החשד: ערן סלע, בעלי חברת האוטובוסים אפיקים, מימן הוצאות פרטיות לבכיר במשרד התחבורה - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשד: ערן סלע, בעלי חברת האוטובוסים אפיקים, מימן הוצאות פרטיות לבכיר במשרד התחבורה

כך הותר לפרסום היום ■ לפי החשד, סלע מימן הוצאות פרטיות הנוגעות לביתו של בכיר במשרד התחבורה בתמורה לקידום ענייניו, ובכלל זה הפעלת קווים שונים ושיעור הסובסידיה שתשולם בגינם. סלע מכחיש את החשדות נגדו

45תגובות
ערן סלע
זאב שטרן ומתוך לינקדאין

הותר לפרסום: ערן סלע, בעלי חברת התחבורה אפיקים, הוא אחד החשודים בפרשה שנחשפה אתמול ומסעירה את עולם התחבורה. סלע נעצר אתמול במסגרת החקירה החדשה הנוגעת לרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

לפי החשד, סלע מימן הוצאות פרטיות הנוגעות לביתו של בכיר במשרד התחבורה בתמורה לקידום ענייניו, ובכלל זה הפעלת קווים שונים ושיעור הסובסידיה שתשולם בגינם. סלע מכחיש את החשדות נגדו.

אתמול הודיעה המשטרה על מעצרם של חמישה חשודים ועיכובם של שניים נוספים במסגרת פרשת שחיתות חדשה הנוגעת לרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. 

הבכיר במשרד התחבורה אמון על מתן הזיכיונות להפעלת קווי אוטובוסים. הוא חשוד בהעדפת חברת אפיקים על פני אחרות, בתמורה ל"טובות הנאה שוות כסף", כלשון הודעת המשטרה. הבכיר חלש על תחומי פעילות רבים הנוגעים להפעלת אוטובוסים ומערך התחבורה הציבורית בישראל. בתפקידו ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, היה הבכיר אחראי לכל המהלכים הקשורים ברישוי, בתפעול ובתכנון רשת השירות של התחבורה. לאחרונה הוציא משרד התחבורה מכרז לאיוש מחודש של משרת ראש אגף תכנון, תפקיד שסמכויותיו כונסו עד כה תחת אחריותו של הבכיר. 

עם הבכיר נעצרו ארבעה בכירים בחברת אפיקים שביקשה לקבל לידיה הפעלת קווי אוטובוס. לפי הודעת המשטרה, לחשודים השונים מיוחסות – כל אחד לפי חלקו – עבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים וכן עבירות נוספות. את החקירה מנהלת היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, המלווה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים. המעצרים בוצעו לאחר חקירה סמויה. 

חברת סלע בינוי היא זרוע הנדל"ן של קבוצת אמנון מסילות (חברת האם, שהוקמה על ידי אבי המשפחה אמנון סלע בשנות ה-70). היא הוקמה ב-2002 ממרכז פעילותה בנהריה ועל פי נתוני החברה, נכון להיום היא מחזיקה כ-2,500 יחידות דיור בפרויקטים בשלבי תכנון וביצוע בהיקף כספי של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל. בשנים האחרונות בנתה החברה מספר רב של פרויקטי בנייה בצפון (בנהריה, אכזיב וחיפה), לצד פרויקטי בנייה באזור המרכז – בעיקר ראשון לציון והרצליה. בשנים האחרונות נטלה חלק בשורה של מכרזי מחיר למשתכן בקריית מוצקין, קריית ביאליק, בהרצליה ובמקומות נוספים. ערן סלע (החשוד בפרשה) אחראי על פעילות התחבורה של הקבוצה (חברת אפיקים) ואיתמר סלע, אחיו, משמש כמנכ"ל חברת הבנייה ואחראי על פעילות הבינוי של הקבוצה.

אפיקים, חטיבה באמנון מסילות, מפעילה בישראל שלושה “אשכולות" (אגד קווי אוטובוס אזוריים שהזכייניות מתחרות מדי מספר שנים על הפעלתם כמקשה אחת). האשכולות שאותם מפעילה הם ראש העין-פתח תקווה, אשדוד ויישובי הסביבה, ואשכול האוטובוסים של אזור שומרון. זכייתה באשכול ראש העין לפני כשלוש שנים, הקפיצה את אפיקים ממדרגת חברה שולית לחברה המחזיקה בנתח משמעותי בשוק האוטובוסים בישראל. היא נחשבת לחברה המספקת שירות טוב ומקבלת ציונים טובים בהיבטים של איכות כלי רכב, שביעות רצון נוסעים ודיוק. 

נוסעים עולים לאוטובוס בקו 286 של חברת אפיקים, בשנה שעברה
מוטי מילרוד

פעילות אפיקים ויכולתה להתמודד במכרזים ארציים של שירות תחבורה ציבורית, מבוססת על ניסיונה שהצטבר בחברת אמנון מסילות שהפעילה משנות ה-80 במאה שעברה הסעות (שאטלים) פרטיים לאזורי תעסוקה ולתיירות בצפון הארץ.

קשרים אישיים לפני שיקולים מקצועיים

משרד התחבורה מקצה מדי שנה מיליארדי שקלים למספר קטן של ידיים המנהלות את התחבורה הציבורית באופן שוטף: רכבת ישראל וכמה חברות אוטובוסים המתמודדות על הפעלת קווים בחוזים שמתחדשים מדי כמה שנים.

תקציבים אלה מנוהלים בידי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. סך הסוביסדיות לתחבורה ציבורית בישראל, שעל דרך חלוקתן מחליטה הרשות, מסתכם ב–7 מיליארד שקל בשנה. החלטות הרשות משפיעות על יותר מ–2 מיליון ישראלים המשתמשים בתחבורה הציבורית מדי יום.

במלים אחרות, כסף ציבורי גדול עובר בתחום זה לידיים פרטיות ספורות, לפי החלטה של מספר מצומצם של פקידים במשרד התחבורה, לפעמים בהכרעתו של פקיד אחד. זהו מצב שמעניק כוח פוליטי וכלכלי עצום בידי מעטים.

כך קורה שלמיליארדי השקלים שמעבירה המדינה מדי שנה לתקצוב השוטף של התחבורה יש תופעת לוואי סדרתית. שוב ושוב נחשפים קשרים אישיים בין עובדים ובעלים של חברות המקבלות את הכסף לבין הפקידים הממונים על הקצאתו, ומעוררים חשדות לניהול מכרזים באופן מוטה וזכייה של גורמים בתקציבים הגדולים בנסיבות לא ענייניות.

במשך השנים פרשו בזה אחר זה בכירים במשרד התחבורה לאחר שהתעוררו חשדות על קבלת החלטות וביצוע מהלכים שהעבירו כספי ציבור באופן בלי ראוי, תוך העמדת קשרים אישיים עם גורמים במגזר הפרטי לפני שיקולים מקצועיים.

הבכיר האחרון שעזב את משרד התחבורה בעקבות חשדות למעשים מסוג זה הוא עוזי יצחקי, ששימש מנכ"ל משרד התחבורה מ–2012 עד אמצע 2016. יצחקי צולם והוקלט באופן סמוי במשך כמה חודשים ב–2015 במסגרת תחקיר של חיים ריבלין בחדשות 2. בין היתר תועד יצחקי כשהוא מבטיח לעיתונאי שהתחזה לאיש עסקים כי הוא (המנכ"ל) "יכול להעביר לו" החלטות בוועדות מקצועיות. אלה היו החלטות שמשמעותן הקצאות כספים מתקציב המשרד לשם קידום רעיונות ומיזמים בתחום התחבורה.

באותו תחקיר, וזמן קצר אחרי ההבטחה "להעביר בוועדות", תועד יצחקי כשהוא מבטיח לחסום מתחרים של אותו איש עסקים מתחזה, אם המתחרים יבואו עם רעיונות דומים לשלו ויבקשו תמיכה כספית במשרד. התחקיר פורסם, וחודשים אחדים לאחר מכן, כשהרעש התקשורתי שכך, פרש יצחקי מתפקידו.

הרשות נעדרת מנכ"ל כמעט שנה

בעשור האחרון פרשו ממשרד התחבורה בכירים נוספים: כך, למשל, ב–2013 החלה נציבות שירות המדינה לטפל בקובלנה נגד שלמה כץ, ששימש אז מנהל בקרה ופרויקטים באגף לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. כץ נחשד בהטיית מכרזים לטובת חבר אישי שלו, שהתמקם לכאורה בתפקיד בכיר בחברה שנתנה את שירותיה למשרד התחבורה, בעקבות המלצה של כץ.

בתום חקירה הגישה הנציבות כתב תובענה שבו נכתב כי כץ התערב לטובת חברה פרטית שזכתה במכרז להפעלת מערך הבקרה על האוטובוסים. הנציבות טענה כי כץ עשה זאת בניגוד עניינים, משום שלא דיווח כי חבר ילדות קרוב שלו הוא סמנכ"ל בכיר באותה חברה, וכי ההתקשרות עימה הוארכה בכמה שנים בהליך שהכריע בו משרד התחבורה - שלבסוף אף פנה לאשר את ההתקשרות הזאת תוך פטור מלא ממכרז, שוב מבלי שכץ דיווח על קשריו האישיים עם בכיריה.

נציבות שירות המדינה טענה בכתב התובענה כי כץ היה מעורב בוועדה שדנה בנושא והיה הגורם המוסמך להכריע בשאלות המקצועיות שנגעו לתחום המכרז, וכי הוא דחף להשאיר את עבודת הפיקוח בידי חברה אחת ולא לפצלה בין כמה חברות. נכתב כי הוא הפעיל לחץ רב במהלך הדיונים בוועדה ומחוצה להם בדרישה שתנאי הסף במכרז לא ישונו, כדי לשמר את הבלעדיות של אותה חברה, וכי עשה זאת במפגיע ובלט בנחישותו בניגוד לעמדת חברי ועדה אחרים שסברו שיש מקום להוריד את תנאי הסף כדי לאפשר לחברות אחרות להתמודד במכרז, להשתלב בעבודה ולהרוויח גם הן מהכסף הממשלתי המוקצה למשימת הפיקוח.

מתיאור האישומים עלה כי הידידות בין כץ לבין סמנכ"ל החברה כללה מפגשים קבועים לצורכי בילוי בפעילות ספורטיבית משותפת בפארק הירקון בתל אביב, וכי הסמנכ"ל מונה לתפקיד זה בחברה בעקבות המלצה של כץ עצמו.

כץ פרש מתפקידו באוקטובר 2013, בתקופה שבה עזבו את תפקידם עוד פקידים בכירים ותיקים בתחום התחבורה הציבורית, אשר נחקרו באותה פרשה, בלי שהוגש נגדם כתב אישום.

בין הבכירים שפרשו היה גם יהודה אלבז, מנהל האגף לתחבורה ציבורית שפרש לאחר 16 שנה בתפקיד ו–25 שנה במשרד התחבורה. אלבז פרש אחרי שנרשמה בתיקו האישי נזיפה מצדו של יצחקי שהיה המנכ"ל באותה עת, בנסיבות דומות לאלה שבגללן פרש יצחקי עצמו שנתיים לאחר מכן.

מעל כל אלה מרחפת פרישתו המהדהדת של אלכס לנגר, ששימש מנכ"ל בפועל במשרד התחבורה על רקע שערוריית מין ואי סדרים לכאורה.

בימים אלה אמור היה להסתיים ההליך המכרזי לבחירת ראש הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. התפקיד אינו מאויש כבר 11 חודשים, מאז פרש מהתפקיד מאיר חן בסוף השנה שעברה. זאת, לאחר שהקדנציה הראשונה שלו, אשר נמשכה ארבע שנים, לא הוארכה.

הוועדה שהתכנסה לבחינת המועמדים שעברו את תנאי הסף והגיעו לשלב הגמר התכנסה באוגוסט, ואולם בתום ישיבותיה החליטה שלא לבחור באף מועמד בשלב זה ולדחות את החלטתה לאחרי החגים.

משרד התחבורה לא הגיב לפניית TheMarker.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#