אנונימיות לעשירים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנונימיות לעשירים

התביעה של דובר צה"ל לשעבר - קצה הקרב בצמרת הביטחונית

2תגובות

משרד הפרסום מקאן אריקסון הגיש השבוע לבית המשפט המחוזי כתב הגנה לתביעה שהגיש נגדו אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר. תביעת לשון הרע שהגיש בניהו היא רק קצהו של קרב אדירים שמתחולל עדיין בצמרת הביטחונית של המדינה. קרב שהביא לביטול המינוי של יואב גלנט כרמטכ"ל, הביא למינוי של בני גנץ, ולסיום תפקידו של אבי בניהו.

תביעת הדיבה של בניהו נוגעת למודעה שפורסמה בעילום שם בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". בעיצומה של פרשת מסמך גלנט, שהפך במהרה למסמך הרפז, פורסמה מודעה גדולה ומדהימה בכותרת: "הפוטש בקריה הצליח (כנראה)". המודעה התייחסה למעורבות של אבי בניהו, גבי אשכנזי ואחרים בביטול הבחירה של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, והיתה חתומה על ידי "אזרחים שאינם מכירים את גלנט אישית ומודאגים מהפוטש בקריה".

באמת סביר להניח שקבוצת אזרחים מודאגים שאינם נוגעים לפרשה יוציאו מכיסם עשרות אלפי שקלים כדי לפרסם בעיתוי קריטי מודעה תוקפנית ומכפישה כלפי הרמטכ"ל ודובר צה"ל. משרד הפרסום שפועל בגלוי, כמו גם העיתונים בהם פורסמה המודעה, הבינו כנראה מיד כי מדובר בתפוח אדמה לוהט, וכי קיים סיכוי לא קטן כי המודעה תוביל לתביעת לשון הרע. ניתן להניח כי גם משרד הפרסום, וגם העיתונים קיבלו התחייבות מצד האזרחים המודאגים כי במקרה של תביעת לשון הרע, האזרחים יממנו את ההגנה המשפטית וישפו את המפרסמים על הנזק שיגרם להם, או הפיצוי שבית המשפט יחייב אותם. האזרחים התמימים כנראה מעוניינים בדבר אחד בלבד, אנונימיות. אולם הם לא מסתפקים בטוקבק אנונימי באינטרנט, הם רוצים אנונימיות מהמקפצה, כלומר בעמודי החדשות של "ידיעות" ו"הארץ".

זוהי כבר אנונימיות יקרה. רק אזרחים מודאגים באמת יכולים להרשות לעצמם כזאת אנונימיות. ואם הם מודאגים, גם אני מודאג. מודאג וסקרן, בדיוק כמו אבי בניהו שמוכן גם הוא להוציא כסף רב כדי לחשוף את מעטה האנונימיות של האזרחים המודאגים.

כתב ההגנה של מקאן אריקסון נקרא לא כמו כתב הגנה של משרד פרסום, אלא כמו כתב התקפה של האזרחים המודאגים. ברור שהוא נכתב וממומן על ידי המודאגים עצמם. כידוע, כתב הגנה הוא פרסום המוגן וחסין ברוב המקרים מתביעת לשון הרע. כאן אפשר לחזור על הדברים שנרמזו במודעה ואף לומר אותם במפורש, וכך אכן נעשה: הקצינים חתרו תחת הממשלה ואבי בניהו הוא אחד מהם. כתב ההגנה התקיף והמכפיש נועד, כמו שמקובל לאחרונה בתחום, להרתיע את מגיש התביעה מלהמשיך לנהל אותה.

המסר לבניהו הוא ברור: יש לנו כסף וזמן, אם אתה רוצה אפשר להמשיך לנהל את ההליך, ואנחנו נחזור על הדברים בכותרות גדולות בכל הזדמנות, וגם נוסיף הכפשות אישיות נוספות, המוגנות מתביעה. בסוף, גם אם תזכה, השם שלך כבר יהיה מוכתם וקשור ללכלוך הזה, עד כדי כך שלא יהיה טעם בזכייה. והעיקר, בכל מקרה לא נחשוף את האזרחים, הם ממשיכים לשלם לנו, ואנו ננהל את התהליך, ואפילו נשלם לך את הפיצוי, בלי שתוכל להצביע על מקור הפרסום. בפני בית המשפט תעמוד אם כן שאלה חדשה ומעניינת, האם אפשר לקנות אנונימיות ולפרסם לשון הרע, בנושאים ציבוריים בעלי חשיבות עליונה, לא רק בטוקבק באינטרנט, אלא גם בטובי העיתונים שלנו.

ד"ר יובל קרניאל הוא מרצה למשפט ותקשורת במרכז הבינתחומי הרצלייה ומומחה לניהול משברים בתקשורת. ykarniel@idc.ac.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#