האג'נדה של בית המשפט הכלכלי: אקטיביזם מרוסן להגנת המשקיעים - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האג'נדה של בית המשפט הכלכלי: אקטיביזם מרוסן להגנת המשקיעים

בהחלטה החשובה הראשונה של בית המשפט הכלכלי הפגינה השופטת קרת-מאיר נכונות לבלום בעלי שליטה דומיננטיים כמו נוחי דנקנר

3תגובות

>> לא מעט אנשים הרגישו שבית המשפט הכלכלי הצדיק את הקמתו כשהשופטת המחוזית דניה קרת-מאיר קבעה שלשום בהחלטה מנומקת ומהירה כי כור חייבת לחלק בין כל בעלי המניות של מכתשים אגן את ההטבה העודפת שסידרה לעצמה במכירת מכתשים שבשליטתה לחברה הסינית כמצ'יינה. מנגד, היו שציקצקו בציניות ורמזו שההחלטה היתה צפויה בדיוק מאחר שבית המשפט הכלכלי צריך היה להצדיק את קיומו.

לאמתו של דבר, ההחלטה של השופטת קרת-מאיר להתערב בעסקת מכתשים מאוזנת ומרוסנת למדי. בעלי השליטה של מכתשים היו אלה שהפגינו חוסר ריסון במבנה העסקה - ולא בית המשפט שהורה לשנות אותה.

התובע הייצוגי דב כהנא טען באמצעות עו"ד יצחק אבירם כי העסקה מקפחת את בעלי המניות מהציבור משום שכור הקנתה לעצמה נתח גדול יותר מהתמורה ביחס לשאר בעלי המניות. כור, שבשליטת נוחי דנקנר, טענה באמצעות עוה"ד ד"ר גיל אוריון ואברמי וול כי מדובר בפרמיית שליטה לגיטימית וכי מנגנוני חוק החברות יגנו על בעלי המניות מהציבור משום שבאסיפה הכללית של מכתשים תידרש תמיכה של רוב מתוכם לעסקה.

התובע הייצוגי דרש את התערבות בית המשפט בטענה כי המחיר שמשלמת כמצ'יינה בעסקה הוא מחיר הוגן, אבל חלוקתו אינה הוגנת והבאת העסקה לאישור האסיפה הכללית היא מעין אולטימטום לבעלי המניות.

אין חסינות מביקורת שיפוטית

המסר המובהק ביותר בהחלטת השופטת קרת-מאיר הוא כי גם במקום שבו חוק החברות מקנה הגנות לבעלי מניות המיעוט - כפי שקיימות בעסקות מיזוג המבוצעות בטכניקה הקרויה "מיזוג הופכי משולש" - יש מקום לביקורת שיפוטית על עסקות ובמיוחד על "עסקות בניגוד עניינים כשבעל השליטה הוא צד להן, כמו במקרה שלפני".

עופר וקנין

השופטת נסמכת על מאמרם של הפרופסורים אסף חמדני ושרון חנס, הקובע כי גם אישור עסקה באמצעות מנגנוני ההגנה בחוק החברות אינו מעניק לעסקה חסינות מביקורת שיפוטית. "לביקורת השיפוטית יש תפקיד חיוני בהגנה על המשקיעים", קובעת קרת-מאיר ומסמנת את האג'נדה החדשה של בית המשפט הכלכלי: אקטיביזם שיפוטי בהגנה על משקיעים בעסקות בעלי שליטה.

אבל האקטיביזם הזה יהיה מרוסן: השופטת מציינת כי השינוי בתיקון מספר 16 לחוק החברות, הידוע בשם "חוק ייעול הממשל התאגידי", העלה את הרוב הדרוש לאישור עסקות משליש מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה לחצי. לדבריה, תיקון זה הגביר את ההגנה על בעלי מניות המיעוט ולכן הוא מקטין את הצורך בהתערבות שיפוטית בעסקות. עם זאת, היא מוסיפה: "בעיני הצורך בביקורת שיפוטית חל במשנה תוקף כשההצעה המונחת לאישור בפני בעלי מניות המיעוט היא הצעה שהובאה למעשה לאישורם על ידי בעלי מניות השליטה".

סטנדרט ההתנהגות שמאמצת קרת-מאיר הוא כי בכל עת שמופר השוויון בין בעלי מניות בעסקת מיזוג יש חשד לחוסר הגינות והצדקה להתערבות שיפוטית. ניגוד העניינים שבו מצויה כור בעסקה גורלית שבה המיעוט נפרד מכל אחזקותיו במכתשים הוא מקרה המחייב ביקורת שיפוטית לטעמה.

הביקורת השיפוטית בוחנת אם העסקה גובשה בהליך הוגן ואם המחיר שהניב הוא הוגן. ברוח בית המשפט של דלוור, הגישה שמאמץ בית המשפט הכלכלי שלנו הוא כי הליך הוא הוגן אם נוהל בצורה שמדמה ככל האפשר "משא ומתן בתנאי שוק בין צדדים בלתי תלויים".

לדברי קרת-מאיר, "אין מחלוקת כי במקרה שלפני לא התקיים כל משא ומתן ממשי ואמיתי בין כור לבעלי המניות מהציבור שהיה בו כדי לייצג את עניינם של בעלי המניות מקרב הציבור בעניין ההטבה הנוספת שניתנה לכור". בהמשך הבהירה: "לכן, לא הובטחה בדרך כלשהי זכותם של בעלי המניות מקרב הציבור כי תונח בפניהם לאישור ההצעה הטובה ביותר. מכאן עולה כי אין לראות בבעל השליטה כמי שקיים את חובות ההגינות כלפי בעלי המניות".

בית המשפט אומר כי רק לאחר שיקוימו כל חובות ההגינות ניתן לדון ב"דמי ייזום ראויים" לבעל השליטה על "שיזם, תיכנן והביא לידי ביצוע עסקת מיזוג המיטיבה עם כל בעלי המניות".

השופטת ממליצה לאמץ פרקטיקה של מינוי ועדת דירקטורים בלתי תלויים שתנהל את המשא ומתן על העסקה במקום נושאי משרה ודירקטורים החשודים כאומרי הן של בעל השליטה. מעניין לציין כי ללא קשר לפרשת מכתשים אימץ בשבוע שעבר דירקטוריון מבטח שמיר את הרעיון הזה כדי לבחון מחדש את המחיר שקיבלה החברה עבור מכירת אחזקותיה בתנובה.

מה צפוי עכשיו? דיון נוסף בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נקבע לאמצע יוני. במועד זה עשוי להתעורר קרב חוות הדעת סביב שאלת גובה ההטבה שקיבלה כור ושבית המשפט הורה לחלקו בין בעלי המניות באופן שווה. פרופ' יצחק סוארי העריך מטעם כור את שווי האופציה ב-160 מיליון דולר. חוות דעת שהוכנה על ידי פרופ' דן גלאי מהאוניברסיטה העברית עבור התובע הייצוגי וטרם הוגשה לבית המשפט, קובעת כי שווי ההטבה הוא הרבה יותר מ-200 מיליון דולר.

מבחינה מעשית, ההטבה העודפת היא אופציה שמימושה עוד רחוק, ולכן תיאלץ כור לחלק את שווי ההטבה על ידי תשלום מזומן מכיסה.

מצד אחד, כור בוודאי לא תרצה לאבד את העסקה. מצד שני, יש סיכוי טוב שכור תרצה לערער על החלטתה של השופטת קרת-מאיר, והליך כזה יימשך לפחות כמה חודשים. מה עושים? כור יכולה להציע לבעלי המניות להצביע על אישור העסקה באסיפה הכללית תוך שהיא מפקידה בנאמנות את שווי ההטבה השנויה במחלוקת ומתחייבת לחלקו לבעלי המניות אם תפסיד בערעור. אם כל הצדדים מעוניינים בעסקה, אין סיבה שלא יגבשו פתרון ברוח זו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#