הנאשם לא עונה לשאלה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנאשם לא עונה לשאלה

בעדות אולמרט אין תשובות לשאלות הפליליות בכתב האישום

8תגובות

<<ספק אם שופטיו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, קיבלו ממנו מידע חדש שמקדם את הדיון המשפטי בעניינו. עם זאת, אין ספק שעדותו השבוע בשלב ההגנה מצטיירת כהצגה הכי טובה בעיר.

אולמרט, בעצת עורך דינו אלי זהר, בחר לפתוח את עדותו בשלל סיפורים שאין בינם ובין כתב האישום דבר. הוא הספיק לתאר לשופטיו את נופי ילדותו בבנימינה, לרכל על מנהגי האכילה של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ובנו עמרי, לתאר את הלילה שבו הוא מונה לראש הממשלה בפועל במקומו של שרון (לרבות סידורי הביטחון שדרשו ממנו בחורינו הטובים באותו לילה), ולחשוף את הרגע שבו ראש המוסד הביא בפניו מידע נדיר (כנראה בעניין הכור הגרעיני שנבנה בסוריה).

"צילצל אלי ראש המוסד", סיפר אולמרט. "אני נפגש אתו כדבר שבשגרה, אבל לעתים נדירות קורה שראש מוסד מתקשר ואומר 'אני חייב לראות אותך'. ראש המוסד מגיע ויושב אצלי. היו אתו שני אנשים. סגנו וראש אגף מסוים. שמו על שולחני פרט מידע שלעתים נדירות קורה במדינה שראש ממשלה מקבל. היתה דממה. אני הסתכלתי עליהם, הוא הסתכל עלי. ידעתי שמאותו רגע שום דבר לא יהיה אותו דבר".

אין מה לדבר. סחורה עסיסית כזו לא מקבלים מכל נאשם בבית המשפט. גם משפטו של הנשיא לשעבר, משה קצב, היה רווי מידע מעניין. ואולם ההבדל הגדול בין השניים הוא שמשפטו של קצב סיפק הצצה אל חיי המין האסורים של נשיא לשעבר ומיקד את תשומת הלב ודעת הקהל באיש ובמנהגיו. משפטו של אולמרט, לעומת זאת, מספק סחורה עסיסית במיוחד על מאחורי הקלעים של ניהול מדינה. ולנהל את ישראל, יש להודות, זו עבודה מעניינת. היא כל כך מעניינת שאפילו השופטים חשו בכך ולא ממש בלמו את אולמרט, אלא הסתפקו בתהייה רפה בשאלה איך זה בדיוק קשור למשפט?

תשובתו של אולמרט היתה: אני נאבק כאן על חיי. קו ההגנה הוא כנראה להציף את השופטים במידע שאמור לטשטש את מעמדו של אולמרט כנאשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הכנסות במרמה. במקום זאת, הדברים אמורים לחזק את ההיבטים האחרים באישיותו כמנהיג פוליטי, מדינאי, מלח הארץ, איש חם ומחבק. אולמרט לא המציא את הטקטיקה הזאת, אבל תפקידו המיוחד מאפשר לו לשכלל אותה ולצקת לתוכה מידע שלא כל אחד יכול לספק.

כך תיאר אולמרט את המשכו של אותו מפגש מסתורי ודחוף עם ראש המוסד: "משקל הדבר ברמה הקיומית הוא מסדר הגודל שלא היה כמוהו. אז, באיזשהו רגע, דפיקה על הדלת. אני אומר 'לא להיכנס'. הדלת נפתחת ונכנס ראש מערך ההסברה ואומר 'אני מצטער, בעוד חצי שעה ערוץ 2 הולך לשדר משהו שקשור לבנק לאומי. צריך את התגובה שלנו'. אמרתי שזה לא מעניין אותי, 'תצא, תסגור את הדלת, שאף אחד לא ייכנס'.

"כשאני חושב על הרגע הזה מדי פעם מתוך מבט לאחור, אתה יודע מה עומד מולך ואתה יודע מה מאיים עליך באופן אישי, ואתה לא יכול לדבר על זה. למי אתה יכול לספר את מה שאתה שומע עכשיו ואיך המעיים מתהפכות ברמה האישית. אני אדם שכל חייו, גם במצבים לא קלים, לא איבד את מידת האיזון. קשה מאוד להסביר את זה".

התיאור אכן מרתק. סביר להניח ששומעיו של אולמרט היו מתים להיות זבוב על הקיר באותו מפגש לילי. כל כך מרתק התיאור, שלרגע אולי משתכח הסאב-טקסט. כי בעצם מה שאולמרט מנסה להגיד הוא: "בזמן שאני מנהל מדינה, מתעסק עם הפצצת כור גרעיני שמאיים על קיומה של ישראל, אתם מבלבלים לי את המוח עם ענייני בנק לאומי".

הצגת האיום הגרעיני על ישראל אל מול מכירת מניות בבנק ממשלתי (פרשה שלא הגיעה לכדי כתב אישום) אמורה להגחיך את ההאשמות נגדו, לגמד אותן ולהציגן כקטנוניות. על הדרך אולמרט גם רומז לנו שהפסדנו מנהיג קר רוח שכל חייו לא איבד את מידת האיזון. זה קו הגנה מתוחכם למדי שתכליתו להציג את התביעה כזבוב טורדן על חוטמו של מנהיג דגול, שכל מעייניו נתונים להגנת ישראל.

סביר להניח שעד סוף עדותו נראה עוד כמה ניסיונות לערבב את העניין הלאומי-ביטחוני בעניין הפרטי-פלילי שעומד על הפרק. לא לכל נאשם בישראל יש אפשרות למהול סוגיות ביטחוניות רגישות והרות גורל בסוגיות קטנות וקטנוניות כמו קבלת כרטיסי טיסה כפולים ממוסדות שונים, קבלת מעטפות מזומנים וכיוצא באלה טובות הנאה.

עושה רושם שהעדות של אולמרט תספק עוד כמה וכמה כותרות עסיסיות לאתרי האינטרנט ומהדורות העיתונים, אבל המידע החשוב באמת יגיע בשלב החקירה הנגדית. אז נתחיל לשמוע את התביעה ממקדת את המשפט בסוגיות הענייניות הנוגעות לכתב האישום. עם זאת, קור הרוח והתחכום של אולמרט יכולים לספק גם בשלב הזה עוד כמה סיפורים מאלפים על אחורי הקלעים של ניהול מדינה, במקום לתת תשובות ברורות ופשוטות. צריך להביא בחשבון את הטקטיקה הזאת כשיגיע הרגע שבו ינסו אולמרט ועורכי דינו לטעון כי לא ניתן להם מספיק זמן להתכונן ולהתגונן כראוי.

נ.ב.

מה שניתן ללמוד בכל זאת מעדותו של אולמרט הוא המצב הבלתי נסבל שבו במקביל לניהול ענייני המדינה, נאלץ ראש ממשלה לעסוק באין ספור פרשיות פליליות שבהן הוא נחשד.

קשה לצפות מאדם שמנהל את המדינה לעשות זאת בצורה סבירה בעודו מתמודד עם פרשיות אישיות ומטרידות רבות כל כך. לכן, הגישה ח"כ רונית תירוש (קדימה) הצעת חוק הקובעת כי אין לחקור ראש ממשלה מכהן על עבירות שבוצעו לפני תקופת כהונתו. ההצעה, שאושרה על ידי ועדת השרים לחקיקה, אינה מתייחסת לעבירות חמורות מסוג רצח ואונס.

ההצעה פותרת רק צד אחד של הבעיה - דחיית החקירה למועד שלאחר סיום כהונת ראש הממשלה. כדי שהיא תהיה מושלמת, יש להוסיף לה סעיף שיקבע כי מי שעשה מעשים שיש בהם חשד סביר שיתפתחו לכדי חקירה פלילית, מוטב שלא יציג את מועמדותו לראשות הממשלה. כך, תיחסך מבעוד מועד האפשרות שכל המדינה תטולטל בעקבות חקירתו של ראש ממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#