גפני נגד השופטים: יחדש הדיון בהצמדת שכרם למדד; אלשיך מתנגדת - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גפני נגד השופטים: יחדש הדיון בהצמדת שכרם למדד; אלשיך מתנגדת

ב-17 השנים האחרונות עלה שכרם של הנשיא, הח"כים והשופטים - הצמודים לשכר הממוצע במשק - ב-143%

22תגובות

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מחדש את הצעתו להצמיד את שכרם של השופטים למדד במקום לשכר הממוצע במשק, שאליו צמוד כיום שכר השופטים. לפני מספר חודשים כינס גפני דיון בעניין בוועדת הכספים, אך לא העלה את הנושא להצבעה. בעוד 10 ימים יקיים גפני דיון מחודש בעניין.

שכרם של נשיא המדינה, הח"כים והשופטים צמוד לשכר הממוצע במשק, ואילו שכרם של ראש הממשלה, השרים, מבקר המדינה, ונגיד בנק ישראל צמוד למדד.

בשנת 2001 הוצמדו שכר ראש הממשלה והשרים למדד לנוכח העליות הגבוהות שנרשמו אז בשכר הממוצע במשק. חרף זאת, הח"כים "שכחו" לשנות את הצמדת שכרם ולהצמידו למדד, וגם השופטים והנשיא נשארו עם הצמדתם לשכר הממוצע במשק.

תומר אפלבאום

בינואר 2011 הציע המשנה לממונה על השכר, יוסי כהן, להצמיד את שכרם של כל הבכירים למדד מאחר שהוא המנגנון המתון ביותר, שכן ב-17 השנים האחרונות עלה שכרם של הנשיא, הח"כים והשופטים - הצמודים לשכר הממוצע במשק - ב-143% לעומת עלייה של 107% במדד, שאליו צמוד שכרם של השרים מאז 2000.

בחודש ינואר עודכן שכרם של הנשיא שמעון פרס והח"כים ב-3.88%, בהתאם לעלייתו בשיעור זה של השכר הממוצע במשק. השופטים יקבלו תוספת של 3.88%, ובנוסף יקבלו פיצוי של 1.6% בגין הקפאת שכרם ב-2009. לעומת זאת המדד בשנת 2010 על ב-2.7% בלבד. ואולם, שכרם של ראש הממשלה והשרים עודכן בכ-7.5% בהתאם לעליית המדד אשתקד ובתוספת ביטול הקיצוץ בשכרם בשיעור של 5% שהוחל באמצע 2009. השופטים התנגדו להצמידם למדד וטענו שהמדובר בפגיעה.

יו"ר נציגות השופטים, השופטת ורדה אלשיך, אמרה אז בדיון בוועדת הכספים כי ההצעה לשנות את שיטת עדכון שכר השופטים פירושה פגיעה והורדה בשכר השופטים. השופטת ורדה וירץ-ליבנה מבית הדין לעבודה טענה "שינוי הצמדת שכר השופטים הוא בלתי חוקי".

תומר אפלבאום

משה גל, מנהל בתי המשפט, אמר אז כי "קשה לגייס עורכי דין מהשורה הראשונה לכהן כשופטים. איננו יכולים להתחרות בשכר בסקטור הפרטי, אלא בתנאים. השינוי המוצע פירושו הפחתה בשכרם של השופטים. יש להבחין בין השופטים לבין השרים. השופטים מתמנים ל-30 שנה ואין להם כמעט אפשרויות קידום, הקידום הפנימי הוא מינימלי".

בראיון שנתנה אלשיך ל"TheMarker Week" אף התלוננה על כך שגפני נמנע להעלות אז בוועדת הכספים את הצעתו להצבעה, אף שהיה רוב נגד ההצעה. גפני התקומם אז על הדברים ושיגר מכתב תלונה לנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש. באחרונה קיבל גפני מכתבים אישיים הן מביניש והן מאלשיך שבהן לא חזרה בה אלשיך מהדברים שאמרה בראיון.

בינתיים פנה גפני למזכירות הממשלה, הנהלת בתי המשפט ולגופי ממשל נוספים להעביר לוועדת הכספים את התנאים להם זכאים נושאי המשרות הבכירות, ביניהם נשיא המדינה, ראש הממשלה, שופטים, שרים, דיינים, קאדים וכו' ואת אופן ההצמדה לשכרם.

בימים הקרובים יתקיים דיון המעקב בנושא והוועדה תדון הן באופן ההצמדה של השכר והן בתנאים הנלווים, ביגוד, רכב ותנאים נלווים אחרים. "לא ייתכן שתהיה אפליה הן בנושא הצמדת השכר, כאשר חלק יקבלו הצמדה למדד וחלק הצמדה לשכר הממוצע במשק והן בנושא התנאים הנלווים כאשר חלק מקבלים וחלק לא" אמר אז גפני, "צריך שתהיה אחידות ברורה, אלא אם כן יש בעל תפקיד חריג שיש סיבה לגביו שיחול שינוי באופן השכר מאשר האחרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#