"שופט מוגבל במה שהוא יכול לפסוק, בגישור השמים הם הגבול" - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שופט מוגבל במה שהוא יכול לפסוק, בגישור השמים הם הגבול"

עם יותר מ-250 תיקי גישור בשנה ושיעור הצלחה גבוה מ-70%, מחלקת הגישור במשרד עורכי הדין החיפאי שלמה כהן תורמת את חלקה להפחתת העומס על מערכת המשפט

8תגובות

קחו שני בני אדם שמתחשק להם לרושש זה את זה ולעתים להכות זה את זה עד זוב דם - איך גורמים להם להשלים, ללחוץ ידיים ולחייך זה לזה? שיטת יישוב הסכסוכים הקרויה "גישור" מתיימרת להיות דרך לפתרון מחלוקות המשיגה בדיוק את התוצאה הזו בצורה יעילה יותר מהליך משפטי רגיל.

הנהלת בתי המשפט כבר אימצה את השיטה ביותר מעשרה בתי משפט שלום ברחבי הארץ, ובעלי דין בתביעות של יותר מ-50 אלף שקל מחויבים להגיע לישיבה שבה מוצג להם הגישור והם יכולים לבחור לנסות להתגשר בפני מגשר מוסמך. נתוני הנהלת בתי המשפט מראים כי בממוצע יותר ממחצית מבעלי הדין שחויבו להגיע לישיבה כזו הסכימו לנסות להתגשר ומתוכם כ-60% סיימו את ההליך בהסכם גישור. במלים אחרות, פרויקט הגישור (המכונה פרויקט מהו"ת - ראשי תיבות של "מידע, היכרות ותיאום") חוסך למערכת המשפט זמן שיפוטי בכשליש מהתיקים בבתי משפט השלום שבהם הוא מופעל.

עורכי דין לא מעטים עוסקים בגישור, אבל ככל הידוע רק משרד אחד בישראל מחזיק מחלקה שלמה של מגשרים - משרד עו"ד שלמה כהן ושות', שבסיסו בחיפה. מייסד המשרד, עו"ד שלמה כהן, עוסק בגישור כמעט 20 שנה ולמחלקת הגישורים במשרדו יש שיעורי הצלחה גבוהים של 70%-80% - יותר משיעור ההצלחה הממוצע בגישורי פרויקט מהו"ת.

המשרד עצמו עוסק בתחום המסחרי ובולט בין היתר בייצוג קיבוצים. "יישוב מחלוקות בהסכמה היה חלום שלי", מספר כהן. "השתתפתי באחד הקורסים הראשונים שנערכו בארץ בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל ב-1992. מהרגע הראשון זיהיתי שיש כאן משהו אחר". לדבריו, "הגישור נשען על מערכת ערכים הפוכה לזו של המערכת המשפטית - מערכת ערכים הבנויה על אמון באדם, כבוד הדדי ואמונה שגם במצב של טרגדיה אישית או עסקית יכול להיות בסיס לשיקום ולהבראה".

בין שניים לארבעה גישורים ביום

תחילת הדרך היתה אטית. עו"ד קרן וינברג אייל, שותפה במשרד ומגשרת, מסבירה בהומור: "שלמה התחיל לגשר בתחילת שנות ה-90, כשהגישור רק הגיע לישראל ונחשב סטייה אמיתית". ב-1993 הותקנו תקנות שאיפשרו לבתי משפט להפנות מחלוקות לגישור. "זה הביא לעליית מדרגה, והתחלתי לקבל יותר ויותר תיקים", מוסיף כהן. קפיצת מדרגה נוספת נרשמה ב-2000, כשהתיקים החלו לזרום למשרד החיפאי מבתי משפט בכל הארץ. מ-2005 הנהיג כהן גישור בזוג, כאשר כל תיק מטופל על ידי שני מגשרים. בעקבות הצלחת השיטה והמשך הגעת התיקים מבתי המשפט הוקמה מחלקת גישור במשרד. כיום נערכים רבים מהגישורים בסניף רמת גן של המשרד.

למה צריך מחלקה שלמה?

טואג אייל

כהן: "התפישה שלנו היא להכשיר מגשרים שיצמחו כחלק מהמחלקה כדי לאפשר התמקצעות בתחומים שונים כמו גישור במשפט מסחרי, מנהלי, קניין רוחני, מקרקעין או עבודה".

מלבד כהן, מונה מחלקת הגישור ארבע עורכות דין שלכל אחת מהן רקע נוסף: עו"ד מירי טיטנסקי-דבש היא בעלת תואר בפסיכולוגיה וכך גם עו"ד אסנת עין דור, ועו"ד שרון סביון היא בעלת תואר בכלכלה. הוותיקה בהן היא וינברג אייל, שהצטרפה למשרד ב-2007. לוינברג אייל תואר ראשון ושני במשפטים, תואר ראשון בפסיכולוגיה והיא התמחתה אצל נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש. וינברג אייל צורפה לאחרונה כשותפה למשרד, המונה כיום 36 עורכי דין ושבעה שותפים.

לדברי כהן, "כ-95% מהגישורים מגיעים אלינו מבתי המשפט. בסך הכל מטפלת המחלקה בכ-250 תיקים בשנה, והמספרים גדלים והולכים. יתר התיקים מגיעים ישירות מצדדים לסכסוך ורובם מלווים בעורכי דין, עוד לפני הגשת ההליך לבית המשפט".

רוב הגישורים במשרד הם סכסוכים מסחריים-אזרחיים, חלקם מנהליים. ישנם גם תיקי נזיקין וביטוח, דיני עבודה וגם ירושות וצוואות. מבחינת השופטים, תיק שנשלח לגישור וחוזר עם הסכם גישור הוא חיסכון נקי בזמן שיפוט. במצטבר, מגיעות שעות השיפוט הנחסכות מדי שנה מפעילות מחלקת הגישורים במשרד שלמה כהן לעשרות אלפים. לדברי וינברג אייל, "מדי יום מתקיימים אצלנו בין שניים לארבעה גישורים במקביל, על ידי כמה מגשרים. צברנו מוניטין בקרב עורכי הדין ואלה המליצו ללקוחותיהם להעביר את הסכסוכים שלהם לגישור בפנינו".

למה שופטים מפנים תיקי גישור דווקא אליכם?

וינברג אייל: "מרבית השופטים בכל בתי המשפט יודעים בסבירות גבוהה מאוד שתיקים המועברים אלינו גם מסתיימים בהסכם. אין לנו היכרות קודמת עם שופט כלשהו. כל מה שיש בידינו הוא אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בגישורים, הנובעים מהנכס היחיד המצוי ברשותנו - הניסיון והשיטה שפיתחנו להבאת צדדים נצים להסכמות. מכיוון שהליכי הגישור חסויים לחלוטין, אנחנו לא מפרסמים הצלחות שלנו. שופטים או עורכי דין שלא העבירו אלינו גישורים בעבר שולחים ‘בלון ניסוי' - גישור אחד. אם הוא מצליח, הם מעבירים עוד".

תיקים גם מהעליון

מחלקת הגישור עורכת סטטיסטיקה של הצלחותיה. הנתונים מעידים לא רק על ההצלחה אלא גם על היקף מרשים של הפניות תיקים מבתי משפט. בשלוש השנים האחרונות הופנו למשרד 98 תיקים על ידי שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, 67 תיקים הסתיימו בהסכם גישור וניתן להם תוקף של פסק דין, תשעה תיקים מצויים בתחילתו או בעיצומו של הליך גישור ו-22 תיקים בלבד הוחזרו לבית המשפט.

TheMarker

מתוך 93 תיקים שהועברו לגישור במשרד על ידי שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשלוש השנים האחרונות, הסתיימו 44 בהסכם, 14 תיקים מצויים בתהליך גישור ו-35 תיקים הוחזרו לבית המשפט. מבית המשפט במחוז מרכז הועברו למשרד 28 תיקים בשלוש השנים האחרונות, עשרה הסתיימו בהסכם, שמונה תיקים נמצאים בטיפול ועשרה תיקים נוספים הוחזרו לבית המשפט.

בבתי משפט השלום התמונה דומה. 128 תיקים הועברו לגישור על ידי בתי משפט השלום במחוז חיפה בשלוש השנים האחרונות. 75 תיקים הסתיימו בהסכם, 23 תיקים מצויים בטיפול ו-30 תיקים בלבד הוחזרו לבית המשפט. מתוך 11 תיקים שהועברו מבתי משפט השלום במחוז צפון, שלושה תיקים הסתיימו בהסכם, ארבעה מצויים בטיפול וארבעה תיקים הוחזרו לבית המשפט.

54 תיקים הועברו לגישור על ידי בתי משפט השלום במחוז תל אביב בשלוש השנים האחרונות, 25 מהם הסתיימו בהסכם, 25 מצויים בטיפול וארבעה תיקים בלבד הוחזרו לבית המשפט. בתי משפט השלום במחוז מרכז העבירו 25 תיקים, עשרה מתוכם הסתיימו בהסכם גישור, עשרה בטיפול וחמישה הוחזרו לבית המשפט.

בית המשפט העליון מעביר תיקים לגישור במשורה. מאז 2002 קיבל ממנו המשרד 27 תיקים. 17 תיקים הסתיימו בהצלחה. שני תיקים מצויים בעיצומו של הליך גישור ושמונה תיקים בלבד הוחזרו לבית המשפט.

הנהגתם שיטה של גישור בזוג. האם יש בכך יתרון מיוחד?

כהן: "גישור בשניים מאפשר ניהול מקצועי יותר ורב-תחומי, וכן מאפשר נגישות ליותר צדדים ומוביל לתוצאות טובות יותר. עם השנים קיבלנו תיקים גדולים ומורכבים יותר וזה הצריך התמקצעות ושליטה בחומר המשפטי ובעובדות של כל תיק. אנחנו לא מסתפקים בפישור, אלא משתדלים למצות את הסיטואציה ולהגיע עם הצדדים לפתרונות המשלבים את האינטרסים שלהם בצורה שתהווה את הפתרון הטוב ביותר האפשרי".

וינברג אייל: "לגישור בזוג יש יתרונות עצומים על פני גישור על ידי מגשר אחד. התהליך מורכב נפשית, תהליכית ומשפטית למגשר. יש יתרון גדול בחלוקת הנטל בין שניים. זה מאפשר מחשבה משותפת והתייעצות לגבי הדרך הנכונה שבה יש להוביל את התהליך. לפעמים יש צד אחד שמתחבר יותר למגשר אחד וצד אחר שמרגיש בנוח יותר דווקא עם המגשר האחר. לעתים אחד מאתנו מוביל את התהליך והאחר מוביל את הפן המשפטי-עובדתי. יש גם יתרון בגישור משני המינים - יש צדדים שמרגישים בנוח יותר עם נשים מאשר עם גברים, ולהפך".

יש שלב בחיי הסכסוך שבו מתאים במיוחד לנסות לגשר בין הצדדים?

כהן: "רוב הסכסוכים בין בני אדם מתאימים לגישור. למעשה זו הדרך הטבעית והנכונה ליישוב מחלוקות. גם סיטואציות שנתפשות כקיצוניות, כמו תיק שנפתח כהליך של צו מניעה שבדרך כלל עלול להחריב את היחסים בין הצדדים והועבר אלינו לגישור - הסתיים בהצלחה. כבר גישרנו בתיקים גם לפני שנפתח הליך משפטי ומצד שני סיימנו בהצלחה גישורים שכבר ניתנו בהם פסקי דין בבית משפט שלום וגם בערעור במחוזי, ועברו אלינו במסגרת בקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון. לאחרונה הרבה תיקים מגיעים לגישור כשהמדינה צד להם. זו התקדמות כי בעבר המדינה לא נטתה להסכים להתגשר".

וינברג אייל: "לכל תיק בכל שלב יש סיכוי טוב להסתיים בהסכמה. בתיק שמצוי בתחילת דרכו הצדדים לרוב לא הספיקו לצבור מרירות זה כלפי זה, לא התאהבו בטענות המשפטיות של עורכי דינם ולא הוציאו הוצאות כבדות. בתיקים בשלבים מתקדמים הצדדים כבר עייפים מההתכתשות, מבינים שיש חוסר ודאות מבחינת התוצאה ולכן הם בשלים להסכמות. היו לנו לא מעט גישורים שבהם הצדדים ניהלו בו זמנית תיקים בכמה בתי משפט - בהוצאה לפועל, בשלום, במחוזי ואפילו בעליון.

TheMarker

היתרון בגישור הוא שאפשר להביא לשולחן את כל הסכסוכים הפתוחים ולסיים אותם במכה אחת".

איך גורמים לצדדים עוינים ליישב את המחלוקת?

וינברג אייל: "ברגע שהצדדים עושים את השינוי המחשבתי ועוברים ממצב של לעומתיות למצב של הסכמה, הם לוקחים על עצמם את האחריות ומצליחים לחשוב על רעיונות יצירתיים לפתרון הסכסוך ביניהם. עצם הפנייה להליך המשפטי היא במידה רבה התנערות מאחריות לסכסוך. מעבירים את התיק לעורך דין ושולחים אותו להביא תוצאה. התוצאה נקבעת על ידי אדם שלישי - שופט - ולא על ידי הצד לסכסוך עצמו. בגישור האחריות לתוצאה חוזרת לצדדים".

גם לבית המשפט יש תפקיד חשוב ביותר בזיהוי צורכי הצדדים בסכסוך. "אני חושבת שפעמים רבות שופטים מעבירים תיקים לגישור אם הם מזהים שהאינטרסים של הצדדים יקבלו ביטוי טוב יותר בהליך גישור. צריך לזכור שבית המשפט מוגבל מאוד בסעדים שהוא יכול להעניק לצדדים, בעוד שבהליך הגישור השמים הם הגבול", אומרת וינברג אייל. מתברר גם שיש שופטים בעלי כישרון מיוחד לזיהוי תיקים בעלי פוטנציאל לגישור. הסטטיסטיקה של מחלקת הגישורים מראה, למשל, כי כמעט כל התיקים שהופנו לגישור על ידי השופט יצחק כהן מבית המשפט המחוזי בחיפה הסתיימו בהצלחה.

מתי צדדים מגיעים אליכם לגישור בלי להגיע בכלל לבית המשפט?

וינברג אייל: "מרבית הגישורים מגיעים מבית המשפט. קורה שעורכי דין ממליצים ללקוחות להעביר את התיק לגישור לפני שנפתח הליך משפטי, כשלשני הצדדים יש סיכון גדול בחשיפת הסכסוך בבית המשפט. לדוגמה, כשמדובר בחברות גדולות שתופסות נתח שוק משמעותי או חברות שעצם פרסום הסכסוך ביניהן עלול לפגוע קשות במוניטין של כל אחת מהן. הליך הגישור הוא דיסקרטי לחלוטין ומאפשר לפתור את הסכסוך בצורה מכובדת, מהירה וזולה".

יש תיקים שלא מתאימים לגישור?

כהן: "תיקים שלא מתאימים לגישור הם בעיקר תיקים פליליים או תיקים בעלי אופי תקדימי שחשוב להגיע בהם לפסק דין. יש תחומים שכמעט לא מגיעים לגישור, אבל אנחנו דווקא מאמינים שיתאימו להליך, כמו שיקום חברות בהליכי חדלות פירעון".

"רוב הסכסוכים שמגיעים אלינו הם עסקיים", אומרת וינברג אייל, "זה יכול להיות סכסוך בין שתי חברות מובילות במשק על מאות מיליוני שקלים וזה יכול להיות סכסוך בין שני שותפים בעסק משפחתי על עשרות אלפי שקלים". לדבריה, במקרים רבים מדובר במחלוקות עם צדדים רבים או במחלוקות המתנהלות במקביל בכמה ערכאות שונות. "יש גישורים שבהם מעורבים גם עשרה צדדים ויותר. החשיבות של ניהול התיקים האלה מחוץ לכותלי בית המשפט היא בחיסכון אדיר בזמן שיפוטי ובהוצאות כבדות. בתוך כמה ישיבות תיק יכול להסתיים בהסכמה ללא צורך בשנים רבות של דיונים, הוצאות ושכר טרחה גבוה".

גישור בין 12 צדדים

לדוגמה, מספרים כהן ווינברג אייל על סכסוך ליקויי בנייה שהתנהל במשך עשר שנים בבית המשפט המחוזי וכלל עשרות ישיבות. בתיק היו מעורבים כ-12 צדדים שהיו קשורים בייזום, בתכנון ובהקמה של מבנה תעשייה בצפון. בעשור הראשון לניהול התיק הובאו מומחים מטעם כל אחד מהצדדים, בית המשפט גם מינה מומחה בעצמו ולאחר מכן פסל אותו ומינה מומחה אחר כדי שיאמוד את הנזק ויצביע על האחראים.

כהן מספר: "ניהלנו בתיק הזה כמה ישיבות גישור. הצדדים שהחלו את התהליך במצב לעומתי הצליחו להתגבר על המשקעים ביניהם, שחלק מהם נוצר בכלל על ידי ההליך המשפטי, והצליחו לברר בינם לבין עצמם את העובדות, מה הנזק שנגרם ומה אחריותו של כל אחד".

הצדדים חתמו על הסכם ועמדו להגישו לבית המשפט ואז הודיע המומחה שמינה בית המשפט כי סיים את עבודתו. הצדדים החליטו יחדיו כי ישלמו את שכר טרחתו של המומחה - ויוותרו על חוות הדעת שלו.

אתר בתי המשפט

הטענה המקובלת היא שעורכי דין מפריעים לגישור.

כהן: "בניגוד למיתוס שעורכי דין מתנגדים לגישור, הניסיון שלנו מוכיח את ההפך. הצדדים בדרך כלל טעונים ביותר וזה מקשה לסלוח או לוותר. עורך דין יכול לתת ללקוח ביטחון וגיבוי שאין כאן הפסד נורא ושהפתרון נכון. אנחנו רואים מגמה נמשכת של משרדי עורכי דין מובילים בארץ להוביל את לקוחותיהם ליישוב מחלוקות בגישור ולסייע בגישור".

וינברג אייל: "ב-99.9% מהגישורים המגיעים אלינו, הצדדים מלווים בעורכי דינם. במקרים בודדים בלבד מבין אלפי הליכי הגישור שניהלנו נתקלנו בעורכי דין ששמו מכשול להליך הגישור. העבודה באמצעות כלי הגישור היא משפטית, ונוכחות של עורך הדין חשובה עבור הלקוח. מקומו של עורך הדין לא מיותר אלא פשוט משתנה. הגנה על האינטרס של הלקוח היא לא רק טיעון בלהט מול שופט, אלא היא יכולה להתבצע בחדר הגישור ובאווירה נינוחה. עורכי דין כיום יודעים לעשות את המעבר הזה".

לדעת וינברג אייל, מעבר לפתרון הסכסוכים האינדיווידואליים יש למחלקת הגישור של המשרד תרומה במישור החברתי. "מדי שנה מתנהלים אצלנו מאות גישורים, ועשרות אלפי שעות נחסכות למערכת המשפט. לדעתנו זו תרומה משמעותית לחברה הישראלית. כשצדדים מסיימים תיק בהסכמה, לרוב זה קורה באווירה חיובית. תיק שמסתיים בהכרעה שיפוטית לרוב מסתיים בנתק וברוח קשה. חברה שיודעת לסיים מחלוקות בהסכמה היא חברה בריאה יותר, והסיכוי שלה להתפתח ולצמוח גבוה יותר".

תחושת השליחות הזו דוחפת את הפירמה להעניק מדי שנה מלגות לעבודות מצטיינות בתחום יישוב הסכסוכים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

אפשר להתמחות במחלקת הגישור?

וינברג אייל: "אנחנו לא עובדים עם מתמחים במחלקה. חשוב לנו להכין בעצמנו את התיק מכיוון שהשליטה שלנו בפרטים ובטענות הצדדים היא אחד המפתחות להצלחה בהליך הגישור. הגישה שלנו היא גם שכל מי שנמצא בחדר הגישור לוקח בו חלק. אין צופים. לכל אחד יש תפקיד. גם בין המתגשרים לפעמים יש כאלה שמגיעים מלכתחילה כצופים מהצד, אבל אנחנו נותנים להם מקום בתהליך ורואים בהם חלק בלתי נפרד ממנו".

אז איך מתקבלים למחלקת הגישור?

וינברג אייל: "אין דרישה לניסיון מוקדם בגישור מכיוון שהסגנון והשיטה ייחודיים לנו ואנו מבצעים את עיקר ההכשרה. כל אחד מהמגשרים מביא ערך מוסף משלו. אנחנו מחפשים עורכי דין מעולים, ערכיים ומצפוניים, שמסוגלים להתחבר לאנשים ברמה האישית-רגשית. אחד הדברים החשובים בגישור הוא היכולת ליצור תוך זמן קצר ביותר כימיה כדי שהמתגשרים יוכלו לסמוך עלינו שנוביל אותם להסכמות בסוף התהליך".

כיצד מתנהל הליך הגישור

מה הטריק שגורם למתדיינים להתפשר ולחתום על הסכם הגישור? "הם פשוט מומחים בלפרק מתחים", אומר המהנדס עמי זגגי, שחתם לפני כחודש על הסכם גישור בעקבות הליך מוצלח בפני עורכי הדין שלמה כהן וקרן וינברג אייל.

זגגי ושותפו יוני מונין נקלעו לסכסוך עסקי עם תאגיד שעמו היו קשורים ביחסים עסקיים, שנהפך עד מהרה לסכסוך משפטי. את פרטי הסכסוך לא ניתן לפרט בגלל הסודיות העסקית האינהרנטית להליכי גישור, אך ניתן לספר כי זגגי ומונין פיתחו מכשיר ייחודי עם אותו תאגיד. לאחר השלמת הפיתוח החליט התאגיד מסיבותיו הוא שלא להשלים את רכישת המכשיר מזגגי ומונין ולרכוש מוצר דומה בחו"ל.

זגגי אומר כי הוא מבין את השיקולים העסקיים של התאגיד, אבל לגישתו "בחוזים צריך לעמוד", ולכן הגישה החברה של זגגי ומונין תביעה על סך 2 מיליון שקל נגד התאגיד, וזה הגיש תביעה נגדית על אותו סכום. הצדדים הסכימו להפנות את התביעה לגישור.

כיצד מתנהל ההליך במשרד שלמה כהן? בשלב ראשון נפגשים המגשרים עם הצדדים ושומעים את גרסאותיהם. לאחר מכן נפגשים המגשרים עם כל צד בנפרד ופורשים בפניו את הערכתם המקצועית לגבי החוזקות והחולשות של מצבו המשפטי וסיכוייו לזכות בתביעה. לשם כך נדרשת מהמגשרים מקצועיות משפטית והבנה מעמיקה של פרטי המקרה. בשלב הבא מציעים המגשרים לצדדים הצעת פשרה המשקפת את הפתרון הנכון לדעת המגשרים.

"הפגישה נערכה באווירה נעימה מאוד. המגשרים הכירו את התיק לפרטי פרטים. השליטה שלהם בחומר היתה מדהימה", אומר זגגי. "במקרה שלנו זה היה סכסוך עסקי טהור. לא היה דם רע. גם הצד השני רצה שזה ייגמר מהר".

זגגי, המופיע לעתים כעד מומחה בבתי משפט, משווה ואומר: "אתה יוצא מזה בלי התחושות הקשות שעמן אתה יוצא מבית המשפט. המגשרים הציעו הצעה שאת המתווה שלה הצדדים קיבלו מיד. היה עוד סבב לגבי סכום הפשרה ובזה נגמר העניין". בסוף ההליך הוסכם כי זגגי ומונין יפוצו ב-375 אלף שקל, לשביעות רצונם של כל הצדדים.

גשר הזהב: שכר הטרחה של מגשר בכיר - עד 2,000 שקל לשעה

שכר טרחתו של מגשר בכיר הוא 1,000-2,000 שקל לשעה. משרד שלמה כהן גובה 1,200-1,800 שקל לשעת גישור (שבה משתתפים שני מגשרים), בגישורים שבהם מעורב כהן עצמו, העוסק בגישורים שהגיעו מבית המשפט העליון או המחוזי. גובה שכר הטרחה תלוי במספר הצדדים בתיק. בגישורים אחרים גובה המשרד 800-1,000 שקל לשעה.

שכר הטרחה מתחלק בין הצדדים. כשמספר הצדדים המסוכסכים גדול עלול משך הגישור להתארך, אולם עלות הגישור לכל צד יורדת לעתים עד 100-200 שקל לשעה מאחר שהצדדים מתחלקים בו.

אם הסכום נראה גבוה, כדאי לזכור כי לפי נתוני משרד שלמה כהן, גישור פשוט אורך בממוצע כעשר שעות גישור, כולל שעות הכנת התיק על ידי המגשר, שגם עליהן משלמים כמובן. גישור מורכב אורך כ-20 שעות גישור בממוצע. כלומר גישור ממוצע יעלה בין 5,000-10,000 שקל לכל צד. בהשוואה לעלויות המצטברות של ניהול תיק בבית משפט, מדובר בסכומים נמוכים מאוד.

יש רק לקוח אחד שיכול באמת להכתיב למגשרים שכר טרחה נמוך, וזו המדינה. חוזר החשב הכללי קובע כי המדינה תסכים להשתתף בגישורים כל עוד שכר הטרחה בגין שעת עבודה הוא עד 800 שקל לשעה לכל הצדדים יחד, גם אם מדובר בסכסוכים של עשרות מיליוני שקלים או בסכסוכים שבהם יש עשרה צדדים. מצד שני, למדינה דרישות גבוהות לגבי זהות המגשר והניסיון שלו ורק מגשרים מעטים יכולים לעמוד בהן. אם מגשרים אלה מעוניינים בגישורי מדינה, עליהם לוותר על שכר הטרחה הגבוה שהם גובים בשוק הפרטי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#