כמה מרוויחה המדינה מכספי העבריינים? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה מרוויחה המדינה מכספי העבריינים?

משפחות פשע, מלביני הון ומבריחי סמים לא רק נאלצים לבלות מאחורי סורג ובריח - גם בכיס כואב להם

7תגובות

>> ראש עיריית רמת גן, צבי בר, בסך הכל רצה למשוך כסף מהכספומט בערב חג הפסח. בר, שיועמד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של קבלת שוחד בסך כ-2 מיליון שקל והלבנת הון המסתכמת לפי החשד בכ-5 מיליון שקל, הופתע כשהכספומט בלע לו את הכרטיס.

מתברר כי ערב החג הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בקשה במעמד צד אחד (שנדונה על ידי השופט ללא ידיעתו של הצד השני כלפיו מתבקשת הבקשה, ה"ר) לחלט באופן זמני נכסים וכספים של בר ושל חשודים נוספים בפרשה. החילוט הזמני נועד להבטיח כי המדינה תוכל להשיב לעצמה את העלויות של חלק מהנזקים שנגרמו למדינה כתוצאה מפעילותו של בר ושל יתר החשודים במידה שהם יורשעו במשפטם.

עו"ד נבות תל צור, המייצג את בר, טען כי המדינה עיקלה נכסים של בר ושל בני משפחתו בסכום של כ-10 מיליון שקל, וביקש להפחית את סכום העיקול הזמני. השופט שדן בבקשתו הורה לצדדים לדון ביניהם ולהגיע להסכמות בנוגע להיקף הנכסים שעליהם יוטל עיקול זמני. אם בר יזוכה מהאישומים נגדו - יוחזר לו כל כספו ורכושו, בצירוף תשואה סולידית על הכספים.

ואולם אם יהפוך בר לעבריין מורשע, יעברו הנכסים המחולטים לידי המדינה באופן קבוע. אחת הדרכים של המדינה להעניש עבריינים היא להחרים או לעקל באופן קבוע רכוש, נכסים, זכויות וכספים שהשיג אדם כתוצאה מפעילותו העבריינית.

שלושה חוקים שונים מקנים למדינה את הזכות לשלוח ידה לנכסיהם ולחשבונות הבנק של העבריינים, ולעקל להם באמצעות חילוט את הנכסים שצברו שלא כדין - חוק איסור הלבנת הון מ-2000, פקודת הסמים המסוכנים מ-1973 וחוק איסור סחר בבני אדם מ-2006.

כמה הרוויחה המדינה בשנים האחרונות מחילוטים? כיצד מושקעים הכספים? איזו ריבית הם נושאים? ומי אחראי על חלוקתם? נתוני משרד המשפטים, שנחשפים לראשונה בעקבות פניית TheMarker, מצביעים על ירידה בסכומים שחילטה המדינה בשנים האחרונות - ב-2005, למשל, חולטו 50.2 מיליון שקל, ואילו ב-2010 חולטו רק 5.4 מיליון שקל. בסך הכל חילטה המדינה בחמש השנים האחרונות 167 מיליון שקל.

מלבינים בלי הפסקה

לא פשוט לחלט כסף מארגוני פשיעה. "הם יודעים לעבוד", אומר עו"ד שלמה שחר, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי - ומפרט את הקשיים: "הנכסים בדרך כלל לא רשומים על שם העבריינים, יש שיעבודים לצדדים שלישיים וזכויות קניין של גורמים אחרים. היו תיקים שבהם ראינו ג'יפים שרשומים על שם הסבתא של העבריין, ואז צריך להוכיח שהיא לא מתרוצצת על הדיונות, אלא הג'יפ משמש את ארגון הפשיעה. צריך לזהות למי שייך הרכוש למרות הרישום שלו, להוכיח אשמה פלילית של העבריין ולהוכיח בעלות שלו בנכס. זה לא פשוט, אבל זה הכיוון וזו הדרך לפעול".

רוב הכסף שחולט בשנים האחרונות - כ-136 מיליון שקל (כ-80%) - חולט לפי חוק איסור הלבנת הון, מה שמצביע על ההיקף הנרחב של ההון המולבן הידוע בישראל ועל הדגש ששמות הרשויות על יישומו של חוק זה. אגב, ההערכות לגבי היקף ההון המולבן בישראל נעות סביב 3 מיליארד דולר בשנה.

יתר הכסף חולט לפי פקודת הסמים (31 מיליון שקל - 18%) וסחר בבני אדם (20 אלף שקל בלבד). שחר, שמנהל את הכספים המחולטים, מסביר כי חוק איסור סחר בבני אדם הוא חוק חדש יחסית ולכן סכומי החילוט הנמוכים יחסית.

עסקה משתלמת

לפעמים האינטרס של חילוט החובות הוא הדדי: המדינה מקבלת סכומי כסף גדולים ובתמורה סוגרת תיקים פליליים שהיא מתקשה לנהל והחשודים, מצדם, יוצאים עם ארנק מצומק יותר, אבל ללא הרשעה פלילית. הליך זה ידוע כחילוט אזרחי לפי חוק איסור הלבנת הון.

כך, למשל, קרה בתום חקירת הלבנת ההון בבנק הפועלים, שבה היה מעורב, לפי האישומים נגדו, ארקדי גאידמק. ב-2008 חילטה המדינה 92 מיליון שקל משמונה קבוצות לקוחות הבנק, בעיקר מבריה"מ לשעבר, שנקשרו בפרשה - ובתמורה נסגרו התיקים הפליליים נגדן. חילוטים אלה בוצעו מחשבונותיהם של יהודים שלא נמצאו בישראל, והשיקול העיקרי שלהם היה הרצון לסגור את התיק במהירות. השיקול של המדינה בהחלטה לסגור את תיקי החקירה הוסבר בכך שקשה לנהל הליך פלילי מול אנשים שלא נמצאים בישראל.

איש העסקים דני קציב, שבבעלותו חברות שונות ברוסיה, היה הראשון שקפץ על עגלת החילוטים של פרקליטות מיסוי וכלכלה ביוני 2005. הוא גם זה ששילם את הסכום הגבוה ביותר למדינה - 35 מיליון שקל. סכום זה נקבע במו"מ בין הצדדים, לאחר שהסכום שהעביר קציב לסניף הירקון ונחשד ככזה שמיועד להלבין הון בישראל הסתכם ברבע מיליארד שקל.

קביעת סכום החילוט מכל אחד מהנחקרים בפרשה התבססה על שני פרמטרים עיקריים: סכום הכסף שהיה בחשבון שהוקפא, ועוצמת הראיות שהיו למדינה בנוגע לטענות הלבנת ההון. ככל שהסכום בחשבון היה גבוה יותר והראיות היו חזקות יותר, סכום החילוט טיפס מעלה - ולהפך.

ועדת השקעות מחליטה

מה עושים עם הרכוש והכסף שחולט? הרי 167 מיליוני השקלים שחולטו בשנים האחרונות הם סכום השקעה נאה. הכסף מושקע בקרנות פטורות ממס, שהוקמו מכוח החוקים המאפשרים חילוטים, בהתאם להוראות חוק האפוטרופוס הכללי.

"ועדת השקעות שהוקמה לפי חוק איסור הלבנת הון היא שמחליטה כיצד יושקע הכסף שחולט בהתאם לחוק זה", אומר שחר. לדבריו, אופן ההשקעה נקבע בהתאם לאיפיון הקרן. בוועדת ההשקעות יושבים אנדרו אביר, נציג בנק ישראל; ענת פייער, נציגת אגף שוק ההון באוצר; ושחר, שמכהן כיו"ר הוועדה. הכספים מושקעים בשוק ההון באפיקים צמודים ושקליים, במט"ח לנגזריו ובמניות, כאשר שיטת ההשקעה היא בדומה לנעשה על ידי גופים מוסדיים שמנהלים קופות גמל, פנסיה וקרנות נאמנות. השקעת הכספים בחילוט סופי ובחילוט זמני נעשית באותה קרן, כך שהתשואות המתקבלות הן זהות.

בסופו של התהליך, הכספים שחולטו לפי חוק איסור הלבנת הון מחולקים לפי המלצות של ועדה זמנית מייעצת. המטרות שלהם משמש הכסף הן ביצוע תפקידי המשטרה והמכס וביצוע תפקידי הרשות לפי חוק איסור הלבנת הון. כספי קרן הסמים מחולקים בהתאם להחלטת "מועצת החילוט" שהוקמה לפי החוק, ויו"ר הקרן הוא מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים. חברים בה גם נציגי משרד החינוך, העבודה והרווחה, המשפטים, האוצר והמשטרה.

ירידה בסכומים

שנות השיא של חילוטי הכספים לפי חוק איסור הלבנת הון היו 2005-2006, שבהן חולטו 102 מיליון שקל, כך לפי נתוני האפוטרופוס הכללי שמופקד על חילוט רכוש וכספים. ב-2005 חולטו לפי חוק איסור הלבנת הון כ-50.2 מיליון שקל, שהשיגו שיעור תשואה של 6.76% בשנה. ב-2006 חולט סכום שיא של כ-51.7 מיליון שקל - אך שיעור התשואה נחתך לכמעט חצי והגיע ל-3.71% בשנה.

מרבית הסכומים חולטו בשל תיק "פועלים בשחור", שבמרכזו חקירת הלבנת הון בסניף הירקון של בנק הפועלים. הפרשה נחשפה ב-2005 והכותרות אז בישרו על פקידי בנק בחקירות, אוליגרכים שניסו לכבס מיליארדים והקפאת מאות חשבונות. בעקבות כך הועמדו בעלי תפקידים בבנק ובני זוג צרפתים בשל עבירות דיווח בחוק איסור הלבנת הון - הנאשמים האלה זוכו. עם שוך הסערה, צנחו ב-2007 סכומי החילוטים לכ-7.7 מיליון שקל. ב-2008 חל גידול בסכום החילוטים - כ-11.3 מיליון שקל.

שחר מסביר כי הגידול היחסי בקרן הלבנת הון ב-2008 נובע מקנסות שהוטלו על שלושה בנקים שביצעו עבירות של היעדר דיווח נאות לפי חוק איסור הלבנת הון והכללים הבנקאיים בעניין. הבנקים ששילמו כספים לקרן היו בנק פועלי אגודת ישראל, ששילם 2 מיליון שקל; הבנק הבינלאומי הראשון, שעליו הוטלו עיצומים בסך 3.5 מיליון שקל; ודיסקונט, ששילם 3.7 מיליון שקל.

ב-2009 פחת סכום החילוטים והגיע לכ-9.5 מיליון שקל, אך שיעור התשואה היה מרשים והסתכם ב-11.15%. ב-2010 נחתך הסכום משמעותית והגיע לכ-5.4 מיליון שקל, עם שיעור תשואה של 4.14%.

זו רק ההתחלה

הנתונים הכספיים על היקפי החילוטים מצביעים על כך שהמלחמה בהון המולבן בישראל נמצאת בחיתוליה. המלחמה הכלכלית הסיזיפית באישי הציבור המושחתים, המאעכרים או בארגוני הפשיעה כמעט שאינה באה לידי ביטוי בסכום החילוטים הכולל, שמושפע בעיקר מחילוטים שבוצעו בשל הלבנת הון של משקיעים זרים והיעדר דיווח נאות על ידי הבנקים. כך, ב-2010 הגיע סכום החילוט לכ-5.4 מיליון שקל - כמעט עשירית מהסכום ב-2006, שחולט בשל פרשת "פועלים בשחור". ניתן להניח כי התפוצצות הפרשה ב-2005 הביאה להרתעת מלביני הון כבדים בישראל, ומכאן הירידה הדרסטית בסכומי החילוטים לפי חוק הלבנת הון.

ואולם עולה התהייה מדוע המשטרה והפרקליטות לא מצליחות לשים ידן, למרות כל ההצהרות והמשאבים הגדולים, על נכסים וחשבונות בנק שקשורים לארגוני פשיעה מקומיים.

למרות מגמת הירידה בסכומי החילוטים, שחר אופטימי. לדבריו, "גם אם רואים ירידה בסכומי החילוט בתקופת זמן כזו או אחרת, זה זמני ולא משקף את המצב. בסופו של דבר העבודה שנעשית בתחום חשובה. אנחנו שותפים בדיוני הפרקליטות ורואים את הרצינות שמייחסות לכך רשויות האכיפה ואת המחשבה הרבה שמוקדשת לכך".

באחרונה מונה עו"ד יהודה שפר, לשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, למשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. שפר משמש גורם המתאם את התחום הלחימה הכלכלית בפשיעה בין הפרקליטות, רשות המסים, המשטרה, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות ניירות ערך.

לעומת כספי עבירות הלבנת הון, כספי עבירות הסמים שחולטו בחמש השנים האחרונות שמרו על מגמה יציבה, אם כי גם בהם ניכרת ירידה מסוימת. לפי אומדן הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, שוק הסמים מגלגל כ-7 מיליארד שקל בשנה.

סכום החילוטים במשך חמש השנים האחרונות היה יציב יחסית: ב-2005 היה הסכום הנמוך ביותר והגיע לכ-4.7 מיליון שקל, וב-2006 עלה הסכום לכ-5.11 מיליון שקל. ב-2007 טיפס היקף החילוטים לכ-5.4 מיליון שקל, ב-2008 הוא הגיע לכ-5.1 מיליון שקל וב-2009 הסתכמו החילוטים בכ-5.8 מיליון שקל. ב-2010 חלה ירידה של יותר ממיליון שקל בהכנסות במדינה לפי פקודת הסמים, והסכום שחולט הגיע "רק" לכ-4.7 מיליון שקל.

הפשע משלם

הסכומים שחולטו מעבריינים בשנים האחרונות, לפי תחומים*

הלבנת הון

136 מיליון שקל

סמים

31 מיליון שקל

סחר בבני אדם

20 אלף שקל

* נטו, בין 2005 ל-2010



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#