מתכנן לגנוב מהמעביד, לקבל שוחד או להטריד מינית? עדיף לך להיות נשיא - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתכנן לגנוב מהמעביד, לקבל שוחד או להטריד מינית? עדיף לך להיות נשיא

מומחים לדיני עבודה מסבירים מדוע עובדים שסרחו במגזר הציבורי סובלים מענישה קשה יותר, אלא אם במקרה קוראים להם משה קצב

תגובות

>> הנשיא לשעבר משה קצב, שהורשע ונדון באחרונה לשבע שנות מאסר ולקנס כספי בגין ביצוע עבירות מין שנושאות עמן קלון, ימשיך לקבל גם במקום כלאו פנסיה תקציבית בגובה 70% ממשכורתו, במשך כל ימי חייו. לפחות בהקשר זה שפר עליו מזלו לעומת עובדים אחרים שסרחו. מומחים לדיני עבודה טוענים כי החוק מפלה לטובה בכירים בשירות המדינה לעומת עובדי מדינה זוטרים שעברו עבירה שיש עמה קלון.

עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה במשרד רובין-שמואלביץ, מסבירה כי "השוואת הענישה המוטלת על נשיא מדינה לרף הענישה המקובל לעובד מדינה מן המניין, מעלה תמונה מדאיגה. מתברר שבכירותו של הנשיא פועלת לטובתו, בעוד שעובדים רגילים המורשעים בעבירות קלון מקבלים עונשים קשים הרבה יותר - גם מעמדית וגם כלכלית".

קצב אמנם איבד אוטומטית את הקצבה הממשלתית בהיקף 1.8 מיליון שקל בשנה בעקבות החלטת בית המשפט להטיל עליו קלון, ואולם סכום הגמלה החודשית שימשיך לקבל מהמדינה הוא כ-47 אלף שקל. בנוסף, לפי החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, לא ניתן לשלול מהנשיא לשעבר את זכאותו לשירותים רפואיים ואשפוז לו ולבני משפחתו, למרות ההרשעה והקלון.

לדברי שמואלביץ, עובד מדינה שהורשע בעבירה שיש עמה קלון יועמד לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה: "תפקידו של בית הדין למשמעת הוא לברר ולהטיל ענישה בגין עבירות משמעת חמורות שביצעו עובדי המדינה, כגון הטרדה מינית, שוחד וגניבה, וכן שיפוט משמעתי לעובדי מדינה שהורשעו בבית משפט על עבירה שיש עמה קלון (עבירות קלות יותר מתבררות בוועדות משמעת). לבית הדין למשמעת גם נתונה סמכות ייחודית להחליט על פיטורים של עובד מדינה".

בית הדין יכול לגזור עליו מכוח חוק שירות המדינה (משמעת) עונשים כגון: הפקעת משכורת, הורדה בדרגה ושלילת פיצויי פיטורים. לעתים העונש שיוטל עליו יהיה חמור בהרבה - פסילה מלשוב לשרת בשירות המדינה לתקופה מוגדרת, ואף לצמיתות. במקרה כזה, על פי חוק שירות המדינה (גמלאות), נשללת אוטומטית זכותו לפנסיה תקציבית למשך תקופת השלילה.

כך, לדוגמה, פסק בית הדין למשמעת בעניינו של עמוס ברוכין, שכיהן בתפקיד בכיר במשרד הביטחון, והודה והורשע בעבירות של מעשים מגונים נגד ארבע חיילות ששירתו במשרד. ברוכין הועמד לדין משמעתי והוטל עליו גזר דין של פסילה משירות המדינה לחמש שנים. בהתאם לכך גם נשללה קצבתו לחמש שנים (עש"מ 1928/00 מדינת ישראל נגד עמוס ברוכין).

עונש דומה הוטל על שמואל בצון, שכיהן במשך כעשר שנים כסמנכ"ל השמה בשירות התעסוקה והורשע בהטרדה מינית - פיזית ומילולית - של עובדת בלשכת התעסוקה. בית הדין גזר עליו פסילה מלעבוד בשירות מדינה במשך שלוש שנים ובעקבות כך נשללה ממנו הקצבה למשך שלוש שנים (עש"מ 10088/02 שמואל בצון נ' מדינת ישראל).

שלילת הזכות לפנסיה תקציבית אינה מוגבלת לעבירות שעניינן הטרדה מינית. כך, לדוגמה, עובד מדינה שכיהן כמפקח מס הכנסה במשך כ-35 שנה והורשע בלקיחת שוחד, נדון על ידי בית הדין המשמעתי לעונש של פיטורים לאלתר ללא תשלום פיצויי פיטורים וללא תשלום גמלאות, ולפסילה משירות המדינה לצמיתות. הפסילה גררה אחריה גם את שלילת הזכות לקצבת פרישה לצמיתות (עש"מ 592/99 פרץ יצחקי נגד מדינת ישראל).

בעניין אחר, עובד בשירות המדינה שעבד בבית משפט השלום בעפולה כמזכיר ראשי וגזבר הועמד לדין פלילי על ביצוע עבירות של גניבה, מרמה והפרת אמונים, זיוף ושימוש במסמך מזויף. אמצעי המשמעת שהוטלו עליו בבית הדין היו פיטורים לאלתר תוך שלילת פיצויי הפיטורים ופסילה לצמיתות לשירות המדינה ושלילת זכויות הגמלה.

שמואלביץ מסבירה כי העובד יוכל לנסות לטעון לנסיבות מקלות בקביעת עונשו, כמו העובדה שנטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה או לא פגע בקופת אוצר המדינה, אולם נקודת המוצא של בתי הדין במקרים אלה היא שלילת הפנסיה לכל התקופה שבה נפסל העובד לשירות.

ואולם, לא תמיד פוסקים בתי הדין למשמעת עונשים חמורים. לדוגמה, כשהורשע מזכיר בבית משפט השלום בקריית שמונה בבית דין משמעתי בהטרדה מינית של קלדנית, בגין אמירת משפטים בעלי קונוטציות מיניות, נגזרו עליו נזיפה חמורה, הפקעת מחצית משכורת קובעת והורדה בדרגה (עש"מ 2203/05 מדר נ' נציבות שירות המדינה).

במקרה אחר, שבו הורשע מנהל הלשכה להכוונת חיילים משוחררים בבאר שבע בהתחזות לפסיכולוג ולסקסולוג ובהתבטאויות בעלות אופי מיני כלפי חיילות שהיו כפופות לו במסגרת שירותן הצבאי - נגזרו עליו נזיפה חמורה, הפקעת משכורת אחת, הורדה בדרגה למשך שנה והעברה מתפקידו לפרק זמן של שנה (עש"מ 5771/01 פודלובסקי נ' נציב שירות המדינה).

לנוכח הפסיקה בנושא מסכמת שמואלביץ כי "דווקא הנשיא, שמשכורתו גבוהה מלכתחילה, ימשיך לקבלה על אף הרשעה. לעומת זאת, עובד מדינה, שמשכורתו צנועה, לא יהיה זכאי לפנסיה תקציבית אם נפסל לשירות. כלומר, גם עם קלון - עדיף להיות נשיא".

שלילת פיצויי פיטורים - רק במקרים קיצוניים

מהן הסנקציות שיכולים מקומות עבודה פרטיים להטיל על עובדים שסרחו ועברו עבירה פלילית שיש עמה קלון? מניתוח המצב המשפטי עולה כי דווקא במגזר הפרטי הלכאורה סוציאלי ומוגן פחות מהמגזר הציבורי, האפשרות לשלול זכויות מעובד מצומצמת יותר.

עו"ד גל גורודיסקי, ממשרד גורודיסקי ושות', מסביר כי "כשעובד במגזר הפרטי עובר עבירה חמורה כגון הטרדה מינית או חבלה חמורה במהלך העבודה או ברכושו של המעביד, האפשרות שיש למעביד לשלול את זכויותיו מצומצמת הרבה יותר מאשר כשמדובר בעובד מדינה העובר עבירה פלילית".

גורודיסקי מסביר כי "עובד ציבור הוא למעשה שליח ציבור, שכפוף לנורמות ולחוקים מחמירים יותר. על רקע זה גם הסנקציות נגדו חריפות יותר. בעיני זה ראוי בהחלט, מכיוון שהאנשים האלה עובדים למעשה למען כולנו. מעובד שמשרת אינטרסים ציבוריים נדרשת רמת אמון גבוהה בהרבה מאשר ממישהו שמשרת את הבוס שלו במגזר הפרטי".

שמואלביץ מסבירה כי "השוני באמצעי המשמעת בין המגזר הציבורי לפרטי נובע מתכליתם של אמצעי המשמעת המוטלים על עובד ציבור, שהיא מניעת פגיעה בתפקוד השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. טוהר השירות הציבורי מחייב סטנדרט התנהגות גבוה יותר שכן כל פגיעה של העובד בכללי המשמעת נתפשת כפגיעה בציבור או ברכוש הציבור".

במגזר הפרטי חלים תקנוני משמעת שונים. בעיקרון גם במגזר הפרטי ניתן לשלול מעובד פנסיה ופיצויי פיטורים, אולם בדרך כלל הדבר נעשה רק אחרי הליך משמעתי שבו נוטל חלק ארגון העובדים או באישור של בית הדין לעבודה.

במגזר הפרטי לא ניתן לשלול מהעובד זכויות יסוד כמו שכר, חופשה, הבראה ודמי חגים, וגם לא זכויות פנסיוניות. ההסדר הפנסיוני של העובד רשום על שם העובד, ועל פי החוק, קופות גמל והסדרים פנסיוניים אחרים עוברים על שמו של העובד בסיום העבודה.

לפי החוק, אם קיים הסכם קיבוצי הקובע שיש למעביד זכות לפטר ללא פיצויי פיטורים בנסיבות שבהן הדבר מוצדק, כגון כשהעובד גונב או פוגע ברכושו של המעביד, רשאי המעביד לפטרו ללא פיצויי פיטורים. כמו אם אין הסכם קיבוצי, רשאי המעביד לשלול מהעובד המפוטר פיצויי פיטורים או להפחיתם כאשר העובד נוהג בהפרת אמונים חמורה - אך לשם כך יידרש לקבל את אישור בית הדין לעבודה.

עם זאת, מסבירה שמואלביץ כי "מדיניות בתי הדין לעבודה היא לראות בפיטורים עצמם עונש כבד ולכן שלילת פיצויי פיטורים תיעשה בנסיבות חריגות ביותר (פעולה בניגוד עניינים, תחרות פרועה בעסקי המעביד, ובעיקר גניבה ממעביד). בנוסף, במקרים שבהם מחליט בית הדין על שלילת פיצויי פיטורים - לעתים השלילה היא חלקית ולא מלאה. כך, למשל, בעניין השגרירות האמריקאית (דב"ע נז3/-76) נפסק כי עובד שגרירות שנתפס בגניבה ואף הודה בה במסגרת ההליך הפלילי, יהיה זכאי בכל זאת ל-50% מפיצויי הפיטורים.

בנוסף, חוק הודעה מוקדמת פוטר את המעביד מלשלם לעובד דמי הודעה מוקדמת במקרה של פיטורים המצדיקים שלילת פיצויי פיטורים.

ישנם גם מקרים שבהם דחה בית הדין כליל את זכותו של המעביד לשלול את פיצויי הפיטורים מהעובד. כך, לדוגמה, סירב בית הדין האזורי להפחית פיצויי פיטורים מעובד תחנת דלק שפוטר לאחר שהשתתף בתגרה עם מנהל התחנה, אולם שלל ממנו דמי הודעה מוקדמת (דמ"ש 10-04-33599 בורק נ' דור אלון תפועל תחנות דלק בע"מ).

גורודיסקי מסביר כי בבואו לקבוע את שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת במגזר הפרטי, שוקל בית הדין לעבודה שיקולים רבים, בהם: חומרת העבירה, מספר שנות עבודתו של העובד, דרך פיטוריו, חומרת הנזק שנגרם למעביד, התנהגות העובד, מידת האמון והאמינות ששררה בין הצדדים במשך תקופת העבודה, תרומתו של העובד למפעל וההרתעה הנדרשת כלפי עובדים אחרים. בית הדין גם מביא בחשבון את העובדה שהפיטורים כשלעצמם הם עונש חמור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#