכלל יחול או לא. למיטב ידיעתנו, זוהי הפעם הראשונה שהכנסת מאצילה סמכויות חקיקה לשר, שהוא גם הרשות האחראית על ניהול המאגר. מעניין מה תהיה עמדתו של בית המשפט העליון לגבי המחאת סמכות חקיקה שכזאת.

ההליך מוזר גם מאחר שמי שעומד בראשות ועדת המדע הוא חבר אופוזיציה, שאמור היה לאתגר את הממשלה במסגרת הליך החקיקה והתקנות. אלא שאותו חבר אופוזיציה כיהן במקרה כשר הפנים בממשלה הקודמת, והיה מי שיזם בעצמו וקידם את הקמת המאגר הביומטרי. כך יוצא שהממשלה זוכה בעניין זה לרוח גבית ממי שאמור להיות המבקר הראשי של מהלכיה.

רבות נכתב ודובר על המאגר הביומטרי, שיעמיד בסכנה את פרטיות האזרחים ואבטחת המידע האישי שלהם. "שלא יהיה ספק - גם המאגר הביומטרי ייפרץ מתישהו; כולו או חלקו. זה יכול להיות מבצע מתוחכם שייקח שנים להבין מי, מתי ואיך זה נעשה, אבל זה יכול להיות גם כתוצאה מסתם טעות מינורית של חוסר תשומת לב". כך כתב באחרונה ב-TheMarker משה בסול, שכיהן כראש יחידת אבטחת מידע במשרד ראש הממשלה. מסיבה זאת, ועקב העלויות הגבוהות של הפרויקט, נסוגו ממשלות בריטניה והולנד, שתי המדינות המערביות היחידות ששקלו להקים מאגר כזה, מתוכניותיהן בשנתיים האחרונות.

למעשה, טרם הובהרה די הצורך המטרה האמיתית של הקמת המאגר. המאגר לא יסייע כהוא זה במניעת זיופים של תעודות זהות, שכן מטרה זאת אפשר להשיג גם ללא מאגר מרכזי. הוא גם לא ימנע את בעיית "ההרכשה הכפולה" של תעודות למתחזים, שכן הוא לא פותר את בעיית זיהוי האזרח במועד ההנפקה הראשוני. ייתכן כי הוא דרוש למטרות ביטחון לאומי ואכיפת חוק, אך המשטרה ורשויות הביטחון לא הבהירו כיצד בדיוק יסתייעו במאגר ואם אי אפשר היה להשיג את מטרותיהן מבלי לפגוע בזכויות של כלל האזרחים.

ד"ר טנא הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי- המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#