הצעת חוק: משרד המשפטים יפקח על הסמכת מתמחים ועל רישוי עורכי דין - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעת חוק: משרד המשפטים יפקח על הסמכת מתמחים ועל רישוי עורכי דין

על פי ההצעה, יחליף משרד המשפטים את לשכת עורכי הדין שאחראית כיום למתן הרישיונות

15תגובות

חברי הכנסת מירי רגב (ליכוד), רוברט טיבייב, יעקב אדרי ומגלי והבה (כולם מ"קדימה") הגישו שלשום הצעת חוק לתיקון חוק לשכת עורכי הדין לפיה משרד המשפטים הוא שיעניק רישיונות לעיסוק בעריכת דין ויפקח על תנאי העבודה של מתמחים, ולא לשכת עורכי הדין.

לפי ההצעה, הפיקוח על ההתמחות יהיה באחריות שר המשפטים והוא יהיה אחראי על רישום מתמחים להתמחות, אישור מאמנים (עורכי דין בעלי ותק של מעל חמש שנים שאחראים לליווי המתמחים במשרדי עורכי הדין ובמחלקות המשפטיות), פיקוח על ההתמחות, על תנאי העסקתם של המתמחים, אישור על זכאות לגשת לבחינות ההסמכה ועוד.

שר המשפטים ימנה, לפי ההצעה, ועדה של תשעה חברים שיהיו אחראים על בחינות ההסמכה לצורך קבלת רישיון עריכת דין. חברי הועדה יהיו שופט בית המשפט העליון, שני שופטים נוספים לפי בחירת שר המשפטים, שני עורכי דין עובדי משרד המשפטים ושני עורכי דין נציגי לשכת עורכי הדין, שני פרופסורים למשפטים ושני מומחי בחינות מהתחום הפסיכומטרי.

לפי דברי ההסבר להצעת החוק "ההסדר הנוכחי (לפיו לשכת עוה"ד היא שאחראית על מתן הרישיונות לעריכת דין) מותיר את הסמכתם של עורכי הדין החדשים בידי גוף שחבריו הינם מי שהוסמכו כבר כעורכי דין, וככאלה הינם בעלי אינטרס כלכלי בסגירת שערי המקצוע. ניגוד אינטרסים מובהק זה עלול להוביל לשימוש לרעה בבחינות ההסמכה ככלי לסגירת שערי מקצוע עריכת הדין בפני מועמדים חדשים אשר סיימו את לימודי המשפטים".

ארבעת חברי הכנסת מוסיפים כי "ללשכת עורכי הדין סמכות לגבות אגרת בחינות, דבר אשר מנוצל היום בצורה בלתי הוגנת לגביית אגרה גבוהה מהנבחנים. כשלון בבחינה מוביל לתשלום אגרה נוספת, ובכך נוצר מצב בו ללשכת עורכי הדין, כגוף בלתי מתוקצב, קיים אינטרס נוסף להוביל למספר נכשלים רב". חברי הכנסת יוצאים נגד מלחמתם של עורכי הדין לסגור את שערי המקצוע בשל הגידול הדרמטי במספר עורכי הדין. לשיטת חברי הכנסת "בכך המחישו חברי לשכת עורכי הדין כי האינטרס הכלכלי של עורכי הדין הותיקים הוא המדריך אותם בלחציהם. כך מביאה לשכת עורכי הדין לחסימת שערי המקצוע באמצעות הערמת תנאי סף חדשים וקשים מהקיימים".

בהצעת החוק נטען עוד כי "לאור ניגוד האינטרסים המובהק אשר יוצר המצב החוקי כיום ולאור החשש הממשי והמיידי משימוש לרעה בסמכויות הנרחבות שיש ללשכת עורכי הדין, מוצע להעביר את האחריות על בחינות ההסמכה והענקת רישיונות העבודה מידי לשכת עורכי הדין למשרד המשפטים".

אמיל סלמן

ארבעת חברי הכנסת מציעים כי במשרד המשפטים תוקם מחלקה שתהיה אחראית על ההתמחות ותוודא כי המתמחים יעסקו בעבודות משפטיות בלבד כנדרש על פי חוק והם מועסקים בתנאי עבודה הוגנים. המחלקה שתוקם במשרד המשפטים, לפי דברי ההסבר להצעת החוק, תמומן על ידי תשלום אגרות ההתמחות לידי משרד המשפטים, בסך של כ-4.5 מיליון שקל אשר משולמות היום מכיסם של המתמחים ללשכת עורכי הדין.

חברי הכנסת מוסיפים כי באחרונה ניכר שימוש לרעה על ידי חלק ממשרדי עורכי הדין בהעסקתם של מתמחים ככוח עבודה איכותי וזול, ובעבודות שאינן עבודות משפטיות, בניגוד לחוק. "מתמחים רבים מועסקים בשליחויות, עבודות מזכירות, טיפול בעניינים הפרטיים של מאמנם וכדומה" הם מציינים ומוסיפים כי "מנגנון הפיקוח אינו אפקטיבי ואינו מונע את ניצולם של המתמחים".

לגבי ההצעה לשנות את הרכב ועדת הבחינות נטען בדברי ההסבר כי בועדת הבחינות במתכונתה הקיימת, קיים רוב מכריע לחברי לשכת עורכי הדין ולפיכך אין בכוחה למנוע את ניגוד האינטרסים.

מלשכת עורכי הדין נמסר כי "הלשכה היא הגוף המקצועי הראוי והנכון לפקח על המתמחים ולהסמיך עורכי דין חדשים, והיא עושה כן מיום הקמתה בשנת 1961. גם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, תמך בכך בפגישה שקיים עם נציגי התאחדות הסטודנטים ונציגי לשכת עורכי הדין בעקבות תכניתה של הלשכה למניעת התדרדרות המקצוע בספטמבר 2009, באמרו, כי "משרד המשפטים צריך לעסוק בראש ובראשונה בעומס המוטל על בתי המשפט. מדינה לא צריכה לעסוק בתחומים המוגדרים כמקצועיים, ועליה להתערב כמה שפחות בחיי האזרח".

"לגופה של ההצעה, הטענה בדבר ניצול לרעה של אגרת הבחינות משוללת כל יסוד ומטעה את הציבור. יצוין, כי האגרה שנגבית נועדה לכסות את ההוצאות בפועל הכרוכות בהליך הבחינה. נושא האגרות מהווה תקציב סגור חיצוני שאינו חלק מתקציב הלשכה, ומשמש אך ורק לכל נושא ההתמחות. יתר על כן, הוא נמצא בפיקוח משרד המשפטים ונבדק על ידו. עוד יצוין, כי לאורך השנים הנוהג שנוצר, לפיו טיפול בהשגות מטעם הלשכה ובעתירות המוגשות חדשות לבקרים על ידי המתמחים נכלל בתקציב האגרות, ואין המתמחים נדרשים לשלם אגרת השגה, כפי שנדרשים רואי החשבון, המוסמכים על ידי משרד המשפטים. ועדת ההתמחות הבנויה על עורכי דין מתנדבים, אין לה אח ורע בגוף כלשהו, וגם זה אינו משוקלל בתקציב, ואיש לא גובה על זה דבר. כל גוף ציבורי ממלכתי, היה נדרש להוסיף תקציב לצורך כך".

"לסיכומו של דבר, האגרות שהלשכה גובה ממתמחים לכיסוי עלויות הכרוכות בהתמחות, בחינות והסמכה, נמוכות מאלה שגובה מועצת רואי החשבון, למשל. היקף הפיקוח, בדיקה ואישור המאמנים, שאף הוא נכלל בתקציב, הוא רב, ומכסה את מרבית המתמחים מהסקטור הפרטי ופחות בבתי משפט ובפרקליטויות".

"אשר לוועדת הבחינות הפועלת היום, הרי שמדובר בועדה סטטוטורית חיצונית ללשכה, אשר אינה מהווה חלק ממנגנון הלשכה. הועדה מונה תשעה חברים, שלושה שופטים, מתוכם שופטת בית משפט מחוזי המכהנת כיו"ר הועדה, שלושה עורכי דין מהסקטור הציבורי, שלא ניתן לייחס להם עמדות גילדאיות ושלושה עורכי דין מהסקטור הפרטי. עוד יודגש, כי כל החלטות הועדה כפופות לביקורת שיפוטית של בתי המשפט על כל המשתמע מכך".

יו"ר ועדת ההתמחות של הלשכה, עו"ד אורן פרסקי, ציין, ש"קיימת ועדת התמחות מקצועית, המורכבת ממתנדבי הלשכה, הממלאת את תפקידה בנאמנות ובמקצועיות מזה שנים רבות. החלטותיה, המאושרות על ידי הועד המרכזי, נתונות לביקורת שיפוטית, ולא ניתן למצוא כל רמז לכך שההחלטות מתקבלות שלא על בסיס אובייקטיבי ומקצועי. הגישה הצינית של מנסחי ההצעה אינה ראויה, והלשכה מאמינה שפקידים במשרד ממשלתי לא יעשו עבודה מקצועית זו טוב יותר מהמתנדבים המקצועיים של הלשכה, המצויים במטרייה, החיים את המקצוע, והמפעילים את שיקול דעתם בצורה האחראית ביותר מזה שנים רבות".

עוד אמר, כי השופטת הילה גרסטל, נשיאת בית המשפט מחוזי מרכז, אשר כיהנה בראש ועדת הבחינות שנים רבות, עמדה גם בראשות ועדה שהמליצה לערוך רפורמה מקיפה בהתמחות ובהסמכה עוד בשנת 2002. לא עלה על דעת ועדת גרסטל להוציא את סמכות הפיקוח וההסמכה מידי הלשכה, ואין עוררין על טיב עבודתה במשך שנים רבות בראשות ועדת הבחינות.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא רון, הדגיש, כי בניגוד לנטען בדברי ההסבר להצעת החוק, לשכת עורכי הדין אינה פועלת כגילדה סגורה. ההיפך הוא הנכון. הלשכה במשך שנים פתחה את שעריה, וכתוצאה מכך ישנם כיום למעלה מ-48 אלף עורכי דין (כולל 1,800 מוסמכים חדשים). ישראל מחזיקה בשיא עולמי ביחס למדינות אחרות בעולם במספר עורכי הדין כאשר ישנם 156 תושבים לכל עו"ד אחד.

לשכת עורכי הדין הכירה בכך שחלה התדרדרות ברמה המקצועית ושהמקצוע נתון במשבר חריף, ושקדה על תכנית למניעת התדרדרות המקצוע. תוכנית הלשכה המאוזנת - שעיקריה הם הארכת ההתמחות לשנתיים, שינוי מתכונת הבחינות, הנהגת בית הספר למתמחים, יסודה של ועדת מידרוג בנוגע לפקולטות למשפטים והעלאת ציוני המעבר לבחינות ההסמכה - אומצה בעיקרה במסגרת תזכיר חוק בנושא שפרסם שר המשפטים עוד לפני כשנתיים. נדבך יסודי נוסף בהצעה, הינו מינוי נציב לפיקוח על ההתמחות במשרד המשפטים (מחוץ ללשכה). את תזכיר החוק הזה מן הראוי לקדם בחקיקה, ולא הצעת חוק פופוליסטית כדוגמת ההצעה הנוכחית.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#