דרמה בבזק: אושרה תביעה ייצוגית נגד אלוביץ', הנדלר והחברה - ב-2 מיליארד שקל - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרמה בבזק: אושרה תביעה ייצוגית נגד אלוביץ', הנדלר והחברה - ב-2 מיליארד שקל

במרכז התביעה, הטוענת לנזק שנגרם לבעלי המניות, עומדים הפחתת דמי הקישוריות ורפורמת השוק הסיטוני ■ בזק ובכיריה חויבו בינתיים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 150 אלף שקל

15תגובות
שאול אלוביץ' וסטלה הנדלר
אייל טואג ואלי דסה

אחרי החקירה הפלילית והמעצרים המתוקשרים, וערב סיום עבודתה של סטלה הנדלר בבזק - החברה ובכיריה ממשיכים להסתבך. בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר היום (ב') בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסכום של 2 מיליארד שקל נגד בזק ו-13 מבכיריה, בהם שאול אלוביץ' והנדלר. כעת ידון בית המשפט בתביעה הייצוגית עצמה ובנזק שנגרם לבעלי המניות. בזק ובכיריה חויבו בינתיים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 150 אלף שקל.

במרכז התביעה עומדים שני אירועים מהותיים שאירעו בבזק ב-2013-2012: הפחתת דמי הקישוריות ורפורמת השוק הסיטוני. על פי הנטען, בזק לא דיווחה כנדרש על שני המהלכים המשמעותיים הללו - למרות שלכל אחד מהם יש השפעה מהותית ושלילית על עסקי החברה ועל תוצאותיה הכספיות. התובעת הייצוגית דרשה פיצוי על ההפסדים שנגרמו לבעלי המניות בגין מחדלי דיווח של בזק, ובגין הסתרת מידע מהותי מציבור המשקיעים.

רפורמת השוק הסיטוני, המכונה גם רפורמת הפס הרחב, נוגעת להחלטת שר התקשורת ממאי 2012 לקביעת מדיניות חדשה, באמצעות הקמת שוק סיטוני ופתיחת ענף התשתיות הקוויות לתחרות. באופן משלים לרפורמת השוק הסיטוני, מסר משרד התקשורת לבזק בפברואר 2013 מסמך שימוע בעניין הפחתת דמי הקישוריות.

הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה בינואר 2015 על ידי עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא בשם חברת ליעד אחזקות, שהיא בעלת מניות בבזק. בבקשה נטען כי בזק תיארה בפני ערכאות שיפוטיות את ההשלכות השליליות הקשות, הדרמטיות והעצומות של הרפורמות של משרד התקשורת על פעילותה - אולם תיאור זה לא בא לידי ביטוי בדיווחיה כחברה ציבורית, ודיווחיה החלקיים, המאוחרים והמטעים של בזק לציבור בעלי המניות היו שונים בעליל. עוד נטען כי בכירים בבזק מכרו את מניותיהם בתקופה שבה החברה לא מילאה את חובתה לדווח על אותם אירועים דרמטיים ועל השלכותיהם הצפויות.

עובדי בזק פורשים תשתית של סיבים אופטיים
רונן טופלברג

לתביעה צורפה חוות דעת של המומחה הכלכלי דוד סלומון, שבה נטען כי הפחתת דמי הקישוריות הביאה לפגיעה ברווח הנקי של בזק בסדר גודל של כ-80 מיליון שקל בשנה, ולפגיעה מהותית בשווי החברה בשיעור של 5% ביחס לשווי השוק של בזק ב-28 בפברואר 2013.

בכל הנוגע לרפורמת השוק הסיטוני, חוות הדעת גרסה כי זו הביאה לפגיעה מהותית בשווי החברה, שהתבטאה בהפחתה של כ-3.5 מיליארד שקל.  נטען כי בהתחשב בהסתברות מימוש הרפורמה, מסתכם הנזק הכלכלי למחזיקי המניות בכ-2.3 מיליארד שקל - 84 אגורות לכל מניה. על פי חוות הדעת, בעקבות שני המהלכים יחד ירד שווייה של בזק בכ-4.2 מיליארד שקל, כ-26% משווייה. הנזק הכלכלי למחזיקי המניות מסתכם על פי התביעה בכ-2.3 מיליארד שקל.

בזק ובכיריה טענו להגנתם כי הגילוי שניתן על ידי החברה במסגרת הדו"חות התקופתיים והמידיים היה כדין. לטענתם, המידע אודות המהלכים אליהם מתייחסת הבקשה זרם בזמן אמת לשוק גם מצד משרד התקשורת, אנליסטים בתחום וכלי התקשורת.

בזק ובכיריה התייחסו גם לנזק הכספי שנטען על ידי התובעת הייצוגית, והדגישו כי הוא מבוסס על הערכות וספקולציות בנוגע לפגיעה עתידית בתוצאות קבוצת בזק. החברה צירפה מצדה חוות דעת של פרופ' אהרון עופר, ממנה עולה כי גם אם היתה התובעת הייצוגית מוכיחה את טענותיה בדבר מחדלי דיווח, הרי שלא נגרם לבעלי המניות נזק - הן בהיבט הרפורמה בשוק הסיטוני והן בהיבט דמי הקישוריות.

שאול אלוביץ' בבית משפט השלום בתל אביב, בפברואר האחרון
עופר וקנין

גם רשות ניירות ערך התערבה בניהול התביעה והודיעה על החלטה לסייע לתובעת הייצוגית במימון הוצאות התביעה. "הסכמת הרשות לסייע במימון הוצאות התביעה הייצוגית התבססה בעיקר על הערכתה את סיכויי בקשת האישור להתקבל בכל הנוגע לעילת התביעה, המתייחסת לטענה להפרת חובת הדיווח בנוגע לרפורמת השוק הסיטוני", נכתב בהודעת הרשות. הרשות הודיעה כי החליטה גם לסייע במימון חוות הדעת הכלכלית בתיק באופן מלא - עד תקרה של 120 אלף שקל.

השופטת דניה קרת מאיר שכתבה את ההחלטה התייחסה לרפורמת השוק הסיטוני וציינה כי התובעת הייצוגית הוכיחה את קיומו של נזק לכאורה על פי שיטת חיסרון הכיס - שלפיה הפיצוי נקבע לפי ההפרש בין המחיר ששילם המשקיע עבור רכישת נייר הערך, לבין ערכו הריאלי במועד הרכישה - שאינו מביא בחשבון את המידע המטעה, במועד הרכישה. במקרה הזה, ציינה קרת מאיר, מתבטא הנזק בכך שב-20-15 בינואר 2014 ירדו מניות בזק בשיעור של 10%. הקבוצה התובעת היא כל מי שרכש מניות בזק החל ביוני 2013 והחזיק במניות (כולן או חלקן) עד למועד הגשת התביעה.

בכל הנוגע להפחתת דמי הקישוריות, ציינה קרת מאיר כי לא נרשמה ירידת שער כלשהי אותה ניתן לייחס לגילוי ההטעיה, אולם עם זאת הדגישה כי יש לאפשר לתובעת הייצוגית להוכיח את הנזק הנטען על ידה. הקבוצה התובעת במקרה הזה היא כל מי שרכש מניות בזק החל מה-28 בפברואר 2013 והחזיק במניות (כולן או חלקן) עד ל-29 במאי 2014.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#