מבנה בחינות לשכת עורכי הדין משרת אינטרסים כלכליים רבים - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבנה בחינות לשכת עורכי הדין משרת אינטרסים כלכליים רבים

22תגובות

>> הניסוי הבא טרם נערך בישראל, אבל כ-4,500 מתמחים בעריכת דין עוברים ניסוי דומה מדי שנה: קחו ארבעה ספרי טלפונים, כאלה ששימשו להגבהת ילדים על כיסאות האוכל בשנות ה-70. ניתן לגוון את הספרים כך שיכללו את הערים תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. הסתגרו בחדר העבודה במשך חודשיים. בכל יום הקפידו לשנן במשך כעשר שעות לפחות את רשימת השמות והכתובות.

תמורת אלפי שקלים מכוני עזר בעלי ניסיון עשיר בטכניקות למידה וזיכרון יעמדו לרשותכם בכל עת שתחפצו. ייערכו לכם מבחני סימולציה, תרגילים לשיפור הזיכרון ואם תשלמו יותר - גם יושיבו לידכם מישהו שיקריא לכם את השורות, אחת אחת. בתום תקופת השינון תיכנסו למבחן אמריקאי של שלוש שעות, שיבדוק מה זכרתם. אם קיבלתם 65 נקודות ויותר מתוך 100 - הדרך להיות עורך דין די מובטחת. יש עוד מבחן בעל פה, שאליו מומלץ להתלבש באלגנטיות כדי להגביר את סיכויי המעבר.

השבוע נערך מחזור מבחנים נוסף של לשכת עורכי הדין אליו ניגשו כ-2,700 מתמחים. רובם יצאו בהלם. "היה הרבה יותר קשה משנים קודמות", "לשכת עורכי הדין רוצה לסגור את שערי המקצוע על חשבוננו", היה אפילו מי שקרא לחבריו להפגין נגד מה שנתפש כהחמרה בשאלות במבחן. מדגם ראשוני שערך אחד ממכוני הלימוד המובילים הצביע על כך ש-66% מהנבחנים עברו את המבחן. כלומר, כל אדם שלישי שיצא מהדלת נכשל. שיעור העוברים בבחינת נובמבר 2009 היה 62%, כך שבעבר הלא רחוק היו מבחנים קשים אף יותר.

הבעיה אינה טמונה במורכבות השאלות ובשיעור העוברים, אלא במבנה המבחן ובעובדה שהוא לא מסוגל לבדוק את הקריטריונים החשובים ביותר בעריכת דין: יכולת חשיבה וניתוח משפטיים, התעמקות בטקסט והסקת מסקנות, כושר ביטוי ושכנוע, זיהוי דילמות אתיות ופתרונן וכישורי ניהול מו"מ.

לפני כעשור, כשמספר עורכי הדין היה חצי ממספרם כיום, מינה שר המשפטים דאז, יוסי ביילין, ועדת מומחים בראשות השופטת הילה גרסטל, כיום נשיאת בית המשפט המחוזי בפתח תקוה. הוועדה קבעה שיש לשנות לחלוטין את מבנה הבחינות ולהסיט את עיקר מיקוד הבחינה מכזו שבודקת ידע לשיטה הבוחנת יכולת ביצוע. הדו"ח הוגש לשר המשפטים מאיר שטרית ואומץ על ידי שרת המשפטים, עו"ד ציפי לבני. מאז הוא מעלה אבק בלשכות שרי המשפטים, כי לאיש אין אינטרס לשנותו והוא משרת הרבה אינטרסים כלכליים.

מכוני הלימוד לבחינות הלשכה רק העמיקו את התלות של הנבחנים בהם, והם פועלים עתה בשיתוף פעולה עם המוסדות האקדמיים. לפי הערכות, הענף מגלגל כ-30 מיליון שקל בשנה. לשכת עורכי הדין בעצמה הקימה מערך לימוד בתשלום למתמחים. הלשכה אמנם תומכת פומבית בשינוי המתכונת, ומבחינה רטורית מעודדת אותו, אבל אין לעסקניה שום רצון להתעמת עם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, בסוגיה.

ושר המשפטים? לו יש את הוועדה בנוגע לשכר הבכירים במשק על הראש, שינויי חקיקה נחוצים יותר לטעמו בדין הפלילי, המינהלי והאזרחי, לחימה בעומס בבתי המשפט ומטלות מזדמנות שמונחתות עליו מלשכת ראש הממשלה. מעניין לדעת: לו מבחני לשכת עורכי הדין היו כאלה שבוחנים יכולת ביצוע, האם שר המשפטים, עד לאחרונה עו"ד מוערך, ויו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא רון, היו עומדים בהם?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#