נתניהו אחרי החקירה: "תיק 4,000 קרס"; העובדות מוכיחות אחרת

ראש הממשלה נחקר שוב במסגרת תיק וואלה-בזק במשך ארבע שעות, ומטעמו נמסר: "תיק 4000 מתפורר, הסיקור שלי בוואלה היה ונותר שלילי" ■ ואולם בדיקת סיקורו בוואלה מציגה תמונה שונה ■ גל"צ: השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, זומן למסור עדות בתיק 4000

נתי טוקר
ראש הממשלה בנימין נתניהו
נתניהו: "תיק 4000 מתפורר"צילום: אמיל סלמן
נתי טוקר

ראש הממשלה בנימין נתניהו נחקר היום (שישי) במסגרת תיק 4000, המכונה תיק וואלה-בזק, במשך ארבע שעות. זו הפעם ה-11 שבה נתניהו נחקר מאז תחילת השנה שעברה. לפני כחודש הטיחו בנתניהו חוקרי המשטרה והרשות לניירות ערך עדויות וחומרים שסיפקו עדי המדינה ומקורביו לשעבר, ניר חפץ ושלמה פילבר. היום דווח בגל"צ כי השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, זומן למסור עדות בתיק 4000. ארדן היה בעבר שר התקשורת.

מטעמו של נתניהו נמסר: "אחרי החקירה היום, רה"מ נתניהו בטוח שתיק 4000 קרס סופית. הנתונים מוכיחים באופן חד משמעי שהסיקור על נתניהו ב'וואלה' בתקופת אלוביץ׳ נותר שלילי כפי שהיה כש'וואלה' היה בבעלותו של עמוס שוקן (מו"ל "הארץ" - נ"ט), ולא השתנה כהוא זה כשנתניהו נהיה שר תקשורת.

"לעומת זאת, דווקא שרי תקשורת אחרים, לאחר כניסתם לתפקיד, הם שזכו לזינוק אדיר בסיקור חיובי - לא רק ב'וואלה', אלא גם בכלי תקשורת מרכזיים בישראל. איש אינו טוען, ובצדק, שיש בכך איזשהו פסול. אבל דווקא אצל נתניהו שיפור כזה לא היה, ולכן גם מן הטעם הזה תיק 4000 מתפורר".

החשד: קיום יחסי שוחד עם שאול אלוביץ'

בתיק 4000 חשוד נתניהו בקיום יחסי שוחד עם בעל השליטה לשעבר בבזק, שאול אלוביץ'. לפי החשד, נתניהו העניק לאלוביץ' הקלות רגולטוריות בשווי מצטבר של מיליארדי שקלים, ואילו אלוביץ' דאג לו לסיקור חיובי באתר וואלה. כמו בתיק 2000 (יחסי שוחד לכאורה עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס), וכמו בתיק 1000 (יחסי שוחד לכאורה עם ארנון מילצ'ן, כולל ניסיון השתלטות על ערוצי טלוויזיה), גם בתיק 4000 נתניהו חשוד בשחיתות חמורה רק כדי לשמר את שלטונו ולדאוג לסיקור חיובי לו ולבני משפחתו.

נתניהו ואנשיו מעלים שורת טיעונים, שעיקרם הוא שתיק 4000 לא אמור להגיע לכתב אישום. אלא שמבדיקה של טענות נתניהו ועורכי דינו, ספק גדול אם יש להם על מה להתבסס. להלן עיקרי הטענות או הספינים - וכנגדם המציאות.

שאול אלוביץ'
שאול אלוביץ'צילום: עופר וקנין

1. "בוואלה לא היה סיקור מוטה לנתניהו ב-2015"

אנשיו של נתניהו, לצד גורמים אובייקטיביים, ביצעו בשנה האחרונה עבודת ארכיון מקיפה כדי לבחון אם נתניהו קיבל סיקור מועדף בוואלה. התוצאה, לדבריהם, היתה שלילית. בשורת מקרים שבהם נעשתה השוואה בין סוגיות שעלו על סדר היום הציבורי וסוקרו בהרחבה ב-2015, נראה היה כי הדיווח על נתניהו הוא נייטרלי, או לכל הפחות אינו חריג.

הטיעון הזה דומה לאיש שמחפש את אבידתו מתחת לפנס. השליטה לכאורה של משפחת נתניהו בוואלה לא באה לידי ביטוי במה שכן פורסם, אלא בעיקר במה שלא פורסמו מעולם, או כאלה שהצליחו לחמוק מתחת ידי מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, פורסמו - אך מיד נמחקו. האייטמים שבאמת הכעיסו את משפחת נתניהו לא פורסמו באתר.

יש לכך דוגמאות רבות, והן הוצגו בין השאר בפרסומים ב-TheMarker, בתחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" ב-2105, ובממצאים נוספים של וייץ בסוף השבוע האחרון ב"הארץ". העדויות האלה מעוגנות כיום גם בתכתובות הסמסים ובתמלילי החקירה שבהם ישועה ואלוביץ' מודים כי הפעילו צנזורה תוקפנית במיוחד לטובת נתניהו.

טענת נתניהו היא שפרק הזמן הרלוונטי הוא בחירות 2015, ואולם הצנזורה בוואלה לטובת נתניהו נמשכה שנים, והחלה הרבה לפני 2015. כבר לקראת בחירות 2013, קיים עורך וואלה ברנז'ה, דוד ורטהיים, ראיון נרחב עם העיתונאי בן כספית, שכלל ביקורת על נתניהו. הראיון לא פורסם מעולם, בהוראה מלמעלה. באותה שנה עלה בוואלה דיווח לא בולט במיוחד, שלפיו רשות השידור צינזרה תשדיר מטעם עיתון "ידיעות אחרונות", שכלל קידום לכתבה חריפה נגד שרה נתניהו. האייטם בוואלה נגרס בגסות בהוראה מלמעלה.

לאחר ניצחונו בבחירות 2015, נתניהו נטל לידיו את סמכויות משרד התקשורת. באותה תקופה, שבה אלוביץ' היה זקוק להקלות מצד נתניהו, החריפה הצנזורה בוואלה. "כולם מדברים היום על 2015, אבל ב-2016 המצב היה הרבה יותר גרוע", אמר מקור באתר.

עד המדינה שלמה פילבר בבית משפט השלום בתל אביב, בפברואר
עד המדינה שלמה פילבר בבית משפט השלום בתל אביב, בפברוארצילום: מוטי מילרוד

2. "נתניהו לא העניק שירות מיוחד לבזק"

אחד מרגעי השיא בפעילותו של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת היה ב-2016, אז הגיש את מסקנות הוועדה הקרויה על שמו, שהמליצה על שינויים לעידוד התחרות בשוק התקשורת. כבר אז היתה חשדנות רבה כלפי פילבר ונתניהו בכל הנוגע לבזק ואלוביץ', אך לאור הצוות המקצועי הנרחב שהיה חבר בוועדה - ההנחה היתה שהמסקנות ייטיבו עם השוק.

אלא שלקראת הגשת הדו"ח הסופי, גורמי מקצוע שהכירו את עבודת הוועדה גילו להפתעתם מדיניות מוזרה של פילבר. שורת המלצות שנוגעות להגברת התחרות בתחום ערוצי הטלוויזיה המסחרית - שנועדו להפחית את כוחן של קשת, רשת וערוץ עשר - שולבו בדו"ח ללא כל סיג. מנגד, שורת המלצות שנועדו להפחית את כוחו של הדואפול HOT ו-yes בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית נפלטו מהמלצות הוועדה, ולפתע נדרש שימוע נפרד לגבי סוגיות אלה.

גורמי מקצוע שהכירו את עבודת הוועדה היו משוכנעים כי אינטרס זר עומד מאחורי הדברים. "פילבר דואג לבזק ול-yes. זו הסיבה היחידה להוציא את ההמלצות האלה החוצה", אמר אחד מהם. לדבריו, נערך שימוע מוסדר במהלך עבודת הוועדה, ואין סיבה לערוך שימוע נפרד דווקא להמלצות אלה.

יחסי אלוביץ' ונתניהו טרם היו ידועים אז, ולכן המהלך התמוה של פילבר לא זכה לכותרות מרעישות.

המקרה של פילבר מצטרף לשורת מקרים שבהם פילבר ונתניהו פעלו באופן אקטיבי עבור בזק ו-yes. המקרים האלה נחקרים כיום במשטרה, והם כוללים, למשל, את המכתב המוזר של פילבר, בסוף 2016, שהודיע לבזק כי יש אישור להוציא לדרך את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה, וזאת ללא הליך שימוע - כפי שהתחייב בחוק. מקרה נוסף הוא האישור שניתן כבר ב-2015 לבזק לרכוש את חלקו של אלוביץ' בחברת yes - מהלך שהכניס לאלוביץ' עצמו, באופן פרטי, כמיליארד שקל.

3. "נתניהו חתם על מיזוג בזק-yes באישור גורמי המקצוע"

עסקת הרכישה של yes על ידי בזק היא אחד המהלכים המרכזיים שנחקרים כעת. היא אירעה ביוני 2015, כשבועיים וחצי בלבד לאחר מינויו של פילבר למנכ"ל המשרד. עורכי דינו של נתניהו טענו השבוע כי העסקה אושרה על ידי כל הגורמים המקצועיים. עמית סגל הציג בחברת החדשות ציטוטים מתוך חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, שלפיה היא ממליצה לאשר את העסקה.

אלא שלהמלצה של נויפלד לא היתה כל רלוונטיות להליך האישור עצמו, וקדמה לה שורת צעדים אגרסיביים מאוד של נתניהו ופילבר, שנחשפו על ידי אמיתי זיו ב-TheMarker.

אבי ברגר
אבי ברגרצילום: אייל טואג

כך, כדי שהעסקה תאושר היה צורך בחוות דעת כלכלית תומכת ובאישור מועצת הכבלים והלוויין. דירקטוריון בזק הציב אז דדליין לאישור העסקה: 23 ביוני. אלא שמנכ"ל המשרד דאז, אבי ברגר, סירב לחתום על חוות דעת בעד המיזוג. הוא דרש שימוע ציבורי ושילוב סעיף שיחייב את בזק ליישם רפורמות להגברת התחרות באינטרנט. ב-17 במאי 2015 פיטר נתניהו את ברגר בשיחת טלפון. ב-7 ביוני התמנה פילבר, המקורב לנתניהו, למנכ"ל המשרד - והוא החל לזרז את העניינים.

סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, סירב אף הוא לחתום - מאותן סיבות של ברגר. כדי לעקוף את לבאות, המשרד שכר ב-18 ביוני, ללא מכרז, את חברת הייעוץ עדליא - שכלל אינה פעילה בשוק התקשורת. בתוך שלושה ימי עסקים בלבד הושגה חוות דעת שתמכה במיזוג בלי תנאים. במשרד התקשורת מסרבים עד עתה לבקשת TheMarker לספק את חוות הדעת. באותה נקודת זמן נתניהו חתם על מסמך ששווה מיליארד שקל לאלוביץ', בלי לגלות שהוא חבר של אלוביץ', נפגש עמו לארוחות ערב זוגיות ושרוי בניגוד עניינים - ולפי החשד גם קיבל שוחד באמצעות סיקור חיובי באתר וואלה.

היו מי שהבינו בזמן אמת שפילבר משרת אינטרס זר. כבר בפגישה הראשונה, שבה הבהיר פילבר את כוונתיו מול הדרג המקצועי במשרד התקשורת, הטיח בו לבאות ישירות: "אתה מושחת. זאת שחיתות". בדיעבד, כשפילבר ניאות לשמש עד מדינה נגד נתניהו, התברר עד כמה לבאות צדק.

4. "בזק רשמה הפסדים בתקופת נתניהו"

לפי דיווח של אביעד גליקמן בחדשות עשר, נתניהו העלה את הטענה הזאת בחקירתו לפני כחודש. לאחר מכן היא זכתה להדהוד מאסיבי ברשתות החברתיות על ידי אנשי הדיגיטל של נתניהו ותומכיו.

קל לבחון את הטיעון הזה. בזק היא חברה ציבורית, והדו"חות שלה חשופים. ובכן, בזק מעולם לא רשמה הפסד. בין 2010 (השנה הראשונה שבה החברה היתה בשליטת אלוביץ') ל-2017, בזק רשמה רווחיות גבוהה מאוד בכל שנה. כמה? למעט 2010, בכל אחת מהשנים בזק רשמה רווח נקי של יותר ממיליארד שקל. הרווחיות הגבוהה הזו איפשרה לאלוביץ' למשוך עוד ועוד דיווידנדים מהחברה.

ייתכן כי נתניהו הציג בפני החוקרים את גרף המגמה של רווחיות בזק, ושם אכן ניכרת שחיקה אטית ב-2017-2015. אלא שהשחיקה לא קשורה לאף צעד של נתניהו שפגע כביכול באלוביץ'. הירידה ברווחיות נבעה בעיקר מתחרות אגרסיבית יותר בתחומים שבהם פעילות החברות הבנות של קבוצת בזק, והיא נובעת מהחלטות שהתקבלו הרבה לפני עידן נתניהו כשר תקשורת. בתחום הסלולר, פלאפון, שבשליטת בזק, נחתכה חדות ברווח הנקי בשל התגברות התחרות, וגם בזק בינלאומי נפגעה. בזק רשמה גם היא שחיקה אטית בהכנסות וברווחיות בעיקר בגלל נטישת לקוחות בתחום הטלפוניה של בזק - תחום שבו לא אירעה כל רפורמה. ועדיין, תחום הטלפוניה של בזק, לפי דו"חות שהוצגו במשרד התקשורת, אחראי לרווחיות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה בבזק. כאמור, פילבר, היה זה שתקע בכל דרך אפשרית את הסיכוי לרפורמה תחרותית בתחום הטלפוניה הקווית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ