42 מיליון שקל זה לא מספיק: מנדלבליט מתנגד להסדר בפרשת האלטרוקסין - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

42 מיליון שקל זה לא מספיק: מנדלבליט מתנגד להסדר בפרשת האלטרוקסין

לפי עמדת היועמ"ש שהוגשה לבית המשפט, הפשרה שהוצעה בתביעה הייצוגית נגד פריגו היא פיצוי של 1% בלבד משיעור התביעה - ונדרשת הרתעה גדולה יותר ביחס למי שעוסקת בחיי אדם

2תגובות
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט
תומר אפלבאום

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד להסדר הפשרה בתביעה הייצוגית נגד חברת התרופות פריגו שעסקה בהטעיית צרכנים בנוגע לתרופת האלטרוקסין. לדבריו, ההסדר אינו ראוי, מסורבל ודורש מימד הרתעתי גדול יותר. בעוד הסכום הנתבע היה 4.5 מילארד שקל, לפי ההסדר פריגו תשלם לחברי הקבוצה כ-42 מיליון שקל. 

מעל לרבע מיליון חולים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס טופלו במשך שנים באמצעות אלטרוקסין. בתחילת 2011 החל שיווק של הפורמולציה החדשה של התרופה, וזאת לאחר ששונה ההרכב של הרכיב הבלתי פעיל באלטרוקסין, באישור משרד הבריאות. שיווק הפורמולציה החדשה נעשה תוך דיווח לקוני לקופות החולים ולרופאים המטפלים. בין היתר, לא נאמר כי יש למסור את דבר השינוי למטופלים; כי נדרש לבצע מעקב רפואי על מנת לוודא שלא נדרשות התאמות במינון התרופה בעקבות שינוי הפורמולציה; וכי ייתכנו תופעות לוואי נוספות דוגמת רגישות יתר.

במהלך החודשים שלאחר השינוי החלו להצטבר דיווחים כי ישנם מטופלים המושפעים מהשינוי בפורמולציה, וחשים בתופעות לוואי, ובהן גם תופעות לוואי האופייניות ל"יציאה מאיזון". צוות בדיקה של משרד הבריאות שהגיש את מסקנותיו בינואר 2012 מצא כי יש קשר נסיבתי ברור בין הכנסת הפורמולציה החדשה לשוק הישראלי לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי. לפי דו"ח זה, נפלו פגמים שונים בהתנהלותן של חברות התרופות וקופות החולים, וכי אגף הרוקחות במשרד הבריאות לא היה ערוך במידה מספקת כדי להתמודד עם הדיווחים על תופעות הלוואי. 

הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה בנובמבר 2011. במאי 2015 קבע השופט עופר גרוסקופף (בעת שהיה שופט בבית המשפט המחוזי מרכז) כי יש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית בעילה של הטעיה צרכנית נגד חברת פריגו, בעלת הרישום ומפיצת האלטרוקסין בעת שינוי הפורמולציה. בנוסף, נקבע כי אין לאשר את ניהול התביעה נגד חברת גלקסו ישראל ונגד קופות החולים מכבי וכללית.

הבקשה שהתקבלה תבעה תשלום בסך של כ-4.5 מיליארד שקל. בנובמבר 2017 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים הקובע פיצוי לחברי הקבוצה בסכום מקסימאלי של 41.7 מיליון שקל, בנוסף ל-450 אלף שקל עלויות הקמת ותפעול מנגנון הפיצוי, ו-5.2 מיליון שקל תרומה לציבור. בנוגע לשכר טרחה ופיצוי לתובעים, נקבע כי 6 מיליון שקל ישולמו לעורכי הדין המייצגים: יעקב דוידוביץ, איתן פלג, דוד אור חן, אסף נוי, עובדיה כהן, ארנון גרפי ומופיד אגבאריה. כמיליון שקל ישולמו לתובעים הייצוגיים. את פריגו ייצג משרד אגמון ושות'. 

אוליבייה פיטוסי

בעמדת היועמ"ש נכתב כי "מדובר בהסדר פשרה הקובע פיצוי לחברי הקבוצה בשיעור המהווה כ-1% בלבד מהסכום של התובענה אשר על-פי החלטת בית המשפט אושרה לניהול כתובענה ייצוגית. פער עצום ובלתי סביר זה בין הסדר הפשרה לבין החלטת האישור, שהנה החלטה שיפוטית אשר התקבלה לאחר הגשת ראיות, דיוני הוכחות ועוד – מהווה נדבך משמעותי בעמדה זו". העמדה הוגשה באמצעות עו"ד קרן אביסרור, ממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי). 

לפי עמדת היועמ״ש, למרות שהתביעה טענה גם לנזק של פגיעה באוטונומיה, הסדר הפשרה אינו כולל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. במסגרת ההסדר יינתן פיצוי אך ורק למטופלים שיוכיחו כי סבלו מתופעות לוואי בפועל, וכי יש להם לגבי תופעות לוואי אלו תיעוד רפואי מזמן אמת. היועץ מדגיש כי סכומי הפיצוי אינם ראויים, גם לא עבור הכאב והסבל.

עוד נכתב כי "הסדר הפשרה נעדר הכוונת התנהגות הפועלים בשוק התרופות בפרט והטכנולוגיות הרפואיות בכלל בעתיד. חברת פריגו עצמה משווקת בישראל תכשירים נוספים מלבד האלתרוקסין, ויודגש, עיני חברות תרופות רבות בארץ ובעולם נשואות להסדר פשרה זה, ובכלל לגורלה של התובענה. נדרשת הפנמה והרתעה במיוחד ביחס למי שאחראי כלפי הציבור הישראלי לבטיחות מוצרים המיובאים לארץ הוא הגורם המייבא ומשווק את המוצרים בישראל.

"הדברים יפים ביתר שאת, עת עסקינן בפריגו, אשר התנהלותה חרגה מהמצופה מגורם המייבא ומשווק תרופה בישראל, ומהסטנדרט שראוי שחברת תרופות תעמוד בו. מוטלת עליה אחריות מוגברת. החוסר בהיבט ההרתעתי בהסדר זה מתעצם נוכח הציפייה הסבירה הלגיטימית מחברות תרופות לאתיות גבוהה, כמי שעוסקות בחיי אדם".

היועמ"ש סבור גם כי הסדר הפשרה כולל הקמת מנגנון מסורבל, ומכביד על חברי הקבוצה עד כדי שהוא מסכל את האפשרות לקבלת פיצוי. לפי הסדר הפשרה, כל חבר קבוצה, לשם קבלת פיצוי כלשהו, אם בכלל, נדרש לנהל מעין תביעה פרטנית מייגעת ויקרה – להגיש "כתב טענות" בדמות בקשה, להגיש תצהיר, לצרף את הראיות לתמיכה ב"תביעתו" ואף דרישה מחמירה לראיות "תיעוד רפואי מזמן אמת" שאינן בהכרח בשליטתו.

מפריגו נמסר בתגובה: "עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה שגויה מבחינה משפטית ועובדתית כאחד. עמדה זו מתעלמת, בין היתר, מהעובדה שלאחר החלטת האישור התקיים דיון בבית המשפט העליון אשר הביע את עמדתו הברורה לפיה "ההיקף לגביו ניתן האישור נראה לנו בעייתי לכאורה גם מבחינת גודל הקבוצה, גם מבחינת התקופה" ובהתאם הפנה את הצדדים לגישור. סכום הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה הינו ראוי הן בהינתן עמדת בית המשפט העליון, הן בהינתן עמדת המגשר נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) והן על-פי עמדתו של בית המשפט המחוזי, כפי שהובעה לא אחת במהלך הדיונים לאישור הסכם הפשרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#