הרשות למלחמה בהלבנת הון תגמיש את חובת הדיווח לעורכי דין - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשות למלחמה בהלבנת הון תגמיש את חובת הדיווח לעורכי דין

ליבאי: "חובת הדיווח פוגעת בנשמת המקצוע"; פרקליטת מיסוי וכלכלה: "אנחנו מעלים את החיסיון לערך מקודש, אבל האמת מקודשת יותר"

תגובות

>> תזכיר חוק שעומד בימים אלה לבחינת משרד המשפטים מתעתד להחיל חובת דיווח על עורכי דין במקרים שבהם הם חושדים כי לקוחם מבצע עבירות של הלבנת הון או מימון טרור. את הפאנל שעסק בהצעת החוק הנחתה עו"ד נוית נגב, שציינה כי הצעת החוק הועלתה כחלק מהחלת הסטנדרט הבינלאומי במאבק במימון טרור והלבנת הון - אך הדבר לא עצר את הביקורת החריפה של עורכי הדין הפרטיים על ההצעה.

בהמשך לדבריה של נגב, עו"ד פול לנדס, יו"ר רשות איסור הלבנת הון, הסביר כי "אם לא נחיל את החובות האלה יהיה לנו גינוי חריף ממועצת אירופה". לדבריו, "ישראל נכשלה כישלון חרוץ בהטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים. האיחוד האירופי ומדינות אירופיות רבות החילו זאת. זה לא חל בארה"ב כיום, אבל לא כל מה שהאמריקאים יכולים להרשות לעצמם, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו".

לנדס ניסה להרגיע את עורכי הדין באומרו: "אנחנו מוכנים להגיע להסכמה עם לשכת עורכי הדין כדי להחיל חובות באופן שקול ומוסכם. אנחנו אמנם לא נעמוד בסטנדרט הבינלאומי, אבל נוכל לומר שיש לנו גרעין חשוב".

פרופ' דוד ליבאי, מבכירי הסנגורים בישראל ולשעבר שר המשפטים, אמר כי "ההצעה פוגעת בלבו ובנשמתו של מקצוע עריכת הדין - באמון של הלקוח בעורך הדין. זו מסורת שרוצים לפגוע בה, וצריך לשאול לאן זה יוביל.

"אני מתנגד לכך שלקוח יספר לי דברים ואני אחר כך אשתמש בזה נגדו בשל חובה שבחוק. אני לא רוצה ולא יכול להיכנס לקונפליקטים האלה. אל תאמרו לי: אם אתה חושד שהלקוח עבריין, תדווח. אני כסנגור עומד לצדו של האזרח מול המשטרה והפרקליטות, אני לא עובד של הרשויות הללו", סיים ליבאי.

כיום, הסביר ליבאי, עורך דין ששומע שאדם עומד לעשות עבירה ולא מונע זאת, מסתכן בסיוע לעבריין. אלא שלדבריו, "כאן מרחיקים לכת בהטלת חובות על עורך הדין. הוא צריך לדווח אם יש לו חשד סובייקטיבי לביצוע עבירה. זה ייצור קונפליקטים קשים מאוד".

עו"ד אלה רובינק, שעומדת בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה, לא הסכימה עם ליבאי. לטענתה, "אנחנו מעלים את החיסיון לערך מקודש, אבל ערך האמת מקודש יותר". לדבריה, "ב-60 השנים האחרונות החקיקה הבינלאומית שמה דגש על מניעה, ולא ייתכן שעורכי הדין ינותקו כמגזר-על שלא חייב בחובות דיווח.

"במה שונה עורך דין מפקיד בנק? למה שעורך דין יופטר מחובות דיווח? רואה חשבון שמגיש דו"חות לרשות המס צריך להסתייג מדו"ח אם הוא חושב שהלקוח העלים הכנסה. הוא צריך לרשום הערת עסק חי. למה שעורכי הדין לא יחויבו גם הם בחובות דיווח?"

לנדס הוסיף כי "עורך דין אינו צריך לעזור לעבריין. אם בא אליך לקוח שמשתמש בך להלבנת הון, אל תבצע את הפעולה. אם אתה מבצע את הפעולה, אתה צריך לדווח".

עו"ד דורון סטריקובסקי פנה ללנדס ואמר "אני מודה לכם שאתם רוצים להגן עלינו, אבל אנחנו ילדים גדולים. אם אני חושב שאני אעבור עבירה תסמכו עלי". הוא הקשה: "למה אני צריך לעבוד בשביל רשות איסור הלבנת הון בתפקידי חקירות? אני משלם מספיק מס הכנסה שמקיים את פעילות הרשות".

קמחי מוטי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#