חוק החקלאות לא תואם את רוח הזמן - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק החקלאות לא תואם את רוח הזמן

כאשר קרקע חקלאית הופכת לפינת ליטוף

תגובות

פסיקת שופט בית משפט השלום בתל אביב דן מור, לפיה "פינת ליטוף" שהוקמה על קרקע חקלאית היא עסק לגיטימי, עשויה להוביל למהפך באסור ובמותר על קרקע חקלאית. חוק החקלאות שנחקק בראשית המדינה ושאב את רוחו מימי אנו באנו, מתיר למינהל מקרקעי ישראל לקבוע כי למגדל פרחים אסור להקים בצמוד לחממה עסק לשזירת פרחים ולאסור עליו להתיר למבקרים לקטוף פרחים בתשלום. חוק החקלאות כפי שהמינהל מפרש אותו, אוסר על מגדל סוסים להקים על קרקע חקלאית חווה ללימוד רכיבה בתשלום ולמגדל דגים להרשות לחובבי דיג לדוג בבריכה שלו בתשלום ולהקים חוות ליטוף גדיים וטלאים, חיות שילדים אוהבים ללטף היא ממש טריפה.

עשרות פקחי המינהל מסתובבים במושבים ברחבי הארץ וכותבים דוחות על שימוש חורג בקרקע, שמתורגמים בידי עורכי הדין של המינהל למאות תביעות פליליות כנגד חברי המושבים, תביעות הסותמות את בתי המשפט. הנתבעים, חקלאים מתקשים להתפרנס מהחקלאות המושבית כפי שהמינהל מפרש אותה. אפשר להתפרנס בכבוד מחקלאות, אפילו להתפרנס טוב, בתנאי שאתה בעל משק חקלאי גדול כי חקלאות היא ענף שיש בו יתרון ענק לגודל. אלא שזה בדיוק מה שחסר במשק המשפחתי במושבים. חלקות הקרקע קטנות מדי וענפי החי מתנהלים על פי מכסות יצור שמפרנסות בקושי את בעליהן.

זו אחת הסיבות שהרפתות המשפחתיות במושבים נסגרות בהדרגה ובעיקר יצרני חלב שמיזגו את המשפחתיות לרפת אחת גדולה שרדו. אבל לא לכולם מיזוגים כאלה מתאימים. גם המכסות לייצור ביצים אחת הפרנסות העיקריות במושבי הגליל והנגב, הם קטנות מדי ובינתיים הרפורמה הבאה לתקן מצב זה מעכבת.

אלפי מושבניקים שהפסיקו בעשורים האחרונים לעבד את אדמותיהם, מתפרנסים מעבודות חוץ ומצפים לרגע, שהקרקע תעבור שינוי יעוד ושכונת וילות ומגדלי מגורים ייבנו עליה ואולי גם הם יקבלו פירורים מעליית הערך. התוצאה שגם המינהל לא רוצה בה תהיה, שעוד שטחים חקלאיים ילבשו שמלת בטון ומלט אפורה ומכוערת.

את המצב הזה שורדים רק העקשנים ביותר, או אלה הנוגסים בשטחים האפורים שבין האסור למותר ומקווים שהמינהל יתחשב, או יכיר בכך כי אלה עיסוקים משלימים לחקלאות המסורתית. שלטים בשעריהם של עשרות ואולי מאות פרדסים ומטעים וחממות פרחים ברחבי הארץ מציעים לעוברים בדרך לקטוף פירות ופרחים בתשלום. מגדלי עזים וכבשים מקימים פינות ליטוף והרפתנים מעמידים למבקרים קלשונים לפזר בהם חציר באבוסים. בעלי כרמי יין מקימים יקבי בוטיק ומגדלי זיתים בתי בד ומגדלי עזים וכבשים מחלבות בוטיק ליצור גבינות גורמה.

אלא שהמינהל פעול כבית שמאי ורואה בעסקים המשלימים הללו תעשייה, שבעליה חייבים בתשלומים למינהל שהחקלאי הקטן לא יכול לעמוד בהם.

זאב סמילנסיקי ואשתו חיה ממושב כפר מישר שליד גדרה, הם דוגמה מייצגת. לפני יותר מ-20 שנה נטעו בני הזוג על 15 דונם כרם ענבי יין מזני קברנה, שיראז ומרלו והקימו יקב קטן בלול אווזים נטוש. ביקבון הזה ששטחו 25 מ"ר, הם מייצרים 18 חביות בשנה  של  יין משובח, שנמכר בחנויות בסביבה.

כנגד הזוג סמילסקי הוגשה תביעה פלילית בגין הקמת עסק ללא אישור של משרד הבריאות. כדי להסדיר את הנושא, נדרש הזוג לקבל היתר לניהול עסק תעשייתי: "תעשייה שקומת ההנהלה שלה ממוקמת בחבית", כדברי חיה, שאינה יכולה להתאפק מלהתבדח על "התעשייה" שלה. למזלם המינהל לא דרש לשים את העבריינים תחת סוגר ובריח, אלא מוכן לפתור את העניין ולהתיר להם להמשיך להיות תעשיינים בתשלום קנס בסך 300 אלף שקל. בני הזוג המעסיקים ב"תעשיית היין" שלהם את 20 אצבעותיהם בלבד, גם אם ידרכו ענבים 30 שנה לא יצליחו לשלם את הקנס הזה.

חוק החקלאות בישראל מנותק מהמציאות, מפני שאינו מתיר חקלאות משלימה. בישראל לנטוע כרם זה בסדר, לבצור ענבים זה בסדר. לדרוך את הענבים כדי לעשות מהם יין זו כבר תעשייה. בצרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, יון ובכל מדינה אירופאית נורמאלית, החקלאות המשלימה היא חלק מהעיסוק החקלאי. בעלי הכרמים מקימים במרתף שבביתם יקב בוטיק ואת היין הם מוכרים בחנות קטנה, שבתוך או בסמוך לביתם. כי בחקלאות המודרנית בלי יקב גם אין כרם, כי לחקלאי זה לא כדאי. בעולם כולו מכירים בחקלאות המשלימה בישראל העיסוקים הללו מוגדרים "תעשיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#