השראה אמריקאית: הצעת החוק שתשפר את הטיפול בתאגידים בקשיים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השראה אמריקאית: הצעת החוק שתשפר את הטיפול בתאגידים בקשיים

השופטים מתלוננים כבר שנים? אז הנה: משרד המשפטים גיבש תיקון לחוק החברות שיסדיר את הטיפול בחברות שנקלעו לקשיים, קצת כמו צ'פטר 11 בארה"ב ■ בין היתר ייקבעו הגבלות שונות על נושי החברה כדי לאפשר לה להמשיך לפעול כעסק, ובית המשפט יוכל לכפות את הסדר החוב על נושים ■ המשנה ליועץ אבי ליכט: "אנו מקווים ליצור משטר בריא ונרחב יותר"

2תגובות

>> חברות על סף התמוטטות יקבלו עוד חמצן, אפשרויות הנושים לסחוט את החברה יצומצמו ושיקול הדעת של השופטים במניעת קריסת חברות יגדל - אלה חלק מהשפעות מהפכת דיני הבראת החברות, שהתקדמה שלב ועלתה על שולחן הדיונים של הממשלה.

נוסח של אחד התיקונים החשובים ביותר בחוק החברות (שנחקק ב-1999), שמתמקד בהבראת חברות, נשלח לפני כשבועיים לשרים, ובמשרד המשפטים מקווים שכבר במושב הכנסת הקרוב יאושר במליאה. אישור החוק שגובש במשרד המשפטים במשך יותר מחמש שנים יציב את ישראל בשורה אחת עם משטר חדלות הפירעון המתקדם של ארה"ב, ויקל על חברות שנקלעו למשבר נזילות לצאת להבראה במקום לפירוק.

עד עתה התבסס תחום הבראת החברות על סעיף אחד לחוק החברות - סעיף 350, שכותרתו: "סמכות לפשרה או להסדר"; ועל התקנות שהותקנו לפיו. לתוך הסעיף הזה נדחסה פרשנות שיפוטית ויצירתית של כמה שופטות ושופטים שאליהם התנקזו לא פעם הליכי חדלות פירעון מורכבים שכללו הסדרי חוב במאות מיליוני שקלים, ואף במיליארדים, והתבססו על סעיף כוללני אחד שלא התאים למציאות המסחרית המתקדמת. למשל, חברות ענק כמו אפריקה-ישראל של לב לבייב, אזורים או בין החברה לבין סוג מסוים של נושים, רשאי בית המשפט להורות על כינוס אסיפות של אותם נושים או בעלי מניות. הסעיף אינו מורה כיצד יש לחלק את אסיפות הנושים או בעלי המניות. בפסקי דין של בית המשפט העליון שניתנו לאורך השנים קבעו השופטים כי יש לסווג את אסיפות הנושים לפי האינטרסים של הנושים, כך שהאסיפות ישקפו את מגוון קבוצות האינטרסים בתוך בעלי המניות או הנושים.

שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן הבהיר ב-2004 כי "השאלה מהו סוג הנושים לצורך סיווגם לקבוצות אינה שאלה קלה, שכן לא כל הבדל גורם בהכרח לסיווג הנושים כסוג מיוחד. קבוצה לעניין זה תוגדר כמכלול נושים שסדר העדיפויות החוזי שלהם שווה. הכרה בקבוצת נושים מצומצמת, המבקשת להתנתק מקבוצה רחבה יותר שאליה שויכה, מחייבת הוכחת אינטרס אובייקטיבי שונה באופן ניכר מזה של קבוצת האם שממנה הוא רוצה להתנתק".

השופט הוסיף כי "על המיון להפריד את קבוצות האינטרסים השונים ולמנוע מצבים של ניגודי עניינים בתוך כל קבוצה. ואולם מנגד, סיווג לקבוצות רבות מדי עלול לפגוע בעיקרון קבלת דעת הרוב, בכך שיאפשר לקבוצות מיעוט להיות מסווגות כקבוצות נפרדות ולהכשיל את אישור ההסכם".

משרד המשפטים מציע לעגן את המבחנים של פסקי הדין בחוק ולהבהיר כי על כל בעל מניות או נושה לפעול בתום לב, ובדרך מקובלת במסגרת הקבוצה עמה הוא נמנה - ולא לעשות שימוש לרעה בזכות ההצבעה שלו באסיפה.

אמיל סלמן

הסדר לצורך הבראה

במשך שנים רבות התבוננו בעלי חברות שנקלעו לקשיים ועורכי דינם בערגה בחוק האמריקאי. צ'פטר 11 - הפרק בחוק חדלות הפירעון האמריקאי הפדרלי מאפשר לחברות במשבר לפנות מיוזמתן לבית המשפט ולבקש הקפאת הליכים זמנית, לצורך שיפור המצב הכספי של החברה - גם אם החברה לא על סף קריסה ממשית. אחת הבשורות המשמעותיות של ההצעה הישראלית היא שהמחוקק ייחד הוראות ספציפיות להסדרי חוב המלווים בצו הקפאת הליכים, כדי לסייע לחברה להבריא.

הוראות החוק החדש כוללות הגבלות שונות על נושי החברה, כדי לנסות להבריאה ולאפשר לה להמשיך לפעול כעסק משגשג לאחר שתחלים מהמצוקה הכספית שאליה נקלעה. בית המשפט יוכל להחיל את הוראות החוק רק אם נוכח שיש צורך בהליך הבראה. לפי ההסבר של משרד המשפטים, אמנם אין הכרח לתת צו הקפאת הליכים בכל מקרה של הבראת חברה, אך במקרה שבו יש צורך בהוראות העוסקות בקבלת אשראי חדש, התקשרות עם ספקים חיוניים וכדומה כדי להבריא את החברה, יידרש ככלל צו הקפאת הליכים כתנאי להצלחת ההבראה.

תקופת צו ההקפאה

לפי החוק הקיים, התקופה המרבית שעליה חל צו הקפאת ההליכים היא תשעה חודשים. בכמה מקרים האריך בית המשפט את צו ההקפאה מעבר לתקופה המרבית, ללא בסיס חוקי מפורש. המקרה הקיצוני ביותר היה של חברת הכבלים תבל - במקרה שלה נמשך הליך הקפאת ההליכים כשנתיים. החוק החדש ממליץ להקנות לבית המשפט סמכות מפורשת להאריך את התקופה מעבר לתשעה חודשים. עם זאת, כדי לנסות לצמצם את הפגיעה בנושים כתוצאה מצו הקפאת ההליכים, מוצע לקבוע כי ההארכה תהיה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. הצעת החוק ממליצה כי הארכת הצו מעבר לתשעה חודשים תוגבל לתקופה של שלושה חודשים בכל פעם, כדי לחייב את בית המשפט לערוך בדיקה תקופתית של הצורך בהארכת הצו.

TheMarker

נכס נחוץ יישאר בחברה

ספקים רבים מתקשרים עם חברות בהסכמים הכוללים "תנאים לשימור בעלות". תנאים אלה קובעים כי הבעלות בנכס שסופק נותרת בידי הספק עד שיתמלא תנאי מסוים שעליו הסכימו ביניהם הצדדים. לפי פסק דין קידוחי הצפון, ההלכה האחרונה של בית המשפט העליון בעניין זה, ספקים נחשבים, בתנאים המנויים בפסק הדין, בעלי הנכס שלגביו נקבע תנאי שימור הבעלות, והם זכאים לקבל חזקה באותו נכס.

הבעיה: לעתים הנכסים שלגביהם נקבעים תנאי שימור בעלות דרושים לצורך המשך הפעלת החברה, ואם יקבל הספק את הנכס בחזרה לא תוכל החברה להמשיך לפעול והאפשרות להבראתה תסוכל.

משרד המשפטים מציע להרחיב את המצב החל על נושה מובטח בהליך של צו הקפאת הליכים גם לספק שהבטיח עצמו באמצעות התניית שימור בעלות. לפי ההצעה, צו הקפאת הליכים ימנע מבעל נכס מכוח התניית שימור בעלות לקבל חזקה בו אם הנכס דרוש לצורך ההפעלה השוטפת של החברה, ובלבד שניתנה לו הגנה הולמת. למעשה, לפי ההסבר של משרד המשפטים, החוק יקנה לספקים מעמד של נושים מובטחים, אף שבפועל הם לא רשמו את הסחורה שסיפקו כנדרש לפי חוק המשכון.

מנהל מתוך החברה

כשחברה נקלעת להליכי חדלות פירעון ממנה לה בית המשפט מנהל מיוחד, נאמן או מפרק - לפי העניין. אדם זה הוא רואה חשבון או עורך דין שנכנס לנעלי נושאי משרה בחברה, ומנהל אותה במהלך תקופת הקפאת ההליכים או הפירוק. החוק הקיים לא מונע את מינויו של נושא משרה בחברה הקורסת, אך השופטים לא נוהגים למנות עובד של החברה לבעל תפקיד מטעם בית המשפט. החוק האמריקאי נוקט גישה הפוכה ולרוב נושאי משרה בחברה בארה"ב הם הממונים על הליך הבראתה, מתוך מחשבה שהם מכירים את החברה הכי טוב.

כדי למנוע ניצול לרעה של הליך הקפאת ההליכים לצורך הברחת נכסים, מציע החוק כי השופט יהיה רשאי למנות נושאי משרה לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט, רק אם השופט שוכנע שיהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה לאחר שהוכח לו שאין במינוי כדי לפגוע בנושים. לפי ההצעה, לנושים תהיה אפשרות להביע את דעתם בנוגע למינוי נושא משרה בחברה לבעל תפקיד לפני מינויו. אמצעי זהירות אחר שנועד למנוע ניצול לרעה של המינוי יאפשר לשופט למנות בעל תפקיד נוסף, שיוכל לפקח על ניהול החברה בידי נושא המשרה. לשופט יישמר שיקול דעת בקביעת חלוקת הסמכויות בין נושא המשרה בחברה שמונה לניהול הליך ההבראה לבין בעל התפקיד הנוסף.

מוצר או שירות חיוני

לפי הצעת החוק, בית המשפט יהיה רשאי להורות לספק של שירות חיוני להמשיך ולספק את המוצר או השירות, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי תשולם לספק התמורה בגין הספקת המוצר או השירות בתקופת הקפאת ההליכים. אי הספקת מצרכים או שירותים חיוניים עלולה להביא לקריסתה המיידית של החברה, ולכן החוק מציע לקבוע כי בית המשפט יוכל להורות על המשך הספקת שירותים או מוצרים חיוניים במסגרת בקשת ההבראה או הבקשה למתן צו הקפאת ההליכים, ובמעמד צד אחד.

ספק חיוני הוא ספק מים, חשמל ושירותים חיונים נוספים שיקבע שר המשפטים. ספק חיוני נוסף לחברה, לפי ההצעה, הוא כזה שנתן לה מוצרים או שירותים חיוניים ייחודיים להמשך הפעלתה ולא ניתן להחליפו באופן מיידי, כמו יצרן רכיב שסופק לפי אפיוניים ייחודיים לחברה ולא קיים לו מוצר חלופי בשוק. לפי ההצעה, הכפייה על הספק להמשיך בהספקת המוצר מוגבלת ל-60 יום, אך בית המשפט רשאי להאריך את התקופה.

אישור הסדר

כיום רשאי בית המשפט לאשר הסדר חוב או פשרה רק אם רוב מספרי מקרב הנושים, המהווים גם רוב של 75% מערך החוב, אישרו אותו בכל אחת מאסיפות הנושים ובעלי המניות שכונסו. משרד המשפטים מסביר כי הוראה זו מקנה כוח רב לכל סוג של נושים ומאפשרת לסוג אחד לסחוט את היתר כתנאי לקבלת אישורו להסכם.

לפי הצעת החוק, בית המשפט יהיה רשאי לכפות את ההסדר על אסיפות סוג שהתנגדו להצעה לפשרה או להסדר, ובלבד שההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל סוג נושים שלא הסכים לה. במשרד המשפטים סבורים כי תנאי זה מאזן את הפגיעה בנושים בכך שהוא מאפשר את הכפייה עליהם רק במקרים שבהם מי שכפו עליו את הפשרה או ההסדר לא נפגע מאישורם. בנוסף, נטען כי כך יתומרצו הצדדים לנהל משא ומתן ולאשר הצעות פשרה או הסדר, מבלי שבפועל יידרש בית המשפט להשתמש בסמכות הכפייה. התמריץ יהיה החשש של כל צד שאם לא ינהל משא ומתן ויסכים למתווה כלשהו של הסדר או פשרה, יוכל בית המשפט לכפות עליו הסדר שתנאיו טובים פחות מאלה שהיה מגיע אליהם באמצעות המשא ומתן.

*צו הקפאת הליכים

צו בית משפט המקנה לחברה שנכנסה לקשיים הגנה מפני נושים. חובות החברה מוקפאים כל זמן שהצו בתוקף. בתקופת הקפאת ההליכים לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליך משפטי נגד החברה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#