ארה"ב: רמת ההגנה על הקניין הרוחני בישראל - כמו בפקיסטאן - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארה"ב: רמת ההגנה על הקניין הרוחני בישראל - כמו בפקיסטאן

נציבות הסחר האמריקאית החזירה את ישראל לרשימה השחורה של מדינות שאינן מגינות על זכויות קניין ובפרט ברישום פטנטים לתרופות

7תגובות

>> נציבות הסחר האמריקאית (USTR) הודיעה אתמול על החזרתה של ישראל ל"רשימה השחורה" של מדינות שאינן מגינות על קניין רוחני ונמצאות במעקב מחמיר, לצד מדינות כמו אלג'יריה, פקיסטאן, הודו, סין, אינדונזיה, רוסיה, ונצואלה וקנדה. הנימוק: ישראל לא עמדה באבני הדרך שנקבעו בהסכם שעליו חתמה עם הממשל האמריקאי בפברואר 2010, לפיו היא מתחייבת להביא לכנסת שלושה תיקוני חקיקה (תיקון אחד בפקודת הרוקחות ושניים בחוק הפטנטים) לחיזוק ההגנה על הקניין הרוחני של תרופות המקור בישראל.

במשרדי הממשלה השונים זועמים על ההחלטה וטוענים כי היא נועדה להפעיל לחץ לא לגיטימי על ישראל לשפר את ההסכם הקיים ולהכליל בו אלמנטים נוספים שלא היו כלולים בו, וכי האמריקאים מפרים את ההתחייבות שנתנו שלא להחזיר את ישראל לרשימה.

באופן ספציפי, האמריקאים מבקשים בדו"ח כי ישראל תבצע תיקוני חקיקה שונים שכבר נדונו במשרד המשפטים ובממשלה, אבל מתעכבים, בקשר לפרסום בקשות פטנט בחלוף 18 חודשים מיום ההגשה (כיום הבקשות מתפרסמות רק כשבקשת הפטנט מתקבלת או נדחית, תהליך שנמשך שנים); ובקשר להארכת תקופת ההגנה על פטנטים - שהוא תיקון משמעותי מבחינה כלכלית, במיוחד לתרופות, בגלל הליכי הרישוי הממושכים שמשאירים מרווח קצר להגנת הפטנטים.

הליך בעייתי ופוליטי

ישראל הופיעה בעבר במשך שנים ברשימה השחורה בעקבות ביקורת אמריקאית על חוק התרופות הישראלי, שנחשב מוטה לטובת התעשייה הגנרית הישראלית. בישראל פועלות חברות תרופות המייצרות בעיקר תרופות גנריות (תרופות העתק), ובראשן ענקית הגנריקה טבע.

בשנה שעברה יצאה ישראל מהרשימה לאחר החתימה על ההסכם שכלל ויתורים מצד ממשלת ישראל לטובת תעשיית התרופות האמריקאית שבה שולטות החברות האתיות, המפתחות תרופות חדשות מוגנות פטנט. ויתורים אלה נעשו, בין השאר, כדי להסיר את המכשול האחרון בפני צירוף ישראל לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). כחלק מהוויתורים קיבלה עליה ממשלת ישראל להאריך בשנה את תקופת הבלעדיות שניתנת לתרופות מקוריות מוגנות פטנט - החלטה שמשמעותה דחיית אפשרות הכניסה של תרופות גנריות לשוק הישראלי. עוד הסכימה ישראל לצמצם את רשימת מדינות הייחוס המערביות שפקיעת ההגנה הפטנטית בהן תביא לפתיחת השוק הישראלי לתחרות מצד תרופות גנריות.

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לקניין רוחני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, סבור כי ההליך האמריקאי בעייתי מאוד, שכן הגוף שמבצע אותו נחשב זרוע חלשה מאוד בממשל, ולמעשה "שבוי" בידי תעשיות התוכן. בירנהק מסביר כי התעשיות השונות (תרופות, תוכנה, מוסיקה, קולנוע וכדומה) מגישות לממשל את המלצותיהן בקשר לכל מדינה, והדו"ח כמעט תמיד מקבל את עמדתן.

בירנהק מסביר כי "הסיבה המרכזית לנוכחותנו ברשימה השחורה היא הלחץ של תעשיית התרופות האתיות (המקוריות, כלומר חברות הפארמה). בישראל יש לזה משמעות בגלל חברת טבע. אלא שטבע היא ספינת הדגל של המשק הישראלי, ולממשלה יש אינטרס להגן על טבע ועל הכלכלה המקומית. בעידן של כלכלה גלובלית זו לא מציאות פשוטה, ומה שאנחנו רואים באמצעות הדו"ח הוא ממשלה שמבקשת להגן על התעשיות שלה (ארה"ב) מול ממשלה חלשה יותר, שמבקשת להגן על התעשייה שלה (ישראל).

"במידה רבה, ההליך הוא פוליטי", מוסיף בירנהק. "ארה"ב היא 'הילד הכי חזק בשכונה' והיא מזכירה לנו שהיא מעניקה לנו סיוע כלכלי נדיב כל שנה. עד לשנה הזו, נהגו להזכיר בדו"ח השנתי גם שישראל מועמדת לחברות ב-OECD והיה בכך סוג של איום מדיני. בינתיים, ישראל כבר חברה בארגון והמשמעות היא בעיקר לחץ פוליטי ומדיני של וושינגטון על ירושלים".

נושאים נוספים שהוזכרו בדו"ח הם בגדר "רשימת מכולת" שהאמריקאים היו רוצים שישראל תמלא. בין היתר דורשת ארה"ב הצטרפות לאמנות WIPO מ-1996, שבהן דרישה להגנה משפטית על מנעולים טכנולוגיים, כלומר איסור על פריצת מנעולים שונים שיש ליצירות. ישראל לא הצטרפה לאמנות האלה ואימצה מתוכן וולונטרית הסדרים מסוימים, אך לא בנושא המנעולים הדיגיטליים.

בנוסף, הדו"ח קורא לישראל לקבוע פיצוי סטטוטורי בדיני זכויות יוצרים, על אף שהחוק הישראלי כבר קובע בתוכו כיום פיצוי כזה, ללא הוכחת נזק. דרישה נוספת היא לאכיפת פסקי דין בקשר לתשלום תמלוגים על שידורי משנה, ככל הנראה בגלל סכסוכים בין חברות הכבלים לבין תאגידי שידור בחו"ל, בעיקר באירופה, על שידורי משנה. דרישה נוספת היא להבהרת המצב המשפטי בקשר לאחריות של גורם ביניים, שמאפשר לגולשים להפר זכויות בתוכנה.

טלי מאייר

פרופ' ניבה אלקין-קורן, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וראש המרכז למשפט וטכנולוגיה, סבורה כי "הדו"ח הוא דוגמא נוספת לשורה של דו"חות מוטים שנועדו ללחוץ על ישראל לאמץ הסדרים משפטיים שהתועלת הציבורית בהם מוטלת בספק. הסדרים אלה שנויים במחלוקת גם בארה"ב".

"לא להיבהל מהדו"ח"

בענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, המאגד את חברות התרופות הישראליות, מודאגים מההתפתחות מחשש שהדבר יגרום להגברת הלחץ על ישראל ללכת לקראת חברות התרופות הבינלאומיות. "הוויתורים עליהם החליטה ממשלת ישראל משפיעים לרעה על זמינות תרופות גנריות, איכותיות וזולות לציבור הרחב הזקוק להן", נמסר מהענף, "ואף על פי כן, התעשייה הישראלית נעתרה לבקשת הממשלה והסכימה לוויתורים, בעיקר כדי לשים קץ, אחת ולתמיד, לטענות חסרות השחר כאילו ישראל אינה מכבדת זכויות קניין רוחני.

"התברר כי חרף הוויתורים, תעשיית התרופות האמריקאית אינה משלימה עם ההסכם שאליו הגיע הממשל האמריקאי. היא פועלת במסלולים שונים, תוך פגיעה בציבור הישראלי ובתעשיית התרופות הישראלית, בניסיון לבצע 'מקצה שיפורים', בניגוד להסכם החתום. הענף קורא לממשלה לא להיבהל מהמהלכים האחרונים של האמריקאים ולא לוותר עוד לחברות הזרות, על חשבון זמינות תרופות במחיר הוגן לציבור הישראלי, תוך פגיעה בקטר המוביל את התעשייה".

לדברי בירנהק, "הדו"ח יכול לפתוח פתח לעיצומים כלכליים, אבל אנחנו רחוקים ממצב כזה, שלמיטב ידיעתי מעולם לא קרה בגלל נושאי קניין רוחני. הדו"ח בהחלט צריך לזרז את הבדיקה הפנימית בישראל, אבל לא צריך להתרגש ממנו יותר מדי".

"חוסר ההגינות בהצגה של ישראל בדו"ח לעומת מדינות אחרות בולט ומקומם", אומר עו"ד טל בנד, שותף בכיר במשרד ש. הורוביץ המייצג את התאחדות התעשיינים בדיונים מול USTR. "יש 42 מדינות שותפות סחר של ארה"ב שמוזכרות בדו"ח, אך שמו את ישראל עם מדינות שנותנות הרבה פחות הגנה על קניין רוחני, כמו הודו. ישראל גם מדורגת נמוך יותר ממדינות שנותנות הגנה חלשה בהרבה כמו מקסיקו, טורקיה, מצרים וג'מייקה". לדבריו, "אין ספק שהסיבה שישראל זוכה ל'טיפול המיוחד' הזה היא העוצמה של תעשיית התרופות הישראלית, ובראשה טבע".

עופר וקנין

אלקין-קורן הוסיפה כי "מסקנות הדו"ח צריכות להתקבל בישראל בחשדנות. הפרת זכויות בקניין רוחני הוא לדעת נציגות הסחר גורם מספר אחד לפגיעה ביצוא האמריקאי ולאובדן מקומות עבודה בשוק האמריקאי. אבל ישראל אינה מדינה של פיראטיות. הדו"ח מבטא ניסיון לכפות על ישראל הסדרים משפטיים המשרתים קבוצת אינטרסים צרה, מבלי להבטיח הגנה מספקת לאינטרס הציבורי הכולל. לכן הוא מקומם. מדובר בנושאים המשליכים לא רק על זכויות כלכליות ויתרון תחרותי, אלא גם על זכויות אזרח בסיסיות כמו חופש הביטוי והזכות לבריאות. לפיכך, בכל מקרה, ראוי שהסדרים מסוג זה יאומצו בישראל רק לאחר שיערך דיון ציבורי נוקב בנושא".

סמנכ"ל משרד הבריאות, עו"ד יואל ליפשיץ, שניהל את המגעים מטעם משרד הבריאות, זועם על החלטת האמריקאים: "משרד הבריאות עמד בהתחייבות שלו והצעת החוק (שמיישמת את ההסכם בין ישראל לארה"ב, ר.ל.ג) הוגשה בזמן וממתינה לדיון בקריאה שנייה ושלישית. צר לנו כי האמריקאים לא עומדים בהתחייבותם. הדבר פוגע באמון שנבנה בין הצדדים ועלול להקשות על המשך החקיקה. מדובר בלחץ לא לגיטימי שעשוי לייאש את משרדי הממשלה בישראל. השימוש בכלי של הכללה ברשימה השחורה עלול להפוך אותו ללא רלוונטי. משרד הבריאות ימשיך בקידום החקיקה".

גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל, המייצגת את חברות התרופות המקוריות בישראל, מסר כי פארמה מצרה על כך שממשלת ישראל לא מימשה את ההזדמנות לצאת מהרשימה השחורה לאחר שלא עמדה בהתחייבויותיה לתיקוני חקיקה.

"ישראל, כערש של חדשנות, חייבת להוביל בהגנה על ממציאים ולתמרץ מחקר ופיתוח על ידי קניין רוחני, כמקובל במדינות המערב. ההכרה של ממשלת ישראל כי החקיקה הקיימת הביאה להידרדרות עקבית בסביבת הקניין הרוחני בישראל היתה פריצת דרך שאיפשרה לישראל לתקן את מעמדה הבינלאומי בעניין זה. ההשתייכות לרשימה השחורה מציבה את ישראל בעקביות בסטנדרט נמוך ותת-תקני של שמירה על הקניין הרוחני יחסית למדינות המפותחות. מצב זה משפיע לרעה על מעמדה כלפי מדינות העולם בתחום זה וכן על מיצובה כלפי משקיעים חיצוניים.

"בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל מוסרת מסר ברור כי על ישראל לתקן העיוותים בהגנה על הקניין הרוחני. שיפור זה הכרחי כדי למשוך השקעות הון חיצוניות לישראל והשקעה במחקר ופיתוח בתעשיות עתירות ידע, ותואם את מיצוב ישראל כמדינה של חדשנות".

משרד התמ"ת מסר בתגובה: "ישראל וארה"ב חתמו על מזכר הבנות בנושא הקניין הרוחני ב-2010. כחלק מהבנות אלה הוסדרה תמיכת ארה"ב בכניסת ישראל לארגון ה-OECD והוצאתה מהרשימת ה-Watch List. כנגד, ישראל התחייבה להגשת שלושה תזכירי חוק שמטרתם ליישם בחקיקה הישראלית את ההבנות שעליהם סוכם. עד כה הוגש תזכיר חוק אחד. תזכיר חוק שני מצוי בתהליכי הכנה מתקדמים מאוד וגם התזכיר השלישי מצוי בתהליכים מתקדמים. נציגי נציבות הסחר ציינו כי ישראל תוסר מרשימת המעקב עם השלמת תזכירי החוק".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "משמעות הדו"ח אינה כי ישראל מפרה התחייבות כלשהי בתחום הקניין הרוחני. מטרת הדו"ח היא בעיקר קידום האינטרסים המסחריים של ארה"ב. ישראל שואפת להיות מוסרת מרשימת המעקב תוך שמירה על האינטרסים המסחריים שלה, על התעשייה הישראלית ועל הצרכן הישראלי, בייחוד בתחום התרופות.

"לפי ההסכם שנחתם עם נציגות הסחר של ארה"ב בפברואר 2010, משרד המשפטים היה אחראי על ביצוע תיקוני חקיקה בשני תחומים: צווי הארכה בפטנטים הקשורים לתרופות ופרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודשים מיום הגשתן. הצעת חוק הפטנטים (תיקון: פרסום בקשות פטנט) התשע"א 2011 אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת חוק הפטנטים (תיקון: הארכת תקופת הגנה) התשע"א 2011 תוגש לוועדת השרים בשבועות הקרובים.

"בין משרדי הממשלה לנציגות הסחר של ארה"ב סוכם כי עם הגשת הצעות החוק לכנסת תוסר ישראל מהרשימה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#