המחוזי: החשיפה שמעניק האינטרנט לפרטים של פסקי הדין מחמירה את הפגיעה בפרטיות - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחוזי: החשיפה שמעניק האינטרנט לפרטים של פסקי הדין מחמירה את הפגיעה בפרטיות

תגובות

>> בית המשפט המחוזי בתל אביב יוצא להגנת פרטיותם של המתדיינים: בהחלטה תקדימית שניתנה בשבוע שעבר, קבעו השופטים ישעיהו שנלר, קובי ורדי ומאיר יפרח כי יש מקום להתחשב בפגיעה בפרטיות שעלולה להיגרם לבעלי דין במסגרת פסקי דין שמתפרסמים בעניינם, ולפיכך נענה לבקשת תובעת לאסור את הפרסום של שמה ופרטים מזהים אודותיה בפסק הדין.

סוגיית הפרטיות עלתה במסגרת בקשתה של נפגעת בתאונת דרכים שתבעה את חברת הביטוח לפיצויים. בפסק הדין נקבעו לה אחוזי נכות פיסית ונפשית, ונחשפו פרטים רפואיים ואישיים שלה ושל כמה מבני משפחתה. לאחר קבלת פסק הדין גילתה התובעת כי פסק הדין נגיש לכל דורש באמצעות מאגרי מידע אינטרנטיים. לכן, ביקשה מבית המשפט שיורה "להסיר את פסק הדין מאתרי אינטרנט ומאגרי מידע", ואולם בית המשפט דחה את הבקשה.

בהחלטה, שניתנה בדצמבר 2008, קבע בית המשפט שרק במקרה שנגרמת פגיעה חמורה בפרטיות, ייסוג עיקרון פומביות הדיון מפני הזכות של צנעת הפרט. במקרה זה, נקבע, אין מדובר בפגיעה חמורה הגוברת על עיקרון פומביות הדיון.

האגודה לזכויות האזרח צורפה להליך לפני כשנתיים. האגודה, באמצעות עו"ד אבנר פינצ'וק, טענה כי בעקבות פרסום פסקי דין באינטרנט נוצרה פגיעה בפרטיותם של בעלי דין, עדים וצדדים שלישיים. כיום, טענה האגודה, "מרגע שפסקי הדין נאספים במאגרי מידע ענקיים ונגישים באינטרנט לכל דורש משתנה האיזון שהיה קיים בעבר בין פומביות המשפט לבין הזכות לפרטיות באופן שמחייב, למצער, בחינה מחודשת של הסוגייה והחזרת האיזון על כנו", נטען.

השופט שנלר ציין בהחלטתו כי בהקשר זה "יש לבחון את השפעת הטכנולוגיה על פרסומם של פסקי דין. אם בעבר פורסמו בעיקר פסיקותיו של בית המשפט העליון, ומעט מהערכאות הנמוכות רק בספרות הכתובה, שהוחזקה רק על ידי מתי מעט, כך שניתן היה לדבר על אנונימיות, הרי שכיום ניתן למצוא בקלות רבה פסיקות רבות של כלל הערכאות השונות, בכל מחשב עם חיבור לרשת האינטרנט. דהיינו, אין מקום להשוואה בין החשיפה בזמנו לחשיפה כיום, שעצם חשיפה שכזאת מחמירה את הפגיעה בפרטיות על כל המשתמע מכך".

השופט אף התייחס להנחיה לשופטים שהוציא מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, באוגוסט 2009, בעניין פגיעה בפרטיות בעלי דין בפרסומים באינטרנט, שבמסגרתה הוא ביקש מהם לתת תשומת לב מיוחדת "בעת כתיבת החלטות לעניין אזכור פרטים אישיים שאין חובה בהם ושפרסומם עלול לגרום לפגיעה בפרטיותם של המתדיינים". ואולם מעבר להנחיה זו, ציין שנלר, "אין למעשה פתרון ברור ליחס שבין הזכות לפרטיות לבין עיקרון הפומביות, בהתייחס למהפך שחוללה ההתפתחות הטכנולוגית".

השופט הזכיר את הוועדה בראשות השופט בדימוס יצחק אנגלרד שתפקידה לבחון, בין היתר, את נושא הפרסום של פסקי הדין באינטרנט. ועדה זו עדיין יושבת על המדוכה. לפיכך, קרא שנלר לכנסת להתערב: "דומה כי יש מקום שהמחוקק יאמר את דברו, תוך בחינה מחודשת של השיקולים השונים".

בעניינה הספציפי של התובעת קבע השופט כי "מבלי לקבוע חד-משמעית בהתייחס למקרים אחרים, דומה כי מעת שמדובר בנכות בתחום הנפשי, לרבות אותן נסיבות אישיות של המשיבה, כך גם הקשור לחששותיה מפרסום שמה או פרטים מזהים אודותיה, כך גם בהתחשב בפרסום, דומה כי היה מקום לקבוע שאכן קיימת פגיעה חמורה בפרטיות של המשיבה".

לפיכך, הוציא השופט צו איסור פרסום של שמה, פרטים מזהים אחרים אודותיה או אודות בני משפחתה, וזאת בכל ההחלטות שניתנו על ידי בית משפט השלום בעניינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#