נציב תלונות הציבור על שופטים: להגביר חובת הגילוי של שופט - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נציב תלונות הציבור על שופטים: להגביר חובת הגילוי של שופט

שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג, יציע להסדיר בכתב של חובת הגילוי של שופטים בנוגע לעורכי דין שייצגו אותם בהליך משפטי בו

תגובות

נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, יפנה לנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ויבקש ממנה לשקול תיקון של כללי האתיקה לשופטים משנת 2007. התיקון אותו יציע גולדברג לעגן עוסק בהסדרה בכתב של חובת הגילוי של שופטים בנוגע לעורכי דין שייצגו אותם בהליך משפטי בו היו השופטים צד וכעת מופיעים מולם כטוענים בשם לקוחותיהם.

כך עולה ממכתב ששיגר באחרונה עו"ד אילן רויטר, ממונה בכיר בנציבות תלונות הציבור על שופטים, לתנועה למען איכות השלטון בהמשך להחלטתו בנוגע לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט.

שופטים

לפני כשלושה שבועות קבע גולדברג כי זפט לא ערך גילוי נאות לצדדים בשלושה תיקים שבהם הופיע בפניו עורך דין ממשרדו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, ובתיק נוסף שבו וינרוט עצמו היה בעל דין. במסגרת מסמכי ההגנה שהגיש וינרוט במשפט הפלילי שבו הוא מואשם בהלבנת הון ומתן שוחד, התגלה כי משרדו של וינרוט ייצג את השופט זפט ורעייתו במסגרת הליך משפטי שהסתיים ב-1994 וגבה מזפט שכר טרחה בסך 16 אלף שקל בעבור ייצוג בתביעה בסך כ-130 אלף שקל. בהמשך נטען כי זפט לא ערך גילוי נאות ולא יידע את הצדדים שהופיעו בפניו כי וינרוט ייצג אותו בהליך שניהל.

גולדברג קבע כי בתיקים שבהם ייצג משרד עו"ד וינרוט את אחד הצדדים, תקופת ההודעה הסבירה של השופט הכוללת גילוי נאות היא כחמש שנים - ואולם, לשיטתו, בתיק שבו היה וינרוט צד במשפט, "יש להגדיל משמעותית את התקופה, במיוחד כשמדובר בתיק בעל משמעות כספית ניכרת". במסגרת ההחלטה ציין הנציב כי הופעת עורך דין בפני שופט שעורך הדין נתן לו בעבר שירות משפטי יוצרת בנסיבות מסוימות ניגוד עניינים אתי לשופט, ובמקרה זה על השופט חלה חובת גילוי נאות שמאפשרת לצדדים להביע את עמדתם בשאלת פסלות השופט. גולדברג הוסיף כי במקרה שמתעורר בלבו של השופט ספק לגבי הגילוי, עליו לפעול לטובת הגילוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#