השכירים ימשיכו לקטר - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השכירים ימשיכו לקטר

הכוח הפוליטי מאפשר לקבוצות עסקיות להשפיע מראש על חוקי המס

תגובות

>> תאגידים משלמים פחות מס מבני תמותה. המצב הזה מתקיים לא רק מכיוון שמס החברות נמוך ממס ההכנסה - אלא גם מכיוון שתאגיד מעסיק יועצים, שמפתחים טכניקות להפחתת מס ומוצאים פרצות לגיטימיות בחוקי המס.

העיתון "גרדיאן" החל ב-2009 לפרסם סדרת תחקירים על המס שמשלמים תאגידים בריטיים. הסדרה זכתה לעניין עצום והעלתה לתודעה את המושג "פער המס" (The Tax Gap), שהוא הפער בין המס שאמור לשלם תאגיד למס המשולם בפועל. אגב, היה מי שבדק את דיווחי המס של "גרדיאן", ומצא כי גם לעיתון יש פער מס.

הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז למשפט ועסקים נרתמה לטרנד העולמי, ובחנה את פער המס ב-25 החברות הגדולות בבורסה בישראל. מסקנת החוקרים היא כי תכנוני מס לגיטימיים איפשרו לחברות לגרוע מהמדינה כ-3 מיליארד שקל בממוצע מדי שנה, באופן חוקי. הדו"ח מצא כי שיעור התרומות של החברות לקהילה נמוך בהרבה מסכום זה.

המסר בדו"ח הוא כי ראוי שאחריות חברתית של תאגידים תבוא לידי ביטוי בהימנעות מתכנוני מס אגרסיביים, גם אם הם חוקיים, וכי עדיף מס מלא על פני תרומות. הדו"ח גם קורא ליותר שקיפות - כך שהציבור יוכל לראות מה המס האמיתי שמשלמות החברות.

הדרישה לשקיפות מוצדקת, אבל התמקדות של הדו"ח בחברות ציבוריות בעייתית. ראשית, תכנוני מס קיימים גם בחברות פרטיות שאינן שקופות, ולכן פער המס שם גדול במיוחד. שנית, חלק גדול מחסכונות הציבור מושקע באופן ישיר ועקיף בחברות ציבוריות. אם אלה ישלמו יותר מס, ייפגעו גם החסכונות הפנסיוניים והמשקיעים הציבוריים (אלא אם נקבל את הנחת הדו"ח, שתשלום מס כאקט של אחריות חברתית יביא לגידול עתידי ברווחים).

ועוד נקודה: הדו"ח מתמקד בתאגידים, אבל פער המס המטריד באמת בישראל הוא בין בעלי ההון לשכירים. מדדי השוויון החברתי מעידים על פער גדל והולך בהכנסות בין עשירי האלפיון העליון, שמשלמים מס רווח הון בשיעור נמוך תודות לייעוץ של "בוטיקי מיסוי" שצמחו בישראל לעשרות, לבין ציבור השכירים הנאנק תחת נטל מס מצרפי מהגבוהים בעולם ויכול רק לקטר.

מאידך, המציאות הגלובלית עדיין כזו שבה מדינות מתחרות על משיכת הון באמצעות שיעורי מס נמוכים ליחידים בעלי הון ולתאגידים. לא מעט שינויי חקיקה שנעשו בישראל והיטיבו עם בעלי הון גרמו לכך שהון זר זרם לכאן בשנים האחרונות על חשבון מדינות אחרות בעולם. במקביל, ישראל התקבלה ל-OECD. במלים אחרות, ישראל הצליחה לא רע במשחק הפוקר הבינלאומי של קביעת הסדרי מס אטרקטיביים, אבל הצליחה פחות בבניית איזון חברתי פנימי ראוי.

עורכי הדו"ח קוראים ללחץ ציבורי על תאגידים שמנצלים תכנוני מס אגרסיביים. העלאת המודעות לעניין מבורכת, אך הדו"ח מזכיר רק בחטף סיבה חשובה במיוחד לדרוש מתאגידים להימנע מתכנון מס אגרסיבי - הכוח הפוליטי של הקבוצות העסקיות שנבדקו. דוגמה מובהקת היא חברות הגז. המאבק הפוליטי שניהלו ברוני הגז נגד ועדת ששינסקי הביא לכך שהחוק הסופי כלל הקלות בשווי מאות מיליוני שקלים, לעומת המס שביקשה הממשלה להטיל בתחילה. מי צריך תכנון מס כשאפשר להשפיע על חוקי המס עוד בשלב שבו הם נכתבים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#