הפרו בונו רחוק מלממש את ייעודו - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרו בונו רחוק מלממש את ייעודו

אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים מותחים ביקורת על פרויקט הסיוע המשפטי בהתנדבות של לשכת עורכי הדין  הטענה העיקרית: הייצוג למעוטי יכולת זעיר, ובמקביל הלשכה מפעילה לובי אגרסיבי בכנסת להחמרת אמצעי הגבייה מחייבים  הלשכה: שתי הפעילויות אינן סותרות

תגובות

>> חלק גדול מפירמות עורכי הדין הגדולות בישראל מתהדר בנוצות של פעילות משפטית התנדבותית (פרו-בונו) ללא הצדקה - כך טוענים עורכי דין, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים בעקבות פרסום נתוני לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר על פרויקט "שכר מצווה", פרויקט סיוע משפטי פרו-בונו שמובילה הלשכה ומשתתפים בו יותר מ-3,000 עורכי דין.

בשבוע שעבר דיווחה הלשכה כי מספר הפונים לסיוע הגיע בשנה האחרונה לכ-10,000, מתוכם ייעצו עורכי דין בחינם לכ-3,400 פונים וייצגו בבית משפט ב-318 תיקים ללא שכר. ברוב המקרים דובר על תיקי הוצאה לפועל וחובות. בנוסף סייעו במילוי טפסים וכתיבת מכתבים בכ-511 פונים.

"זה אירוני שבשבוע שבו התפרסם הדו"ח השנתי של רשות האכיפה והגבייה, שלפיו ב-2010 נפתחו 430 אלף תיקי הוצאה לפועל ו-95% מהחייבים בהוצאה לפועל אינם מיוצגים, מתגאה לשכת עורכי הדין בכך שבמסגרת פרויקט הפרו בונו שלה ייצגו עורכי דין פונים להוצאה לפועל ובית המשפט ב-318 תיקים בשנה האחרונה", אומר פרופ' רון חריס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

הערכה גסה על סמך נתוני רשות האכיפה והגבייה מראה כי בכ-400 אלף תיקי הוצאה לפועל נותרו החייבים ללא ייצוג. היעדר ייצוג בהוצאה לפועל - משמעו ברוב המקרים כי החייב אינו מגיש התנגדות לטענות החוב כלפיו, וכתוצאה מכך מוגשות תביעות החוב לגבייה מיידית.

במקביל למצב זה, חריס מסביר כי "הסמכות להטיל מגבלות על חייבים הורחבה מאוד. ממאות אלפי חייבים נשלל רישיון נהיגה ונשללה הזכות לצאת מישראל ב-2010. הלשכה מתהדרת בתוכנית הפרו-בונו שלה, אך מאידך לא באמת דואגת לייצוג מאות אלפי חסרי הייצוג בהוצאה לפועל".

דוברת לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה כי "כל פונה שמגיע למרכז זכויות הפועל במסגרת התוכנית (52 מרכזי זכויות ברחבי הארץ), נפגש עם עורך דין מתנדב. לא כולם זקוקים לייצוג משפטי. חלקם זקוקים לסיוע משפטי ראשוני, כמו בירור טלפוני או ניסוח מכתב, חלקם מופנים לסיוע המשפטי מטעם המדינה, וחלקם לא עומדים בקריטריונים ופניותיהם לא רלוונטיות לתחומי הסיוע שעליהם אמונה התוכנית".

לביקורת על הלשכה מצטרפים פעילים חברתיים הטוענים כי פעילות הפרו-בונו במשרדי עורכי הדין מסמלת מעורבות חברתית שהיא חשובה כשלעצמה, אבל אינה מקדמת אחריות חברתית. המבקרים מדברים על סוג של דו-פרצופיות. "מצד אחד עורכי הדין נותנים ייעוץ מאוד בסיסי למעוטי יכולת, אבל כשהם במשרד ומייצגים לקוחות גדולים הם לא מגלים אחריות חברתית כלפי מעוטי יכולת שנמצאים מולם, והם מפעילים נגד חייבים בהוצאה לפועל כלים דרקוניים ממש".

האם "שכר מצווה" מחטיא את ייעודו?

"חשוב לי קודם כל לומר שפרויקט 'שכר מצווה' זו יוזמה ברוכה, ומי שלוקח בה חלק ראוי לתשבחות, כי שום דבר לא מובן מאליו ובמקומות רבים מדובר באמת בקרש הצלה אחרון לפונים", מקדים יובל אלבשן, סמנכ"ל עמותת ידיד, המפעילה רשת של מרכזי זכויות בקהילה. רבים מפעילי פרויקט "שכר מצווה" מתנדבים במרכזים של עמותת ידיד. אבל, מסייג אלבשן, "זה רחוק מלהיות מספיק, וזה רחוק ממה שאני חשבתי שזה יהיה כשלקחתי חלק בדיונים הראשוניים בלשכה בוועדה בראשות יגאל ארנון".

בארה"ב לשם השוואה, הפרו-בונו משמעו עבודה משפטית זהה לעבודה הרגילה. "זה אומר בעיקר ייצוג גם מול ערכאות", מסביר אלבשן. בישראל מתמצת הפעילות בעיקר בהכוונה משפטית, ובמקרי חירום במתן "עזרה ראשונה משפטית", כלומר בייעוץ ולכל היותר בניסוח מכתב או פנייה ראשונית - לא בייצוג.

לדברי אלבשן, "ההבדל הוא תהומי, במיוחד לאוכלוסיות המוחלשות. דווקא עבורן נדרש ייצוג שלם, כי גם לאחר קבלת הכוונה ועזרה ראשונית הן לא יידעו לעשות זאת לבדן. שכשראשי משרד גדול ורב אמצעים מתהדרים בנוצות פרו-בונו, אני תמיד שואל כמה אנשים ייצגתם במסגרתו כמו לקוחות רגילים. לא פעם אני נתקל בגמגום שמאחוריו מסתבר שמדובר בכמה עורכי דין שיושבים באותן תחנות כמה שעות בחודש ונותנים ייעוץ, ותו לא. במרבית המקומות בעולם זה לא היה נחשב בכלל לשעות פרו-בונו. ברגעים כאלה אני מצטער על הצורה שלבש פרויקט 'שכר מצווה' בישראל, שמשרת את המשרדים במתן לגיטימציה חברתית במחיר זול ולא תמיד בצדק".

אלבשן גם מאוכזב מכך שלשכת עורכי הדין מנצלת את כוחה לקידום חקיקה הפוגעת בזכויות החייבים בהוצאה לפועל. "אני מוכן לוותר על הסיוע הראשוני במילוי טפסים בהוצאה לפועל, תמורת זה שהלשכה לא תנצל את כוחה העצום לקדם חקיקה שפוגעת באותם חייבים באופן אנוש. בעיני זה לא הגון".

גם לדברי פרופ' חריס, הלשכה מפעילה לובי אגרסיבי בכנסת להחמרת אמצעי הגבייה והסנקציות בהוצאה לפועל. "באחרונה הלשכה התנגדה להקפאת מאסר החייבים בהוצאה לפועל למשך שנתיים, כפי שקבעה הכנסת. על ראש הלשכה לבחור אם פרויקט הפרו-בונו, פרויקט מבורך וחשוב שבו שותפים אנשים נפלאים, הוא מס שפתיים חברתי או ניסיון אמיתי להתמודד עם בעיית חוסר הנגישות של אוכלוסיות חלשות ולא מיוצגות".

בתגובה לדברים אלה מבהירה דוברת הלשכה כי "שתי הפעילויות אינן סותרות זו את זו. הלשכה אכן מעניקה סיוע משפטי וייצוג לחייבים בהוצאה לפועל, ובמקביל שותפה לקביעת המדיניות של אופן גביית החובות. הלשכה לא הערימה מכשולים על המהלך החברתי של ביטול מאסר חייבים, אבל התריעה על כך שבפועל רוב המאסרים ככולם לא התבצעו יחסית להיקף העצום של התראות החוב, ואלמלא פקודות המאסר וצווי ההבאה אין אפקטיביות רבה בגביית חובות. ראש הלשכה ישב בכמה ישיבות עם עורכי דין משני צדי המתרס, וחלק מההסדרים בתחום ההוצאה לפועל יושמו בהסכמת הלשכה ובהשפעתה".

פרויקט "שכר מצווה" מספק שירות משפטי חשוב למעוטי יכולת, אבל נראה כי הוא רחוק מלהעניק את היקף הייצוג הנחוץ באמת. פעיל חברתי מספר כי במקרה מסוים פנתה אליו אלמנה במצב קשה. כדי להשיג לה ייצוג משפטי בחינם, ניצל הפעיל את קשריו האישיים עם אחד הליטיגטורים הבכירים בישראל והתקשר אליו. הפרקליט הבכיר מאוד התגייס למשימה וטיפל באלמנה באופן אישי. התיק הזה לא נספר בדירוג הפרו-בונו של הלשכה, וגם את הפירמה שבראשה עומד אותו פרקליט לא תמצאו בדירוג. שמו שמור במערכת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#