דניאל פרידמן: "לצמצם את מעורבות שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דניאל פרידמן: "לצמצם את מעורבות שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים"

בפאנל בנושא שיטת מינוי השופטים בישראל התעמתו פוליטיקאים ושופטים על הרכב הוועדה ■ השופט טירקל: אני לא בטוח שהגורמים הפוליטיים אובייקטיביים ■ בפאנל אחר בנוגע לסוגיית העומס בבתי המשפט הסתמן קונצנזוס נגד יוזמת שר המשפטים לקבוע בוררות חובה

תגובות

>> תוכן הדיונים המתקיימים בוועדה לבחירת שופטים והעסקות שנעשות לצורך בחירת שופטים לערכאות השונות הוא עדיין בגדר תעלומה לרוב הציבור.

פאנל בנושא, שנערך בכנס של ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין שהתקיים בסוף השבוע באילת, קיבץ שבעה אנשים שישבו בוועדה לבחירת שופטים, וניסה לשפוך אור על הנעשה בוועדה החשאית.

כיום הרכב הוועדה לבחירת שופטים מונה שני עורכי דין, שני חברי כנסת, שלושה שופטים מבית המשפט העליון ושני שרים. כדי לבחור שופט לבתי משפט השלום והמחוזי די ברוב רגיל של חברי הוועדה, וכדי לבחור שופט לעליון יש צורך בהסכמה של לפחות שבעה מחברי הוועדה.

בתחילת הדיון העלה מנחה הפאנל, עו"ד יראון פסטינגר, שאלה: האם השיטה לבחירת שופטים בארץ היא טובה?

שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל השיב כי "זו השיטה הטובה מהשיטות הקיימות. היא מייצגת חברה דמוקרטית. החיסרון הוא שהיא יכולה לפעול היטב רק אם כל אחד בוועדה פועל מתוך הגינות אמיתית, ולא בשל קשרים אישיים".

טירקל הטיל ספק בשיקולים המקצועיים של הגורמים הפוליטיים שיושבים בוועדה. לדבריו, "אני לא בטוח לגבי הגורמים שאינם שופטים אם הם אכן שוקלים את המועמדים רק לפי שיקולים אובייקטיביים. אם ח"כ או שר נוטה חסד למועמד שיותר קרוב אליו, זה לגיטימי, ובלבד שזה לא יגבר על השיקולים האחרים ושהמועמד עומד ברמת המקצועית הנדרשת".

שופטת המחוזי בתל אביב מיכל אגמון-גונן ציינה כי "המטען הערכי, החינוך והערכים שהמועמד מחזיק בהם בנושאים חברתיים מרכזיים הם רלוונטיים, והוועדה צריכה לדעת אותם".

קמחי מוטי

ח"כ אורי אריאל, שמכהן בוועדה זה כשנתיים, העריך את תפקוד הוועדה כ"טוב מאוד". עם זאת, לדבריו, "חשוב לשנות את החשאיות הקיימת כיום בוועדה ולהגביר את השקיפות".

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שבתקופת כהונתו נקלע לעימות מר עם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, עימות ששיתק את הוועדה לבחירת שופטים במשך זמן רב, נקט קו ביקורתי כהרגלו. לדבריו, "זה תקופה ארוכה שופטי העליון מסבירים בארץ ובעולם שזו השיטה הטובה ביותר לבחירת שופטים, אבל אף מדינה לא אימצה את השיטה הזו. משעשע להשוות את ההתנהגות של שופטים ופוליטיקאים כשהם פועלים באותם מצבים: כשיש שיטה שמעניקה לקבוצה מסוימת את השליטה, הם מסבירים שזו השיטה הטובה ביותר".

לדעת פרידמן, המועמדים לשיפוט שמציעים הפוליטיקאים עדיפים פעמים רבות על המועמדים שמציעים השופטים. כדוגמה לכך הזכיר כי "את פרופ' רות גביזון הציעו פוליטיקאים, והיא זכתה עכשיו בפרס ישראל למשפט". לדבריו, "במינוי של גביזון, בית המשפט העליון אמר שהוא רוצה אנשים מדפוס מסוים, אף שהיא מוכשרת מאוד. שופטי העליון רצו עוד שופטים אקטיביסטיים כדי להנציח את קו הפעולה הזה". פרידמן התייחס להתנגדות של הנשיא בדימוס אהרן ברק למינויה של פרופ' גביזון בשל התנגדותה לגישת האקטיביזם המשפטי שהוביל. על השופטים חברי הוועדה אמר כי "הם מנהלים את הבית של עצמם, וצריך לצמצם את השליטה והמעורבות שלהם".

ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ניצל את הבמה כדי לתקוף את בית המשפט העליון אף הוא. לדבריו, השופטים עוסקים בשיפוט, אבל מנהלים את המדינה. בית המשפט העליון לוקח לעצמו סמכות להחליט שהמדינה תזיז תקציב של מיליארדי שקלים בלי לומר מאיפה לקצץ. כשבוחרים שופטים לעליון צריך יותר אנשי ציבור. ביהמ"ש העליון מנהל את המדינה יותר מכל אחד אחר, לכן צריך שיהיו בו ערכים ועמדות של כלל הציבור.

עו"ד פנחס מרינסקי, נציג הלשכה בוועדה, אמר כי "כיום יש אובייקטיביות רבה בתהליך הבחירה, אך בזמן האחרון ראיתי תופעה של מסלול ישיר לשיפוט". לדבריו, "הדרך המהירה ביותר להיות שופט היא להיות עוזר משפטי של שופט בעליון".

על הלחצים המופעלים עליו כחבר ועדה אמר: "כל הגוורדיה שהפסיקה לכהן בבית המשפט העליון מתחילה בטלפונים". הוא הוסיף כי "במקרים של עוזרים משפטיים, הנהלים הקיימים הוסטו הצדה ברגל די גסה. שמם של אנשים שלא היה צריך לעלות עלה, בחלק מהמקרים תוך ניגוד עניינים. לא ראיתי זאת אצל פוליטיקאים במינוי מקורביהם. השופטים הם בגדר נאה דורש, אבל לא נאה מקיים".

מיליון שקל הוצאות על עיכוב מכרז

האם יש דרך ריאלית להביא לכך שההתדיינות בבתי המשפט תהיה מהירה ויעילה יותר? בפאנל שהתקיים בנושא, ניסו שופטים ועורכי דין להעלות הצעות שייעלו את ההליך המשפטי ויפחיתו את העומס.

ההצעה הראשונה שנדונה היתה זו שמקדם שר המשפטים, יעקב נאמן, להחלת בוררות חובה על המתדיינים בבתי משפט השלום. בין המשתתפים היתה הסכמה גורפת כמעט כי זה אינו הפתרון לעומס.

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, אורי גורן, פתח באומרו, "הביטוי 'בוררות חובה' מכיל בתוכו סתירה פנימית. בוררות מטבעה יש לה פן הסכמי, והחובה שוללת אותו".

עוה"ד רם כספי הוסיף כי "לכל אדם יש זכות חוקתית להתדיין בפני בית המשפט. כשאנשים מגישים תביעה של 50 אלף שקל ייתכן שעבורם זה תיק חשוב ביותר".

שופט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, אמר בנחרצות כי "מדובר בניסיון להתנער מחובה בסיסית של המדינה. זו הפרטה". עם זאת, הוא הציע "לא לפסול בוררות חובה בסכסוכי עבודה. ייתכן שצורכי הציבור יאמרו שבדיני עבודה זה בסדר".

בהמשך הפאנל העלה המנחה, עו"ד ברוך כצמן פתרון אחר לבעיה - הטלת הוצאות משפט על בקשות ביניים שמוגשות במסגרת ניהול התיק. על כך אמר גורן: "הטלת הוצאות יכולה לשמש הרתעה לאנשים שרוצים לפנות לבית המשפט בתביעות צודקות". כמי שעומד בראש ועדה מייעצת לשר המשפטים בנוגע להליך האזרחי, סיפר גורן כי "הוועדה מתכוננת לקבוע קריטריונים לקביעת שכר טרחת עורכי דין בכפוף להטרדות של אותו צד את בית המשפט בבקשות, מספר ישיבות, גובה התביעה וכדומה", אמר.

כספי הציע להבדיל בין סכסוכים עסקיים בין חברות לבין סכסוך בין אנשים פרטיים. "שחברות ישלמו, בלי חוכמות, הוצאות ריאליות, גם בתביעות סרק. אין כמעט מכרז שבעל המכרז לא אומר 'ניקח שנה רזרבה, כי מי שיפסיד יגיש עתירה ויתקע את הפרויקט'. אדם שמעכב מכרז ויפסיד - שישלם מיליון שקל הוצאות".

השופט זפט הוסיף כי "המסר צריך להיות שאם אדם הגיש ערעור סרק, הוא ייצא עם הוצאות. אין ארוחות חינם".

עו"ד אלקס הרטמן, שותף במשרד ש. הורוביץ, אמר כי "בתי המשפט צריכים להטיל הוצאות כדי לייעל את ההליך. נכון שיש שופטים שלא מנהלים דיונים ביעילות ומושכים פסקי דין, אבל אנחנו כעורכי דין לפעמים תורמים לכך, ובואו לא נתחבא".

עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב, הסכים לדברים: "צריך שצד שהולך לבית משפט יידע שאם הגיש תביעת סרק, זה יכאב. השופטים צריכים לחנך את בעלי הדין". בהמשך הוסיף, "כולנו תורמים להתנפחות ההליך המשפטי. מבחינתי, ככל שההליך המשפטי יארך - יותר טוב, אבל צדק מאוחר אינו צדק. כולנו צריכים להוריד אגו. לא צריך להילחם על כל דבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#