כך תחזרו הביתה בשלום מחקירה פלילית בחו"ל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תחזרו הביתה בשלום מחקירה פלילית בחו"ל

ישראלים שזומנו לחקירה במדינות זרות לא תמיד מודעים לזכויות שלהם ■ מה היתרון בהליך הסגרה, איך משיגים עורך דין מקומי שינהל את ההגנה לצד עורך דין ישראלי ולמה חשוב להכיר את מנטליות החקירה והחוקים במדינה? ■ עורכי דין פליליים המתמחים בנושא מייעצים לנחקרים בחו"ל

תגובות

>> בתחילת אפריל גזר בית המשפט בטיביליסי שבע שנות מאסר על איש העסקים רוני פוקס, ומאסר של שש שנים וחצי על זאב פרנקל. השניים הורשעו בניסיון לשחד את סגן שר הכלכלה המקומי בגיאורגיה תמורת קידום עסקת אנרגיה.

פוקס ופרנקל לא לבד. הם מצטרפים לרשימה מתארכת של ישראלים החשודים או מבוקשים לחקירה בחו"ל, רובם אנשי עסקים שהרחיבו את עסקיהם מחוץ לישראל והסתבכו עם הרשויות. בין השמות הנכללים ברשימה "המכובדת" ניתן למנות את איש העסקים קובי אלכסנדר, השופט בדימוס דן כהן ואיש העסקים עופר פז.

יש דמיון רב בין חקירת משטרה בישראל לחקירת משטרה בחו"ל, אך יש גם לא מעט כללי משחק שונים שעשויים לעשות את כל ההבדל בין ריצוי עונש מאסר ממושך במדינה זרה לבין חזרה לישראל בתום חקירה קצרה. לטובת אותם אנשי עסקים שנקלעו או שהם חוששים כי הם בדרך להיקלע לתסבוכת פלילית אם הרשויות בחו"ל, קיבץ TheMarker עצות של עורכי דין פליליים המתמחים בייצוג נחקרים בחו"ל.

לגדור את ההליך הפלילי

"ישנם שני מקרים טיפוסיים בנוגע לחקירות בחו"ל", מסביר עו"ד איתן מעוז, המתמחה במשפט פלילי-כלכלי: המקרה הראשון, הנדיר יותר, הוא של אדם שנמצא בישראל ויודע שעשויה להיפתח נגדו חקירה. "אנשים כאלה לרוב נשארים בישראל ולכן מקרים אלה לרוב לא מסתיימים בייצוג בחו"ל", מסביר מעוז.

המקרה השכיח יותר הוא של ישראלים שנעצרים בחו"ל לפי בקשת מעצר של המדינה שאליה הגיעו או של מדינה אחרת. במקרים רבים, מסביר מעוז, אנשים עושים עצירות ביניים באירופה, בדרכם למדינה אחרת, ונעצרים על ידי מערכת האכיפה האירופית, המכונה יורופול.

לפי מעוז, התיקון האחרון שנעשה באמנת המעצרים האירופית מוביל להליכי מעצר והסגרה קצרים וטכניים מאוד: "מספיק לציין בבקשת המעצר מספר מצומצם של דרישות פורמליות, כגון תיאור האדם ותיאור קצר של מהות העניין שבגינו האדם מתבקש לחקירה, כדי שיעצרו אותך", אומר מעוז.

"צריך גם להיות ערים לאמנות הסגרה בכלל, שיש בה פרוצדורות שמצד אחד חייבים למלא אותן, ומצד שני ברגע שהן מתמלאות אתה מוצא את עצמך בפני הליך הסגרה שהושלם בזמן קצר מאוד".

לדברי מעוז, ברוב המקרים דווקא כדאי למבוקש בחו"ל למשוך את הליך ההסגרה, שכן כל עוד אין צו הסגרה, יש יותר זמן וסיכוי לעורך הדין המקומי לברר את המצב המשפטי, לנהל מגעים עם התביעה ולנסות להביא לשחרור בערובה של המבוקש, ואף לביטול הליכי המעצר והחקירה. ואולם, ההחלטה להמשיך את הליך ההסגרה או לעכב אותו תלויה בסיטואציה שבה נמצא הנחקר, בחומרת החשדות המיוחסים לו ובהמלצת עורך הדין המקומי.

מעוז מסביר כי להליכי הסגרה יש גם יתרון משמעותי לאדם המבוקש, כי כמעט בכל העולם, כשאדם מגיע לחקירה ולעתים גם למשפט במסגרת צו הסגרה, אי אפשר להעמידו לדין על אף עבירה שביצע לפני הסגרתו, מלבד אותה עבירה ספציפית שבגינה הוסגר.

כלומר, לדברי מעוז, צו ההסגרה גודר את ההליך הפלילי. "הרבה מבוקשים שאינם ערים ליתרון שבצו הסגרה ורוצים לקצר ככל הניתן את מעצרם במדינה שבה נעצרו, עושים טעות קשה ויוזמים הליך חזרה מרצון - מעין הסדר עם הרשויות שלפיו הנחקר מגיע למדינה המבקשת מרצונו - ולא במסגרת צו הסגרה".

טעות זו, לדברי מעוז, מאפשרת למדינה המבקשת לחקור על כל עבירה שעולה במסגרת החקירה ולא רק על העבירה שצוינה בצו ההסגרה.

לדברי מעוז, הזירה המרכזית היא המדינה המבקשת את המעצר. "הטון נקבע בהתאם ליעד של המדינה שמבקשת את המעצר, משום ששם עורך הדין המקומי יוכל לתת חוות דעת אם יש סיכוי לשחרר את העצור הישראלי בערובה, ואם הבאתו של האדם מרצון לחקירה וויתור על הליכי הסגרה יסייעו בעתיד בהליכים הפליליים במדינה המבקשת את ההסגרה".

מעוז מייעץ כי "במקרה שהוצאה בקשת מעצר נגדך, צריך לעבוד מהר מאוד". ראשית, הוא ממליץ לשכור שירותים של עורך דין הן במדינה המבצעת את המעצר והן במדינה שביקשה את המעצר. תפקיד זה לרוב מוטל על עורך הדין הישראלי, שאמור לתאם בין כל הגורמים.

לדברי מעוז, "הדבר האחרון שישראלי צריך לצפות לו כשהוא נעצר בחו"ל זה סיוע משפטי ממוסד. המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים אינה מקבלת על עצמה אחריות על שיטות משפטיות בחו"ל. לכן, רוב האנשים במצב כזה הם בודדים וחשופים מאוד. מלבד עורך הדין הישראלי, אין להם אף אחד.

"עד שמגיע עורך דין ישראלי יש למבוקש תחושה קשה של אובדן יכולת לנהל את העניין. אני הקשר למשפחה, לעורכי הדין, לעצור הישראלי ובמקרים מסוימים גם הקשר האנושי היחידי שלו". לכן, לדברי מעוז, הוא תמיד מקפיד לקיים ביקור אצל העצור הישראלי, אלא במקרים שבהם המדינה שבה האדם עצור אינה מאפשרת זאת.

עורך הדין הישראלי שנשכר לנהל ולתאם בין כל הגורמים הרלוונטים לחקירת העצור, צריך קודם כל לשכור שירותים של עורכי דין זרים, הן במדינה העוצרת והן במדינה שמבקשת את ההסגרה. "בחירת עורך הדין היא משימה לא פשוטה", אומר מעוז. "בדרך כלל אני מבקש המלצות מעורכי דין שעבדתי איתם בעבר, במידה שהם עצמם לא רלוונטיים באותה מדינה. לעתים אני נעזר בשגרירות של אותה מדינה". לדבריו, הדרך הטובה ביותר היא לאסוף כמה שיותר המלצות, להצליב אותן וכן לאסוף מידע באינטרנט. בחירת הסנגור כפופה כמובן גם לבחינה של היכולות הכלכליות של משפחת המוסגר. "לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לשכור עורכי דין בסטנדרטים שאני הייתי שמח שהיו עומדים לרשותי".

ליצור קרב הגון בין הנחקר לחוקר

מצאתם עורך דין מקומי וישראלי, והתייצבתם לחקירה במדינה שביקשה את המעצר. מה עושים עכשיו? לדברי עו"ד שריג דמארי ממשרד דולן-דמארי-מתתיהו, המתמחה במשפט פלילי-כלכלי, המטרה בחקירה היא לא להסתיר את האמת מפני החוקרים, אלא "ליצור קרב הגון כך שזכויות החשוד יישמרו".

דמארי מסביר כי בכל מדינה בעולם קיימות לחשוד זכויות בסיסיות כמו זכות השתיקה וזכות להתייעץ עם עורך דין, כדי לאפשר מה שבאותה מדינה נחשב לחקירה הוגנת.

דמארי מוסיף כי בחלק ממדינות אירופה זכות החשוד לחקירה הוגנת כוללת גם זכות שלא קיימת בישראל - החשוד יכול לדרוש מהחוקרים לבצע פעולות חקירה מסוימות, כמו עריכת מסדר זיהוי. בגישה זו, מסביר דמארי, קיים קונפליקט מובנה, שכן הרשות החוקרת מכוונת לחפש ראיות להרשעה ולא לזיכוי, לכן, לכאורה לא הגיוני לתת לחשוד להחליט אילו פעולות חקירה יש לבצע. ואולם, ממשיך דמארי, באירופה החליטו שההליך יהיה הוגן אם לחשוד תהיה אפשרות להביא ראיות מזכות, ולכן הוא יכול לדרוש ביצוע של פעולות מסוימות.

באשר לחקירה עצמה, ממליץ דמארי לבקש תמיד ששפת החקירה תהיה בשפת האם של הנחקר, גם אם הנחקר מדבר את השפה המקומית. לדבריו, יש לכך כמה יתרונות: "האפשרות שלך כנחקר לחשוב על התשובה בזמן שמתרגמים לך את השאלה. יתרון נוסף, הוא היכולת להבין היטב את מה שמייחסים לך ואת המינוחים המשפטיים".

עם זאת, החיסרון בחקירה בשפת האם, לדברי דמארי, הוא שלרוב תיעוד החקירה מתבצע בשפת המקום. "במקרה כזה", אומר דמארי, "כשמבקשים ממך לחתום על הודעתך במשטרה, בתום החקירה, אתה יכול לציין שלא הצלחת להבין את מה שכתוב".

בחלק ממדינות אירופה לנחקר יש זכות לקבל עותק מהודעתו בתום החקירה, זאת בניגוד לנוהג בישראל. "איפה שניתן לקבל עותק - רצוי לבקש", אומר דאמרי. "החזקת ההודעה במשטרה משפרת את תהליך הזיכרון של הנחקר ומסייעת לו ככלי לשימור הזיכרון של מה שהיה בחקירה".

המציאות המשפטית והתרבותית במדינה שבה מבוצעת החקירה היא נקודה חשובה להבנה, מסביר דמארי. "זכויות משפטיות של נחקר, תרבות ותפישת עולם משפטית של חוקרים הם שלושה דברים שעל הנחקר הישראלי לדעת היטב".

באשר להשפעת התרבות, מדגים דמארי כי באירופה כמעט ולא קיימת אגרסיביות של חוקרים. "אגרסיביות וצעקות בחו"ל נתפשות אחרת מאשר בישראל. אם נחקר שותק ומשדר נינוחות, החוקרים בישראל תופשים אותו לרוב כלא אמין. בחו"ל זה הפוך. צעקות של נחקר דווקא משדרות חוסר אמינות". בנוסף, אומר דמארי כי החקירות בחו"ל בדרך כלל קצרות יותר מאשר בישראל".

באשר לחשיבות הבנת המציאות המשפטית במדינה שבה מבוצעת החקירה מדגים דמארי כי בשווייץ, למשל, עבירת המרמה שונה מזו שבישראל. יש הבחנה ברורה בין מרמה אזרחית לפלילית. "אם, לדוגמה, נתתי למישהו צ'ק עם חתימה מזויפת ואפשר היה להבחין שמדובר בחתימה מזויפת - זו לא מרמה פלילית בשווייץ. ברגע שאדם מבין שהמרמה היא שונה, הוא יכול להדגיש את הנקודות החשובות בחקירה", אומר דמארי. לצורך הבנה כזו, הוא מדגיש, יש צורך לגייס בשלב הראשוני עורך דין שמבין את דיני המקום.

שתפו פעולה עם רשויות החוק

עו"ד אילי שולמן, המתמחה בייצוג לקוחות מול רשויות האכיפה האמריקאיות ממליץ לשתף פעולה עם רשויות החוק במדינה. "לצורה שבה רואות רשויות החוק את שיתוף הפעולה של הנחקר עמן, יכולה להיות השפעה גדולה על התוצאה של החקירה", טוען שולמן.

שולמן מסביר כי דווקא כשמדובר בנחקר זר, האפשרות שלו לשתף פעולה עם הרשויות טובה יותר, וכך גם הסיכוי לסגור את החקירה מבלי להגיע לבית המשפט, שכן לדבריו גם לרשויות ברור ש"כלל לא מובן מאליו שהן יצליחו לאתר את הנחקר בכוחות עצמן או להביא להסגרתו או להוכיח את סמכות השיפוט לגביו, ולכן גם הן מעוניינות בשיתוף הפעולה הזה".

בהכנה לחקירה, אומר שולמן, השאלה הראשונה שעל המבוקש למעצר לבדוק היא אם בכלל יש לאותה מדינה שביקשה את המעצר, סמכות לעשות זאת. הדבר נכון לדבריו ביתר שאת לגבי בקשה שהתקבלה מרשויות החוק האמריקאיות, שכן לדבריו, הרשויות האמריקאיות רואות את הסמכות שלהן ככמעט גלובלית וחסרת גבולות.

כדוגמה לכך מזכיר שולמן את אחד הישראלים שנעצר לפני כשנה וחצי בלאס וגאס יחד עם עופר פז באשמת ניסיון לשוחד של שר באפריקה, כאשר כל הקשר שלו לארה"ב היה שהעביר כספים דרך בנק אמריקאי.

מהצד השני, לדברי שולמן, יש לבחון גם את החוק הישראלי: "יש לבדוק אילו היבטים של החוק הישראלי עלולים ליצור בעיות בכל הקשור לחקירה אמריקאית. לדוגמה, הרשויות האמריקאיות עלולות לצפות שיעבירו אליהן לצורך חקירה של חברה ישראלית, גם את הדואר האלקטרוני של עובדי החברה. לכן, יש לבחון אם חוקי הפרטיות הישראלים מגבילים את היכולת לעשות זאת".

בנוסף, וחשוב לא פחות, יש לבחון את החוק הבינלאומי: "צריך לבדוק אילו היבטים של החוק הבינלאומי יכולים להיות רלוונטיים לחקירה" אומר שולמן. אם מוגש כתב אישום, יש לבדוק אם העבירה מאפשרת הסגרה לפי חוקי ישראל, איזה אזרחות מחזיק הנאשם והיכן התגורר בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו".

לדברי שולמן, הדבר הראשון שעל עורך דין ישראלי לעשות כשלקוחו נעצר לחקירה בחו"ל, הוא לפנות לתובע האחראי על החקירה כדי להבהיר אם הלקוח שלו הוא 'מטרת' החקירה. כלומר, אם שוקלים להגיש נגדו הליכים פליליים, או שמא הוא רק עד. לדברי שולמן, אם הלקוח הוא לא מי שעומד במרכז החקירה, "הדבר ישפיע על האסטרטגיה של ניהול המגעים עם רשויות החוק".

לאחר תחילת החקירה ממליץ שולמן לנחקר לעמוד על הזכות לחיסיון מלא של יחסי עו"ד לקוח. עוד הוא ממליץ לשמור מסמכים והתכתבויות אלקטרוניות שיכולות לשמש כעדויות. "לעולם לא להשמיד, להסתיר או לשנות מסמכים, וגם לא לאפשר לאחרים לעשות זאת", מזהיר שולמן. "טיוח והסתרת מידע הם לפעמים עבירה חמורה יותר מאשר האירועים שבגינם מבוקש הנחקר, והשמדת ראיות יכולה להוביל לאישומים פליליים בגין שיבוש הליכי חקירה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#