מהירות או איכות? כך יכריע בית המשפט בתחרות בין תביעות נגזרות - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהירות או איכות? כך יכריע בית המשפט בתחרות בין תביעות נגזרות

בית המשפט קבע כי יש להעדיף את ההליך שהוגש ראשון, אלא במקרה שבו הליך מאוחר תורם באופן ניכר לעומת ההליך הראשון ■ תביעות נגזרות הן כאלה המוגשות על ידי בעל עניין בחברה, בשם החברה, נגד המנהלים שלה

תגובות
שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל
תומר אפלבאום

פסק דין שניתן היום (ד') בבית המשפט העליון עושה סדר בסוגיה שמעסיקה לא מעט עורכי דין בישראל - מהם הכללים להכרעה בין הליכים מתחרים בתחום התביעות הנגזרות? השופטים ניל הנדל, נעם סולברג ומני מזוז קבעו כי ככלל יש להעדיף את ההליך שהוגש ראשון, אך ניתן להעדיף הליך שהוגש באיחור בתנאי שיש לטענות שבו יתרון איכותי ניכר על ההליך שהוגש קודם לכן. עוד נקבע כי במבחן הקדימות בזמן, אין משמעות לשאלה אם התיק החל בהליך מקדמי של בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת או בבקשה לאישור תביעה נגזרת עצמה.

תביעה נגזרת היא תביעה המוגשת על ידי בעל עניין בחברה, בשמה של החברה, נגד מנהליה. הרציונל אומר שמאחר שמנהלי החברה שולטים במהלכיה, סביר להניח שלא יובילו אותה לתביעה נגד עצמם - גם כאשר המעשים שלהם פגעו בחברה באופן אנוש. חוק החברות מתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעות המכשיר המכונה "תביעה נגזרת", שמאפשר לכל בעל מניות, עובד ואפילו נושה במקרים מסוימים, לבקשה מבית המשפט רשות ליזום תביעה של החברה נגד מנהליה. כמו בתביעות ייצוגיות, התובע ועורכי דינו נהנים מתמריץ כלכלי מניהול התביעות - דבר שמביא לתחרות קשה בין עורכי הדין העוסקים בתחום, על הזכות לייצג את החברה בהליכים נגזרים.

בית המשפט העליון דן בערעור על החלטתה של השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהכריעה בתחרות בין שלושה תובעים שביקשו לתבוע את הדירקטורים בחברת טבע על רקע פרשת השוחד הבינלאומי שבה הודתה טבע. בנובמבר 2016 חתמה טבע על הסדר מול רשות ניירות ערך האמריקאית, במסגרתו הודתה בשורה של מעשי שוחד ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו, שמטרתם היתה קידום המכירות של תרופת הקופקסון. במסגרת ההסדר, שילמה טבע קנס של 520 מיליון דולר, שאותם מבקשים התובעים המתחרים כי החברה תתבע מהמנהלים, שמעשי השוחד התרחשו ב"משמרת שלהם".

השופט נעם סולברג
שירן גרנות

השופטת רונן העדיפה את התובע הראשון בזמן, שיוצג בידי עורכי הדין יוקי שמש ולידיה מנדלבאום, על פני תובעת שיוצגה בידי עו"ד רם דקל ותובעת נוספת שיוצגה בידי עידן איידן - את שני ההליכים האחרונים הורתה השופטת למחוק. השופטת פסקה כי אינה רואה משמעות מיוחדת לעובדה שהתובע הראשון פנה לראשונה לבית המשפט בהליך של בקשה לגילוי מסמכים.

בית המשפט העליון דחה את הערעורים ופסק כי "הכלל הראוי לצורך הכרעה בין תובעים פוטנציאליים בתביעה נגזרת הוא שהעדיפות תינתן לראשון בזמן, אשר בקשתו מניחה תשתית ראייתית ראשונית לעמידה בתנאים לאישור תביעה נגזרת". השופטים אישרו את החלטתה של רונן וקבעו כי "אין הבדל בין בקשה לגילוי מסמכים לבין בקשה לאישור תביעה נגזרת, כך שבקשה לגילוי מסמכים העומדת ברף הנדרש תהיה עדיפה אף על בקשה מאוחרת לאישור תביעה נגזרת". עם זאת, ניתן לחרוג מהכלל שלפיו ההליך הראשון ייזכה בייצוג במקרה שבו "הבקשה המאוחרת תורמת לאיכות התביעה בכך שהיא מוסיפה נדבך משמעותי נוסף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#