דורי קלגסבלד: "הצד שסירב לפשרה בביהמ"ש חושש מנקמנות שיפוטית" - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דורי קלגסבלד: "הצד שסירב לפשרה בביהמ"ש חושש מנקמנות שיפוטית"

מסדרונות ביהמ"ש אינם המקום לסגירת פשרות מהירות - כך הסכימו בכנס לשכת עורכי הדין; עם זאת, גם לשופטים מוטב להימנע מהפעלת לחץ רק כדי לסגור תיקים במהירות

תגובות

>> מסדרונות בית המשפט אינם המקום האידיאלי לעשיית עסקים ולסגירת פשרות מהירות בין צדדים יריבים - על כך הסכימו כל משתתפי הפאנל שעסק בפשרות ועסקים בבית המשפט, במסגרת כנס לשכת עורכי הדין באילת.

ואולם, מעבר להסכמה זו, נחלקו דעות המשתתפים בפאנל, שאותו הנחה עו"ד גלעד כ"ץ, בנוגע למידת השכנוע והלחץ שמותר לשופטים להפעיל כדי לסגור תיקים בפשרה.

ראשון הדוברים, נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, יעץ לעורכי הדין להידבר ביניהם כדי להגיע לפשרה כבר בשלבים מוקדמים של הסכסוך המשפטי. "תמוה בעיני שצדדים מחכים שהשופט יציע פשרה. למה מהמועד שעורך הדין קיבל את התיק מהלקוח הוא לא מצא זמן להתקשר לעורך הדין השני ולסיים את התיק? לו הדרך הזו היתה מקובלת היו מגיעים פחות תיקים לבית המשפט", אמר.

לדבריו, בדרך זו אפשר להגיע להסכמה בתיקים רבים שגודשים את בתי משפט השלום. "אני מציע לעורכי הדין שיתחילו לדבר אחד עם השני, זה לא טמא ולא מראה על חולשה אלא מראה על נכונות לשמוע, להקשיב ולהסכים או לא להסכים".

שופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן, לשעבר נציבת תלונות הציבור על שופטים, אמרה: "כשופטת חשבתי שזה בסדר שעורכי דין עושים פשרה במסדרון. כנציבת התלונות על שופטים ראיתי דברים אחרים". היא סיפרה שכנציבה הופיע מולה שופט שהתקבלה נגדו תלונה על כך שהוא לוחץ לפשרות. "השופט אמר לי 'מצאתי פתרון לעומס ואני גומר את כל התיקים בפשרה'. השבתי לו שזה לא הפתרון - אלא הבעיה שלו". היא הוסיפה כי "שני שופטים שעשו זאת הרבה כבר לא במערכת, כי הגיעו עמם להסכמי פרישה".

שטרסברג-כהן הבהירה כי "אחד הדברים החשובים ששופט צריך לעשות כשהוא מציע פשרה הוא להבהיר לצדדים שזכותם לסרב לה, להמשיך להידיין והם יקבלו פסק דין לפי החומר בתיק ולא לפי הצעות הפשרה. אסור שאדם ירגיש שהוא חייב להתפשר ושיבולע לו אם הוא לא יתפשר. לשופט אסור ללחוץ לפשרה כדי לסגור תיקים".

תפקידו של עורך הדין, לשיטת שטרסברג-כהן, הוא לשכנע את הלקוח להסכים לפשרה אם הוא חושב שהיא ראויה, ולאפשר ללקוח לקבל החלטה. השופט, מנגד, לא צריך לכפות או להלחיץ את הלקוח.

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, אורי גורן, הסביר כי "הסיפוק של שופט שעושה פשרה גדול מאוד. הוא הצליח לסגור תיק, הוא מוריד מהעומס. יש לו זמן לכתוב פסק דין אחר או לנוח. הוא מצליח לפשר, והריב מסתיים".

לדברי גורן, "גם בפשרה חייבים לתת ללקוחות לדבר, לפרוק את מה שהם חשבו כל הלילה שהם יאמרו לשופט. הם מציגים את עצמם, אני שואל מה הם רוצים, ומתחיל הליך חיובי ורצוני בבית המשפט, שמסתיים בפשרה". הוא סיפר כי סוד ההצלחה בפישור טמון בהיכרות של השופט עם התיק. "כעורך דין אני זוכר שופטים שפנו לצדדים ואומרים 'ספר לנו מה העניין', זה אומר שהשופט לא קרא את התיק, וזה מסוכן. כששופט מכיר את המסמכים בתיק, הוא יכול לתקן עורך דין שטוען טענות מסוימות וכך עורכי הדין ירצו להתפשר".

"לפעמים עורכי הדין מתפללים לפשרה"

הליטגטורים (עורכי דין המייצגים בעלי דין בבית משפט) הבכירים שהשתתפו בדיון הציגו את המצב מנקודת מבטם. עו"ד רם כספי סיפר כי "לפעמים עורכי דין מתפללים 'הלוואי והשופט יציע לנו לדבר'. זה טוב כי עוה"ד חוששים שאם הם יתחילו להרים טלפונים אחד לשני לפני המשפט הלקוח יחשוב שהם חלשים. בעיני כל פשרה עדיפה על חיתוך לפי הדין. הפשרה היא פרי הסכמה בין הצדדים. הכרעה משפטית לעתים פוגעת בצד אחד, ולפעמים פוגעת בשני הצדדים. אם אפשר להגיע לפשרות, אני בעד".

עו"ד דורי קלגסבלד הסתייג מדבריו של כספי. "אני מביע הסתייגות מפשרה שהיא פרי הצעה של השופט", אמר קלגסבלד. "פשרה מוצלחת בתיק מסחרי היא יצירת עסקה שמאזנת את התמורה האופטימלית בין הצדדים. שופטים אינם בעלי מומחיות לבניית עסקה שמשקפת בצורה טובה ביותר את האינטרסים של הצדדים. כשהם נכנסים לזה הם צריכים לעשות זאת בזהירות ובצניעות כי הצדדים יודעים טוב מהשופט את האינטרסים שלהם. יש חשש מלחץ שיפוטי".

לדבריו, החשש הוא שהצעת פשרה תהפוך לפסק דין. לעתים, אמר, דעתו של השופט ננעלת על הפשרה שהציע. "השופט לא משנה את דעתו בעקבות הראיות והטענות. יש חשש של הצד שסירב לפשרה מ'נקמנות שיפוטית'. לא רצית לקבל את הצעת הפשרה ועכשיו תקבל אותה בפסק הדין. זה בסדר ששופט מציע להידבר, אבל הוא לא צריך לערוך את ההידברות. הוא יכול לשלוח את הצדדים להידבר אצל עו"ד מיומן בתחום ובאמצעותו להגיע לפשרה".

עו"ד פנחס רובין, בדומה לכספי, סבור כי פשרה טובה עדיפה על הכרעה טובה. לדבריו "כשאני מגיע לבית המשפט אני מצפה מהשופט להביא את הצדדים לפשרה אינטליגנטית. אני, וגם הצד שכנגד, מצפה שהשופט ינסה לקדם את הצדדים לפתרון. לא אכפת לי שהוא יציע פשרה או ינסה לגשר בינינו, גם כשאני בטוח שאזכה בתיק. גם כשאני צודק ב-100% אני מצפה מהשופט להציע להגיע לפשרה.

"איני רואה כל קושי כששופט מדרבן את הצדדים להגיע לפשרה, ויורד לזירה כדי לפתור את המחלוקת", אמר רובין, אך הוסיף כי "שופט שנוזף בצד שאינו מוכן להתפשר - זה דבר שלא ייעשה. יש מעט שעדיין עושים זאת. זה יוצר אנטגוניזם. כשהערת בית המשפט בצורך להתפשר הופכת לגערה - זה גורם לי לרצות בפסק דין. אם השופט יודע לנהוג בנועם הליכות ולהוציא את הצדדים כך שהם לא מרגישים נאנסים - המלאכה הכלכלית נעשית בצורה מצוינת".

רובין לא מרוצה מפשרות שנערכות במסדרונות בית המשפט. "הסכנה שכולנו חוטאים בה היא פשרת המסדרון - כשאנחנו מנסחים את הפשרה על פיסת נייר אקראית רק כדי לצאת עם פשרה ביד", אמר רובין. "שופטים חושבים שאם יתירו לנו לחזור למשרדנו הפשרה לא תיצלח כי הניסוח יכשיל את הפשרה. אבל את הניסוחים החפוזים במסדרונות. לא היינו מעזים להעלות על הכתב אם זה היה נעשה במשרדנו. לא בטוח שאנחנו משרתים את הלקוח בצורה מיטיבית. זה נעשה כדי לרצות את בית המשפט, אך קיים בכך סיכון לעצמנו וללקוחותינו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#