למה עורכי הדין גובים הרבה כסף לחתימתם? - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה עורכי הדין גובים הרבה כסף לחתימתם?

החוק בפיליפינים: כל עו"ד ינדב חמש שעות מזמנו לשירות משפטי חינם

35תגובות

<<אין עורך דין שלא מכיר את הציפייה של חברים וקרובי משפחה לקבל מדי פעם שירות משפטי בחינם. לעתים מדובר בבקשה לאשר חתימה על תצהיר ולעתים "רק תעיף מבט בחוזה העבודה שלי. זה רק שלושה עמודים. לא נראה לי בעייתי אבל רציתי לשמוע את דעתך". ואפילו "אתה יכול לעשות לי טובה ולרשום לי את הדירה בטאבו? זה הרי עניין טכני, והעורך דין של הקבלן רצה המון כסף".

יש משהו בעיסוק המשפטי שגורם ללקוחות להרגיש קצת פרייארים כשהם משלמים לעורך הדין עבור עבודה משפטית. כמה כסף אפשר לדרוש על חתימה? למה עורך הדין גובה על עריכת חוזה כשהחוזה כבר מוכן והוא פשוט מדפיס אותו מהמחשב ומשנה כמה מלים?

למעשה, המחיר שגובה עורך הדין עבור השירותים שהוא מעניק מגלם את השנים הרבות שהשקיע ברכישת הידע, הניסיון וההיתר המקצועי - הרישיון - שמאפשרים לו להעניק את השירות הפשוט לכאורה המבוקש ממנו. המחיר הזה יקר משום שהרישיון מוענק על ידי גוף מונופוליסטי, לשכת עורכי הדין, שמכתיבה תנאים לכניסה למקצוע שנעשים קשים יותר משנה לשנה. ריבוי עורכי הדין מגביר אמנם את התחרות ומוזיל במידה מסוימת את השירות המשפטי, אך לא במידה מספקת עבור כל מי שנזקק לשירותים כאלה.

הנתונים המתפרסמים היום מראים כי יותר מ-3,000 עורכי דין תורמים מדי שנה שעות עבודה רבות כדי לסייע למעוטי יכולת שאינם יכולים לממן לעצמם שירותים משפטיים בעניינים אזרחיים בסיסיים.

המעורבות הרבה של עורכי דין בפעילות פרו בונו היא יוצאת דופן בקרב בעלי המקצועות החופשיים ואינה עניין מובן מאליו. לא כל בעל מקצוע מעניק את כישוריו חינם אין כסף לנזקקים. ישנן מדינות בעולם שהחליטו לחייב את עורכי הדין שלהן להעניק שירותים "בהתנדבות". לפי מחקר שנערך על ידי מרכז המידע של הכנסת, נחקק לפני שנתיים חוק בפיליפינים ולפיו חובה על כל עורך דין להעניק חמש שעות של שירות משפטי בחינם מדי חודש לנזקקים שאינן יכולים לשלם עבור שירות כזה. עורך דין פיליפיני שלא מילא את חובתו עלול לשלם קנס, שיועבר לקרן מיוחדת שנועדה לממן שירות משפטי לחסרי יכולת כלכלית.

החוק הפיליפיני הוא חריג בנוף הבינלאומי. ברוב מדינות העולם פעילות הפרו בונו מתאפשרת בזכות חקיקה הקובעת כי עורכי הדין או לשכת עורכי הדין רשאים להעניק סיוע משפטי בהתנדבות, אך אין חובה חוקית לעשות זאת.

ברקע העידוד לפעילות פרו בונו, עומדת ההבנה כי הכלים המשפטיים והעמידה על זכויות משפטיות הם מכשיר לשינוי חברתי. משרדי עורכי דין לא מעטים אינם מסתפקים בפעילות פרו בונו רגילה אלא מספקים תשתית לפעילות של עמותות וארגונים הפועלים לשינוי כזה (למשל משרד צלרמאיר פילוסוף, המסייע לעמותת טבקה.

ספקנות וחשדנות הם חלק אינהרנטי בהליך החינוך וההשכלה המשפטית ובל זאת יש משהו מעודד, במיוחד במעורבות הגוברת של פירמות עורכי הדין התאגידיות בפרויקטים מהסוג הזה. מדוע? עורכי דין אזרחיים ובעיקר עורכי דין תאגידיים הם חלק ממעטפת מבנית המשרתת את קבוצות הכוח החזקות בחברה הישראלית, וככאלה יש להם חלק בפער ההולך וגדל בין עשירים לעניים בחברה.

לפי מדד ג'יני, מצויה ישראל במקום גרוע במיוחד בכל הנוגע לאי-שוויון בין עשירים לעניים ביחס למדינות אחרות בעולם. מעורבותם של עורכי הדין בפעילות פרו בונו, המתחילה כיום כבר בשלב הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות, חושפת אותם לפער החברתי הזה. ההתנדבות לא רק תורמת לצמצום הפער, אלא גם מקדמת בקרב רבים את הבנת הפער וההפנמה שיש לתקנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#