"האינטרס הציבורי גובר": בית המשפט הורה ללאומי לחשוף מידע בנושא ניגודי עניינים בדירקטוריון - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"האינטרס הציבורי גובר": בית המשפט הורה ללאומי לחשוף מידע בנושא ניגודי עניינים בדירקטוריון

השופטת רות רונן קבעה כי הבנק ייאלץ למסור לרו"ח דב כהנא, בעל מניות בבנק, מסמכים הנוגעים להליך מינוי רואי החשבון שלו ■ המסמכים שיימסרו הם חוות דעת שמסר לבנק פרופ' שרון חנס, בקשר לניגודי העניינים של דירקטורים בבנק בהליך בחירת משרדי רואי החשבון המבקרים של הבנק

תגובות
שופטת בית המשפט הכלכלי,
רות רונן
דוברות הקריה האקדמית אונו

בנק לאומי ייאלץ למסור לרו"ח דב כהנא, בעל מניות בבנק, מסמכים הנוגעים להליך מינוי רואי החשבון של הבנק במהלך 2017 - כך קבעה השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המסמכים שיימסרו הם חוות דעת שמסר לבנק פרופ' שרון חנס, בקשר לניגודי העניינים של דירקטורים בבנק בהליך בחירת משרדי רואי החשבון המבקרים של הבנק, וכן תכתובת בין הבנק לבין המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בנוגע לדיווחי הבנק שעסקו בהליך בחירת רואי החשבון.

כהנא הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב הליך של המרצת פתיחה בדרישה לפרסם שורה של מסמכים, נימוקים פרוטוקלים והחלטות בנוגע לדרך התמוהה שבה ביקש הבנק לאשר את הארכת ההתקשרות עם רואי החשבון שלו מהמשרדים סומך חייקין ו-EY.

ב-2017 דנה ועדת הביקורת של דירקטוריון הבנק בהחלפת משרד רואי החשבון המבקרים של הבנק. זאת, בין היתר על רקע מסמך שפירסם בנק ישראל ב-2013, שבו המליץ על החלפת משרדי רואי החשבון המבקרים את הבנקים מדי פעם, בכדי לשמור על יחסי האי-תלות בין רואי החשבון לבנקים המבוקרים; וכן על רקע העובדה שמשרד סומך חייקין מכהן כרואה החשבון המבקר של לאומי כבר יותר מ–50 שנה. ועדת הביקורת סברה בתחילת הדרך שיש חמש פירמות בישראל שמסוגלות לבקר את הבנק: שתי המכהנות, וכן דלויט, קסלמן PwC ו-BDO-זיו האפט.

ב-2017 הוועדה קיבלה שתי החלטות שנדחו על ידי הדירקטוריון - הראשונה להחליף את EY ב-PwC, והשנייה להחליף את KPMG ב-BDO זיו האפט. לאחר שהדירקטוריון שלח את ועדת הביקורת (בחוסר סמכות, לטענת התובע) לשפר את החלטותיה בפעם השלישית, המליצה הוועדה על בחירה בין שתי חלופות: למנות את סומך חייקין יחד עם PwC, או להאריך שוב את המינוי של סומך חייקין ו–EY. הדירקטוריון בחר באפשרות השנייה והמלצתו הובאה, בהתאם לתקנון הבנק, לאישור אסיפת בעלי המניות שאישרה באוקטובר 2017 את הארכת ההתקשרות.

בנק לאומי
Bloomberg

בעקבות ריבוי ההחלטות בוועדת הביקורת ותמיהות שעלו בעקבות תהליך הבחירה, נכנסו רשות ניירות ערך ובנק ישראל לתמונה במסגרת התהליך, ובאוגוסט 2017 נאלץ הבנק לדווח בהרחבה על ההליכים החריגים. הבנק גילה כי חמישה מתוך שישה חברי ועדת הביקורת של הדירקטוריון נמנעו מהצבעה בדיון שבו הוחלט להמשיך בהתקשרות עם רואי החשבון הקיימים על רקע חשש לניגוד עניינים, וכך עשה דירקטור נוסף שאינו חבר בוועדת הביקורת. התוצאה הייתה שמתוך 13 חברי דירקטוריון, רק שבעה הצביעו על ההחלטה.

החיסיון הוסר

בנובמבר הגיש כהנא את המרצת הפתיחה נגד הבנק, בטענה כי בפני בעלי המניות לא עמדו די נתונים מלאים כדי לקבל את ההחלטה. בין היתר, הוא דרש כי הבנק יגלה למי מבין חברי הדירקטוריון, ובפרט ועדת הביקורת, היו ניגודי עניינים.

הבנק הגיב לטענות בכך שבניגוד להחלטת חברי ועדת הביקורת שלא להצביע מחשש לניגוד עניינים, לפי הדיווחים שמסרו החברים בוועדה לבנק, ובהתאם לחוות דעת שנתן לבנק פרופ' שרון חנס, רק לחבר אחד בוועדת הביקורת היה עניין אישי בהחלטה. הבנק לא גילה מיהו אותו חבר.

בעקבות טענות הבנק, ביקש כהנא מבית המשפט שיורה על העברת חוות הדעת של חנס לעיונו, וכן את המסמכים שהועברו לחנס לצורך הכנת חוות הדעת. עוד ביקש כהנא את אישור המפקחת על הבנקים לדיווח המשלים שבו נתגלו כל אותן תופעות בלתישגרתיות ותמוהות בהליך המינוי.

הבנק טען שהתכתובת עם חנס, כמו גם חוות הדעת שלו, חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח - טענה שנדחתה על ידי השופטת רות רונן באופן חלקי. השופטת קבעה שאכן יש לראות בחנס עו"ד של הבנק, וכי המסמכים אכן חסויים, אך מאחר שהבנק ביקש להסתמך עליהם בתגובתו בהליך, הבנק ויתר על החיסיון וכעת עליו למסור את חוות הדעת.

"משבחר הבנק להפנות לחוות הדעת, לחשוף חלק מתוכנה ולהסתמך על מסקנתה, לא ניתן עוד לראותו כמי שמבקש שחוות הדעת תיוותר חסויה", פסקה השופטת. בקשר למסמכים שהוחלפו בין הבנק לבין פרופ' חנס, השופטת קבעה כי אין לראות בבנק כמי שוויתר על החיסיון, ולכן הבנק יוכל להימנע ממסירתם.

טענה נוספת של הבנק נגעה לתכתובת עם המפקחת על הבנקים - הבנק טען לקיומו של חיסיון, מכח סעיף ספציפי בחוק הבנקאות. השופטת עמדה על כך שמדובר בחיסיון יחסי, כלומר, כזה שאפשר להסירו כשיש בכך עניין לציבור. "אני סבורה כי בענייננו גובר האינטרס הציבורי בגילוי המידע", כתבה השופטת בהחלטתה והורתה לבנק להעביר את המסמך לעיונו של כהנא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#