אלתר ושות': "בגלל הטלטלה ברשות המסים, יותר תיקים מגיעים לבית המשפט" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלתר ושות': "בגלל הטלטלה ברשות המסים, יותר תיקים מגיעים לבית המשפט"

במשרד עורכי הדין גייסו כשותף את עו"ד יהודה ליבליין, לשעבר בכיר בפרקליטות, שייצג את רשות המסים בתיקי מיסוי בולטים

תגובות

>> ברשות המסים מפחדים לקבל החלטות אמיצות, והתוצאה של ההססנות הזו היא כמות גדולה יותר של מחלוקות משפטיות המגיעות לפתחם של שופטי בתי המשפט המחוזיים המתמחים במיסוי. במשרד עורכי הדין אלתר ושות', משרד בוטיק ותיק בתחום, הגיעו השותפים למסקנה שהעימותים המשפטיים עם רשות המסים יתרבו בקרוב וגייסו לשורותיהם מומחה בתחום ניהול תיקי מסים בבתי משפט - עו"ד יהודה ליבליין.

ליבליין שימש במשך יותר מעשור פרקליט בכיר במחלקת המסים של פרקליטות המדינה וייצג את רשות המסים בשורה ארוכה של תיקים, בהם המורכבים והחשובים ביותר שנוהלו בבתי המשפט המחוזיים והעליון. הוא מצטרף למשרד אלתר ושות' כשותף שירכז את פעילות הליטיגציה.

לדברי עו"ד ורו"ח ענת טנא, השותפה המנהלת של המשרד, "הטלטלה שעברה על רשות המסים גרמה לזה שלצערנו הרב יש יותר תיקים שמגיעים לבית המשפט מבעבר. לא כי אנשים לא טובים ולא מוכשרים, אלא כי כל מה שקרה גרם לאנשים לחשוש יותר, וקל יותר שבית המשפט יחליט. יכול להיות שלפעמים זה גם ראוי יותר. מה שקרה במערכת גרם לכך שתיקים שבעבר היו מסתיימים בפשרות התגלגלו לפתחם של בתי המשפט. גם מספר השופטים הוגדל בגלל זה".

עו"ד עמיחי פרי, מהשותפים הבכירים במשרד מוסיף כי כמות התיקים של הפירמה בבתי המשפט עלתה באופן משמעותי השנה. ליבליין מציין כי התופעה ניכרת גם בפרקליטויות המחוזיות, שנאלצות לייצג את רשות המסים בבתי המשפט המחוזיים וקורסות תחת נטל התיקים.

"לאורך השנים הגישה שלנו היתה שצריך למצוא ברוב המקרים את נוסחת ההסדר שתמקסם את האינטרס של הלקוח וגם של המדינה, אבל כשלא מגיעים להסדר אז אנחנו צריכים להגיע לבית המשפט", אומרת טנא. "אנחנו לא חושבים שזאת כתובת לא טובה. גילינו שהשוק הולך לגדול בתחום הזה, ולכן לקחנו את מי שחשבנו שהוא הטוב ביותר".

בכך שאתם מצרפים ליטיגטור מוביל אתם משדרים מסר מאיים לרשות המסים, שאומר: 'אם לא נגיע להסכמה, יש אלטרנטיבה של פנייה לבית המשפט'.

טנא: "המסר הוא לא איום. עובדת החיים היא שאם נגיע לפשרה טובה והוגנת גם לרשות וגם ללקוח נשמח תמיד לחתום על פשרה, ואם לא נגיע לפשרה הוגנת - אז נפנה לבית המשפט, אחרת ציבור הנישומים ייפגע. גם הלקוחות הכי גדולים לא מתים להיות בתוך זכוכית מגדלת של הרשות, גם אם הם היו בסדר. לרשות יש כוח רב, ולפעמים לא בכוונה רעה היא מחליטה בצורה לא סבירה וחייבים לתת תשובה לעניין".

האם פרשת רשות המסים העכירה את היחסים בין הפרקליטות לגורמים המקצועיים ברשות?

ליבליין סבור שלא, ולטענתו, הפרקליטות אינה נדרשת כיום יותר מבעבר לכפות על רשות המסים פשרות או הסדרים: "דיאלוג שוטף יש כל הזמן. כלומר, ניסיון להגיע לפשרות בתיקים שאין להם השלכות רוחב. להגיד שנוצר שבר או סדק? לא. יכול להיות שיש רמה של חשדנות באופן אישי, אבל בעבודה השוטפת זה לא הורגש".

ליבליין ליווה חלק מחקירת פרשת עו"ד יעקב וינרוט ופקיד השומה שוקי ויטה, כשהפרקליטות החליטה שיש לבחון את שיקול הדעת של ויטה בקבלת ההחלטות בחלק מהתיקים שבהם קבע שומות למי שהיו גם לקוחותיו של עו"ד וינרוט, ולכן הוא מסרב להתייחס לתיק. לעומת זאת, ניתן להתרשם כי ליבליין מסתייג מהתוצאה החמורה שבה הסתיים משפטו של ג'קי מצא, מי שהיה מנהל רשות המסים. לדבריו, "מה שקרה למצא זה לא בא ממקום של שחיתות. אני לא רואה גם את בעלי ההון שעמדו מאחורי המאכערים שהשחיתו אותו (הכוונה לנאשמים יורם קארשי וקובי בן גור; ע"ב). אני לא מכיר מספיק את הפרטים. כל מי שהיה בתחום היה ברור לו שמצא הוא המועמד המתאים והמקצועי לתפקיד מנהל רשות המסים. טפשות או נאיביות - אני לא מצליח להבין מה גרם לו להתקשר עם השניים האלה".

מצא נידון לשנת מאסר בפועל לאחר שהורשע בכך שאיפשר לקארשי ובן גור להשפיע על מינויים בתוך רשות המסים, מתוך אמונה שהשניים תרמו למינויו למנהל הרשות. ליבליין לא היה מעורב כלל בהיבטים הפליליים של הפרשה, אלא עסק בייצוג רשות המסים בתיקים אזרחיים ועבד, בין היתר, מול מצא ובכירים אחרים ברשות.

טנא סבורה כי פרשת וינרוט-ויטה היא זו שגרמה את הנזק העיקרי בפעילותה השוטפת של רשות המסים: "פרשת וינרוט-ויטה יצרה נזק כי היא יצרה ביקורת על שיקול הדעת של פקידי שומה. פקיד שומה מרגיש עכשיו ששהוא שוקל שיקול שלגמרי לגיטימי לעשות פשרה בנסיבות שהן לא שחור לבן - והוא יפחד לעשות את זה. לי נראה שוויטה התעסק בתיקים שלא היו שחור לבן, ושאף אחד אחר לא היה מוכן להתעסק איתם ועשה הסדרים שנשמעו לי סבירים לחלוטין. אני חושבת שבאמת אין כלום בפרשה הזו. מהיכרות עם הנפשות הפועלות, גם מצא וגם ויטה הם אנשים שיכלו להרוויח הרבה יותר בשוק הפרטי, ואני מורידה בפניהם את הכובע וכואב לי עליהם. אני לא אומרת שהכל ורוד - מאכערים זה לא דבר טוב".

פרי: "לגבי מצא, התחושה שלי היא שחלק מהדברים לא היו במישור הפלילי אלא לכל היותר במישור האתי".

"רשות המסים לא בנסיגה"

ליבליין מספר שהמעבר מהפרקליטות למשרד אלתר ושות' היה טבעי, בשל העובדה שמדובר במשרד מוביל בתחום המיסוי.

למה פרשת מהפרקליטות?

"עליית השכר בפרקליטות נעצרת מהר מאוד ונוצרים פערים לעומת השכר בשוק הפרטי. קשה להתקיים מהשכר הזה, ואתה מתחיל להסתכל החוצה. בדור הביניים בפרקליטות זה משפיע. אני לא חושב שבוררות השכר שנערכה בעקבות שביתת הפרקליטים פתרה את הבעיה הזו".

האם הפרישה של פרקליטים מנוסים בתחום המסים, יחד עם הטלטלה שעברה רשות המסים, גורמת לכך שחסרה סמכות מקצועית שתעמיד את הרשות במקומה כשהיא טועה?

"אני לא מקבל את התאוריה שהרשות נמצאת בנסיגה. יש שם אנשים מקצועיים שיכולים להרים אותה. בין הפרקליטות והרשות יש דיונים מאוד רציניים. במחלקות המסים בפרקליטות יש שכבות של אנשים שנמצאים שנים רבות ויש להם ניסיון רב. למרות הפיתויים בחוץ, יש אנשים שנשארים הרבה מאוד זמן, כי העשייה מעניינת ומטפלים בעסקות גדולות מאוד. אמנם העומס בפרקליטויות המחוז כיום הוא על סף הבלתי נסבל, אבל עכשיו מגייסים עוד אנשים, ואני מניח שצוואר הבקבוק הזה ייפתח בסוף".

שבה ועולה הטענה שבבית המשפט העליון אין שופט שבא מרקע של מסים. גם אתה שותף לתחושה הזו?

"זה נכון שבבית המשפט העליון אף אחד לא בא ממש מרקע של מסים, אבל יש להם רקע כלכלי. אני מאוד מתרשם מהשופט יורם דנציגר ומהשופט יצחק עמית. יש להם את הבסיס המסחרי-כלכלי. כשאתה מסתכל על הפסיקה אתה רואה שהשופטים יודעים להתמודד עם השאלות. עדיף שיהיה מישהו שיבוא מעולם המסים עם ראיית עולם של התחום, אבל זה לא חסרון כל כך משמעותי. אני חושב שהשופטים בסך הכל מאוד מקצועיים".

ליבליין ייצג את המדינה במאות תיקים. התיק שהוא גאה בו במיוחד קשור לחברות המספקות גז ביתי שגבו פקדונות מלקוחות ודרשו להכיר בהן כהוצאה למרות שלא החזירו את רובם מעולם. פרשה זו הולידה גם פסיקה של בית המשפט העליון בסוגיית ההכרה בהוצאות מימון.

14 שנה ייצגת את המדינה. איך תעבור לצד השני?

ליבליין: "פעמים רבות אתה נכנס בדיונים בפרקליטות גם לעמדה של הצד השני. תהליך החשיבה הוא דינמי ואתה כל הזמן בודק את עצמך מול הכלכלה כי אנחנו לא רוצים שהמסים יעצרו את הכלכלה אלא להיפך".

שומרים על רווח גבוה

משרד אלתר ושות' נוסד על ידי ד"ר אבי אלתר, שנפטר לפני שנים אחדות ממחלת הסרטן. המשרד מונה כיום 13 עורכי דין, מתוכם שבעה שותפים. עם פטירתו של אלתר צפו רבים כי המשרד יתפרק, אבל שלושת השותפים המובילים - זיו שרון, טנא ופרי - הצליחו לשמור על בוטיק המיסוי במתכונת המקורית. בשנה שעברה פרש זיו שרון והקים משרד עצמאי, ושוב היו שהכריזו על פירוקו הקרוב של המשרד. גם הפעם נבואות הזעם לא התממשו.

יש כמה משרדים שחסרה להם מחלקת מיסוי. הציעו לכם מיזוג?

טנא: "אחרי פטירתו של אלתר פנו אלינו לא מעט. אני אף פעם לא אומרת לעולם לא, אבל קשה להתמזג איתנו כי שולי הרווח שלנו גבוהים, וזה הופך את המיזוג לקשה מבחינת המשרדים המעוניינים. חוץ מזה כיף לנו - אנחנו משרד עם אופי מאוד לא פורמלי. אנחנו חברים ויוצאים לחופשות ביחד, אף פעם לא רבנו".

בשוק מעריכים כי בוטיק מיסוי בסדר הגודל הזה נהנה ממחזור שנתי של כ-50 מיליון שקל בשנה. טנא מעדיפה לא להתייחס למספרים, אבל מציינת כי "למשרד צבר של לקוחות ומוניטין חזק מאוד בשוק. החלק הארי של העסקות הגדולות בשוק יעברו אצלנו כדי לקבל חוות דעת ראשונה או שנייה לגבי איך צריך לעשות את העסקה. שיעור הרווח שלנו הוא גבוה. לא היתה עוד שנה שירדנו במחזור".

אבל גם בתחום המשרדים המתמחים במיסוי יש תחרות. טנא: "יש תחרות, אין ספק. התחרות הורידה מחירים ברמת האחוזים. אנחנו אוהבים לעבוד על דמי הצלחה. במיזוגים ורכישות יש שכר קבוע, אבל גבוה. כשיש משהו בעייתי, והחקיקה במיזוגים ורכישות בישראל בעייתית מאוד, אז אנחנו נשתלב. בגלל שזה מורכב, אז יהיה שכר קבוע אבל גבוה".

פרי: "שיטת העבודה שלנו נותנת לנו מוטיבציה להיות יצירתיים יותר".

עורכי הדין של הפירמה זכו למוניטין של מתכנני מס אגרסיביים למדי.

פרי: "אגרסיבי נשמע לא טוב. אנחנו יצירתיים בתאוריה שלנו, אבל שמים את זה על השולחן ומנסים להגיע להסדר".

אחד הנושאים הבוערים בברנז'ה כיום הוא המדיניות של רשות המסים והפרקליטות להעמיד לדין מייצגים, רואי חשבון. יש מסר של הפרקליטות למייצגים ש"אתם אחראים" כי עולם המיסוי מתוחכם והלקוח לא מבין באמת מה אומר תכנון המס.

ליבליין: "פרשת פיקסל (פרשה שבמסגרתה הועמדו לדין רואי החשבון ללא הלקוחות; ע"ב) היא תיק אחד. לא הייתי אומר שיש כאן מגמה".

טנא: "כל עוד פורסים הכל על השולחן ונותנים את המצג העובדתי הנכון, אז אין בעיה. אבל היו בשנים האחרונות מקרים של המערכת שניסתה להפעיל לחץ, גם כשכל העובדות היו על השולחן וזה פסול. כל עוד כל הקלפים פתוחים אז לא צריכה להיות בעיה".

ליבליין: "הגילוי הוא קו פרשת המים. אם אתה חוצה אותו אז זה כבר עולם אחר. זו לא מגמה נגד מייצגים. זה יכול להיות התכנון הכי אגרסיבי בעולם - אבל תן את כל הנתונים. ברגע שהסתרת - אתה נמצא בעולם אחר".

"המס על ההון נמוך מהמס על השכר בכל העולם - זה אינהרנטי"

אחת התופעות הבולטות בתחום המיסוי בשנים האחרונות היא קריסת הסודיות הבנקאית בשווייץ ובמקלטי מס אחרים בעולם, ובמקביל יצירת מנגנונים של שקיפות בתחום הנאמנויות - המכשיר המשפטי שבאמצעותו מוחזק חלק ניכר מההון של משפחות עשירות, אנשי עסקים וגם אנשים שחסכו לעת צרה.

"הטרנד הכי רציני שאנחנו רואים הוא הגלובליזציה ומיסוד הנאמנויות והכנסתן למעגל המס והדיווח", אומרת עו"ד ענת טנא. "אנחנו עסוקים הרבה מאוד בהסכמי מס על נאמנויות. זה משהו שאני מברכת עליו, כי זה כסף שהיה מחוץ למערכת ונכנס אליו עכשיו".

האם פריחת משרדי מסים כמו שלכם לא קשורה לכך שיש בישראל כמויות אדירות של הון שאתם ממזערים את המס עליו? הרי בעלי הון משלמים כאן הרבה פחות מס מהאזרח הממוצע.

טנא: "אבל הגלובליזציה שאני מדברת עליה משפרת את זה".

הכוונה היא לכך שקודם לא ידענו שהעשירים משלמים פחות מס ועכשיו עם השקיפות אנחנו יודעים זאת?

עו"ד עמיחי פרי: "לא. הפכו את הנאמנויות לשקופות והסדירו את ההון של הנאמנויות, ומעתה למי שיש כסף בנאמנויות משלם מס כמוך וכמוני על ההכנסות מההון".

טנא: "זו ברכה גדולה כי ההון זה נכנס למאגר המיסוי הישראלי".

אבל שיעור המס על הון בישראל הוא נמוך (20%), ואילו שיעור המס על העבודה הוא הרבה יותר גבוה, והרי רוב האזרחים הם שכירים.

פרי: "זה אינהרנטי ששיעור המס על הון הוא נמוך יותר מהמס על השכר".

טנא: "זה קבוע בחקיקה, אבל זה כך בכל העולם. הסיבה לכך היא שההון בא אחרי ההכנסה הראשונית. בשביל לקדם את המשק והכלכלה אתה צריך את ההבדל הזה בין מיסוי השכר ומיסוי ההון. הון נוצר אחרי שכבר הנישום שילם את המס על השכר וצבר אותו והשקיע אותו ועכשיו מתחילים למסות את הרווח על ההון הזה. זה כלל עולמי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#