עתירה: חלקים בחוק האכיפה המינהלית בני"ע אינם חוקתיים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתירה: חלקים בחוק האכיפה המינהלית בני"ע אינם חוקתיים

איגוד הנאמנים מבקש לבטל חלקים מחוק האכיפה המינהלית ■ בעתירה שהגיש נטען כי היקף הסמכויות שהוקנו לרשות ניירות ערך "יוצר ניגוד עניינים ופוגע בעקרון הפרדת הרשויות" ■ בלב העתירה הדרישה לבטל את האיסור על ביטוח ושיפוי מפני קנסות מינהליים

תגובות

>> איגוד הנאמנים בשוק ההון עתר לבג"ץ בדרישה לבטל חלקים מהסדר האכיפה המינהלית בשוק ניירות הערך, שנחקק באחרונה ביוזמת רשות ניירות הערך. האיגוד מייצג נאמנים של תעודות התחייבות (איגרות חוב ותעודות סל) ושל קרנות נאמנות הפועלים בשוק ניירות הערך ותפקידם העיקרי הוא להגן על האינטרסים של המשקיעים בניירות ערך אלה.

העתירה מכוונת נגד סעיפים מסוימים בחוק לייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך, שנכנס באחרונה לתוקף והקנה לרשות סמכויות אכיפה נרחבות שעוררו ביקורת רבה בקרב הפעילים בתחום.

בעתירה - שהוגשה באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, אבי סתיו והגר פלגי הקר ממשרד עו"ד ארדינסט בן-נתן ושות' - איגוד הנאמנים אינו מבקש לבטל את הסדר האכיפה המינהלית כולו, אלא את הרכיבים שלדעתו פוגעניים במיוחד.

יו"ר איגוד הנאמנים, דן אבנון מחברת הרמטיק נאמנות, הדגיש אתמול כי הוא רואה בחוק האכיפה המנהלית מהלך מבורך בפני עצמו שיסייע לשכלל את השוק ויחזק את אמון הציבור בשוק ההון. לדבריו, העתירה מכוונת כנגד הוראות ספציפיות בחוק בלבד אשר הנזק הצפוי מהן לשוק גדול מהתועלת שצפויה מהן, והיא הוגשה כדי לאפשר פעילות שוטפת של חברי האיגוד תחת משטר האכיפה החדש וכדי להכניס לתוכו בלמים והגנות ראויים.

ביטוח ושיפוי

TheMarker

העתירה תובעת לבטל את האיסור על שיפוי וביטוח בפני הקנסות המינהליים. איסור זה מעורר ביקורת נוקבת בשוק ההון, ויש לציין כי איסור גורף שכזה אינו קיים בארה"ב, שישראל אימצה את מודל האכיפה המינהלית ממנה. בהצעת החוק המקורית שהובאה לכנסת לא נכלל האיסור על שיפוי וביטוח. האיגוד מציין בעתירה כי האיסור הוא יוזמה של כמה חברי כנסת שהעלו את החשש שהאפשרות לרכוש ביטוח תגרום לפגיעה בהרתעה הטמונה בהסדר.

יו"ר רשות ניירות ערך היוצא, פרופ' זוהר גושן, שנכח בדיון בכנסת, הפריך את החששות ואף אמר שהם נובעים מ"חוסר הבנה כלכלית", אך בסופו של דבר דעתו לא התקבלה, והאיסור הגורף על ביטוח ושיפוי נכלל בחוק. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שהוביל את הטיפול בחוק בכנסת, הגן בתוקף על איסור הביטוח והשיפוי בנאום שנשא באחרונה בכנס של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) ואמר כי ללא האיסור החוק מעוקר מתוכן.

לטענת איגוד הנאמנים, האיסור פוגע באופן קשה בחופש העיסוק ובזכויות חוקתיות נוספות כמו זכות הקניין והזכות לשוויון. האיגוד טוען כי "האיסור הגורף הוא חסר תקדים בעולם, שכן הוא מתייחס גם להפרות שבוצעו ברשלנות ובתום לב", וכי "הקושי שמעורר האיסור על ביטוח ושיפוי בולט באופן מיוחד כשמביאים בחשבון שהוא חל גם על יחידים, לרבות עובדים שכירים שאינם בכירים".

בעתירה נכתב כי "במדינות מסוימות נהוג איסור על ביטוח של קנסות מינהליים, כשמדובר בהפרה מכוונת של החוק, אולם כולן, ללא יוצא מן הכלל, מתירות ביטוח כשמדובר בהפרה שלא נעשתה במתכוון".

העותרים מציינים כי הזכות לרכוש ביטוח מפני תביעה בגין רשלנות מקובלת בכל תחומי העיסוק כגון בקרב עורכי דין, רופאים ורואי חשבון. העתירה מציינת כי גם בקרב מומחים בתחום הניתוח הכלכלי של המשפט מקובלת הגישה כי האפשרות לרכוש ביטוח מפני נזקים של רשלנות עצמית היא תופעה רצויה.

TheMarker

לטענת העותרים, "המומחים סבורים שרכישת ביטוח אינה פוגעת בהרתעה, שכן זו נוצרת על ידי מנגנונים פנימיים של משטר הביטוח המשפיעים על התנהלותו של המבוטח, כמו השפעה על גובה הפרמיות, תשלום השתתפות עצמית, חשש לפגיעה במוניטין מקצועיים ועוד". העותרים מביעים חשש כי עובדים שכירים וזוטרים ימצאו את עצמם מחויבים באופן אישי בקנסות גבוהים מאוד בגין הפרות קלות יחסית שנעשו שלא במתכוון.

ערעור מינהלי

העתירה דורשת לבטל את מנגנון הערעור המינהלי בחוק החדש. בעתירה נטען כי הסדר האכיפה המינהלית פוגע בזכות הגישה לערכאות ובזכות להליך הוגן. בשל כך, במסגרת הליך מינהלי מובהק ניתן להטיל סנקציות קשות ומפליגות בחומרתן, כולל קנסות בגובה מיליוני שקלים או הגבלות על עיסוק במשרות מסוימות וביטול רישיונות והיתרים ועוד.

העתירה מתייחסת להוראה בחוק לפיה לא ניתן לערער לבית משפט רגיל על החלטת הוועדה המינהלית, אלא רק להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. העותרים טוענים כי "הביקורת השיפוטית המופעלת בעתירה מינהלית מצומצמת ביותר, שכן במסגרתה בוחן בית המשפט בעיקר את תקינות ההליך מבחינה פרוצדורלית והוא אינו מבקר את תוכן ההחלטה, למעט אם היא לוקה באי סבירות קיצונית".

איגוד הנאמנים טוען כי הסדר זה מהווה פגיעה בשוויון, שכן בהליכים דומים שנקבעו בחקיקה בעניינם של בעלי עיסוקים אחרים כמו עורכי דין, רואי חשבון ורופאים ניתנה זכות ערעור מלאה לבית המשפט ולא מנגנון של עתירה מינהלית.

קביעת הקנס

העתירה תוקפת את מנגנון הקביעה של סכומי העיצומים הכספיים שהרשות מוסמכת להטיל על נאמנים של קרנות נאמנות. סכום העיצום נקבע על פי סך הנכסים הנמצאים בנאמנות אצל הנאמן, תוך התחשבות בנכסי כל קרנות הנאמנות שבאחריותו ללא קשר לשווי הנכסים של הקרן הספציפית שלגביה אירעה ההפרה שבגינה נקבע הקנס.

TheMarker

האיגוד טוען כי זהו מנגנון לא הגיוני שעלול ליצור עיוות קיצוני, למשל במקרים שבהם שווי נכסיה של הקרן שלגביה בוצעה ההפרה קטן מאוד ביחס לשווי כל הנכסים הנמצאים תחת נאמנותו של הנאמן.

נאמנויות קיימות

העתירה עוסקת בבעיה מבחינתם של נאמנים בנאמנויות קיימות, שהחוק החדש חל עליהן. החלת הסדר האכיפה המינהלית על נאמנויות שהיו קיימות בזמן כניסת ההסדר לתוקף מקשה על הנאמנים, מכיוון שאין להם אפשרות לשנות את התנאים המסחריים של הנאמנות, וגם לא את התמורה שאותה מקבל הנאמן עבור תפקידו, אף שהחוק החדש מגדיל באופן משמעותי את הסיכונים שהנאמן חשוף להם.

העותרים טוענים כי נאמן הנכנס לתפקידו רוכש אינטרס הסתמכות חזק לפיו לא ישונו באופן מהותי הסיכונים להם הוא חשוף בלא שתהיה לו הזדמנות לגלם את השינוי בסיכונים בשכרו. האיגוד טוען כי החלת ההסדר על נאמנויות קיימות שלא ניתן לשנות את תנאיהן פוגעת בזכות הקניין של הנאמן.

תקופת התארגנות

חוק האכיפה המינהלית קובע כי אם בוצעה הפרה על ידי התאגיד או על ידי עובד שלו חזקה כי המנכ"ל (או שותף לא מוגבל בשותפות) הפר את חובת הפיקוח. מנגנון זה נועד להטיל אחריות ישירה על נושאי המשרה הבכירים ביותר בגופים שהחוק מפקח עליהם. האיגוד טוען בעתירה כי מדובר בחזקה מרחיקת לכת, שכן למנכ"ל או לשותף אין אפשרות מעשית לפקח על כל מעשה או מחדל של העובדים, וגם החוק עצמו מכיר בכך.

כדי לאזן את התמונה, קובע החוק אפשרות ליצור חזקה הפוכה לפיה קוימה חובת הפיקוח אם התאגיד הנהיג "תוכנית אכיפה פנימית", הכוללת נהלים למניעת הפרות ומינוי אחראי לפיקוח עליהם.

האיגוד טוען בעתירה כי בתקופת הביניים שבין כניסת החוק לתוקף ועד לקביעת תוכנית אכיפה שגיבושה הוא עניין הדורש זמן ממושך המנכ"ל או השותף "נמצאים במצב בלתי אפשרי" - הם חשופים לסיכון שיואשמו בהפרה בשל מעשי עובדיהם גם אם לא ידעו עליהם, אך אין להם אפשרות מעשית לממש את הזכות המאזנת שניתנה בחוק לקבוע תוכנית אכיפה ולזכות בהגנה מפני הסיכון.

יש לציין כי רשות ניירות ערך פירסמה רק באמצע אפריל האחרון קריטריונים מנחים לגיבוש תוכניות אכיפה. האיגוד מבקש בעתירה מבג"ץ לקבוע כי החזקה שלפיה הופרה חובת הפיקוח אם היתה הפרה על ידי התאגיד או עובד שלו, לא תחול עד שישה חודשים לאחר שרשות ניירות ערך תפרסם נוסח סופי של הקריטריונים לגיבוש תוכנית אכיפה.

היועץ המשפטי היוצא של רשות ניירות ערך, עו"ד שוני אלבק, אמר אתמול בהרצאה כי הדיון הציבורי בנושא האכיפה המנהלית היה מקיף ויסודי. "תהליך החקיקה נמשך הרבה שנים, והיו שותפים לו היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, שר המשפטים, משרד האוצר, רשות ניירות ערך, ועדת השרים לחקיקה וכמובן ועדת הכספים, שקיימה תריסר דיונים על החוק. התהליך נוהל בשקיפות גדולה, לרבות מעל גבי העיתונות בכל שלב ושלב, ותוך קיום דיאלוג שוטף עם כל הגורמים הכפופים לחוק. התוצר שהתקבל לבסוף משקף את כל האיזונים והפשרות שנעשו בתהליך והולידו חוק שהתקבל בהסכמה גורפת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#