בעלי השליטה יתמודדו עם הקשיים מוקדם - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי השליטה יתמודדו עם הקשיים מוקדם

2תגובות

 

>> לא כל חברה שאינה יכולה לפרוע את חובותיה צריכה להגיע לבית הקברות לחברות - זו תובנה הגלומה אפילו בחוק החברות הישראלי, שהתייחסותו לסוגיית חדלות הפירעון בחברות דלה ועלובה.

הצורך לגבש תזכיר חוק בתחום זה היה סוגיה בוערת שהונחה לפתחו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, עם כניסתו לתפקיד בשיא המשבר הכלכלי האחרון. עבודה רבה נעשתה על ידי קודמתו של ליכט, דידי לחמן-מסר. ליכט גייס גם את ד"ר דוד האן, מומחה בולט בתחום, לליווי החקיקה.

תזכיר החוק, המתפרסם לראשונה ב-TheMarker, קובע למשל, כיצד יש לחלק את נושי החברה לקבוצות נפרדות בהצבעה על אישור הסדר נושים. התזכיר מותיר שיקול דעת לבית המשפט להגדיר מהו אינטרס שונה המצדיק הפרדה של קבוצה להצבעה נפרדת. זכורה המלחמה שניהלו מחזיקי סדרת האג"ח הקצרה של אפריקה ישראל, כדי להכיר בהם כקבוצה בעלת אינטרס נפרד במטרה להתנגד להסדר החוב שגיבשה החברה.

רוב שחקני המפתח של פרשת אפריקה הורידו מאז פרופיל - כל אחד מסיבותיו. בעל השליטה לב לבייב התמקד בשיפור מצב החברה. מנכ"ל פסגות רועי ורמוס, שהוביל את מאבקם של הגופים המוסדיים נגד התספורת למחזיקי האג"ח של אפריקה, קיבל "פרס": איום בכתב אישום בגין אחריותו הניהולית לעבירות בכספי הנוסטרו של בית ההשקעות ובעיטה הביתה. תקוותה של השופטת ורדה אלשיך, שהתיק התנהל באולמה, להתמנות לבית המשפט הכלכלי בזכות הניהול היצירתי של הקפאת ההליכים הזו - נכזבה, אך גם בית המשפט הכלכלי אינו מה שחשבה שיהיה (בספר שכתבה עם עוזרה המשפטי, עו"ד גדעון אורבך, היא קוראת להקים בית משפט להבראת חברות).

כבר מימי הבראת כור תחת שרביטו של נשיא המחוזי בתל אביב לשעבר, אליהו וינוגרד, נאלצים שופטים שעוסקים בהבראת חברות להפגין יצירתיות בהיעדר הכוונה מספקת בחוק. בהבראת אפריקה, למשל, נדרשה אלשיך להפעיל לחץ על הצדדים כדי שימצאו פתרון הולם למחזיקי אותה סדרת אג"ח קצרה. עולם העסקים דינמי, ולכן היצירתיות השיפוטית בהבראת חברות תידרש גם לאחר תזכיר החוק.

האם החוק הגיע מאוחר מדי? לא. בדרך לפתרון שחילץ את אפריקה מהצרות, עבר לבייב זובור בבית המשפט. עיקר הביקורת היתה הדרישה שיביא "כסף מהבית" לפני שהוא מבקש מהנושים לוותר על חלק מהחוב, אך בשלב מסוים עלתה גם הדרישה להדיח אותו ולמסור את החברה לנושים. הזובור הפחיד בעלי שליטה. באחרונה התבטא בעניין בחריפות שלמה אייזנברג, שרכש וחילץ את אוסיף, שהתנדנדה, מידי ארקדי גאידמק. בכנס של המי"ל אמר אייזנברג כי החוויה שעבר לבייב מרחיקה בעלי שליטה מפנייה יזומה לבית המשפט.

זו כמובן תוצאה לא רצויה - חברות המצויות בקשיים שניתן לטפל בהם יעדיפו להימנע מהקפאת הליכים, וכך יוחרף מצבן. תזכיר החוק כולל מסר מרגיע לבעלי השליטה: בית המשפט רשאי לתת לנושא משרה מתוך החברה, המכיר אותה היטב, לנהל אותה תוך כדי תהליך ההבראה. התקווה היא שיותר חברות יפנו מוקדם יותר להבראה בנסיבות אלה, שבהן גם הסיכון לזובור קטן יותר. החוק אמנם איחר את משבר 2008, אך אם כך יהיה, חשיבותו גדולה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#